📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק רביעי · א: טוֹב וָרָע
#560

ב. מִצְוָה וַעֲבֵרָה

סג עֲקַבְיָא בֶּן־מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ – מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ – לִמְקוֹם עָפָר1028 רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן – לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

[אָמַר] רַב אַבָּא בְּנוֹ שֶׁל רַב פַּפִּי וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם ר' לֵוִי: שְׁלָשְׁתָּם דָּרַשׁ עֲקַבְיָא מִפָּסוּק אֶחָד: "וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶךָ"1029 – בְּאֵרְךָ, בּוֹרְךָ, בּוֹרְאֶךָ; בְּאֵרְךָ1030 – מִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ, בּוֹרְךָ – לִמְקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, בּוֹרְאֶךָ – לִפְנֵי מִי שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. (אב' ג; ירוש' סוטה פ"ב, ה"ב).

סד אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב הוּנָא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים – בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵלֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ1031 עִמָּהֶם"1032, וְנֶאֱמַר: "קוּם לֵךְ אִתָּם"1033; מִן הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲנִי יְיָ אֱלהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ"1034; מִן הַכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן"1035 (מכות י:).

סה שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם"1036 – אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; מִלְּמַטָּה – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְמָעְלָה; בָּעוֹלָם הַזֶּה – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא.

"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים"1037 – אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט – מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; מִלְּמַטָּה – מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְמָעְלָה; בָּעוֹלָם־הַזֶּה מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא (יומא לט.).

סו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת – אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ לְכַף־זְכוּת; עָבַר עֲבֵרָה אַחַת – אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה"1038 – בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא זֶה אִבֵּד מִמֶּנּוּ טוֹבָה הַרְבֵּה.

רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ וְהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת; עָבַר עֲבֵרָה אַחַת אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת־עַצְמוֹ וְאֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף־חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה"1039 – בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא זֶה אִבֵּד מִמֶּנּוּ וּמִכָּל־הָעוֹלָם טוֹבָה הַרְבֵּה. (קיד' מ:; תוס' קיד' א).

סז הַזְּכוּת יֶשׁ־לָהּ קֶרֶן1040 וְיֶשׁ־לָהּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טוֹב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ"1041; עֲבֵרָה1042 יֶשׁ־לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ"1043. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵם: "וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַּרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ"1044? – עֲבֵרָה שֶׁעוֹשָׂה פֵּרוֹת1045 – יֶשׁ־לָהּ פֵּרוֹת, וְשֶׁאֵין עוֹשָׂה פֵּרוֹת – אֵין לָהּ פֵּרוֹת.

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה1046, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ… וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"1047. מַהוּ "וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ"? אָמַר רַב אַסִּי: אֲפִלּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס1048 וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי"1049. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל־הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם"1050? – מַחֲשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי1051 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה (קיד' מ.; ע"י).

סח רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הַזְּכוּת אֵינָהּ עֲקָרָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת, אֲבָל הָעֲבֵרָה עֲקָרָה (שו"ט סב).

סט רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט1052 אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּגוֹר1053 אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת1054 (אב' ד).

ע אָמַר רַב חִנְנָא בַּר אִידִי: כָּל־הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ, אֵין מְבַשְּׂרִין אוֹתוֹ בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע"1055.

אָמַר רַ' אַסִּי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רַ' חֲנִינָא: אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גוֹזֵר גְּזֵרָה הוּא מְבַטְּלָהּ שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּאֲשֶׁר דְּבַר־מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן1056 וּמִי יֹאמַר־לוֹ מַה־תַּעֲשֶׂה"1057, וְסָמוּךְ לוֹ "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע"1058 (שבת סג.).

עא רַ' חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל־שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל־שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ1059.

הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל־שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"1060.

אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: חָכָם וִירֵא־חֵטְא מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה אֻמָּן וּכְלֵי אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ. חָכָם וְאֵין יְרֵא־חֵטְא מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי זֶה אֻמָּן וְאֵין כְּלֵי־אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ. יְרֵא־חֵטְא וְאֵין חָכָם מַהוּ? אָמַר לָהֶם: אֵין זֶה אֻמָּן, אֲבָל כְּלֵי־אֻמָּנוּתוֹ בְיָדוֹ (אב' ג: אדר"נ כב).

עב רַ' סִימוֹן וְרַ' אֶלְעָזָר הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם רַ' יַעֲקֹב בַּר אַחָא, אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁאָדָם יְרֵא חֵטְא הוּא1061. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁאָדָם בֶּן־תּוֹרָה הוּא. אָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, שֶׁאָדָם יְרֵא חֵטְא הוּא, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאָדָם בֶּן־תּוֹרָה הוּא! (שבת לא:).

עג "יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד"1062 – אַתָּה מוֹצֵא, אָדָם שׁוֹנֶה מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. וְאִם אֵין בּוֹ יִרְאַת־חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְלוּם. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ: יֶשׁ־לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה, יֶשׁ־לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶלֶף שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: יֶשׁ־לְךָ אַפּוֹתֵּקָאוֹת1063 לִתֵּן אוֹתָן בָּהֶן? אִם יֶשׁ־לְךָ כֵּן – הַכֹּל שֶׁלָּךְ, וְאִם לָאו – אֵין בְּיָדְךָ כְלוּם. כָּךְ אָדָם שׁוֹנֶה הַכֹּל, אָמְרוּ לוֹ: אִם יֶשׁ־לְךָ יִרְאַת־חֵטְא – הַכֹּל שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ"1064 (שמ"ר ל).

עד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: כָּל־הַמְעַשֶּׂה אֶת־חֲבֵרוֹ1065 לִדְבַר מִצְוָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ (סנה' צט:).

עה אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם־הַזֶּה מְקַדַּמְתּוֹ1066 וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל־הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בָּעוֹלָם־הַזֶּה מְלַפַּפְתּוֹ1067 וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו לְיוֹם הַדִּין. רַ' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: קְשׁוּרָה בּוֹ כְּכָלֶב (סוטה ג:).

עו שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי בְּרַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה מוֹחֲלִין לוֹ, שְׁנִיָּה מוֹחֲלִין לוֹ, שְׁלִישִׁית מוֹחֲלִין לוֹ, רְבִיעִית אֵין מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ עַל־שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ"1068, וְאוֹמֵר: "הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם־גָּבֶר"1069 (יומא פ"ו:).

עז דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל־תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף"1070 – אִם יֹאמַר לְךָ יֵצֶר־הָרָע: חֲטָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹחֵל לָךְ – אַל תַּאֲמֵן. שֶׁמָּא תֹאמַר: מִי מֵעִיד בִּי? – אַבְנֵי בֵיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵיתוֹ וְרָהִיטֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה"1071. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִיךָ"1072 – אֵיזֶהוּ דָבָר שֶׁשָּׁרוּי בְּחֵיקוֹ שֶׁל־אָדָם? – הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ נְשָׁמָה.

רַ' זְרִיקָא אָמַר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּים אוֹתוֹ הֵם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ"1073. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֲבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם־יְיָ וַאֲנִי־אֵל"1074 (חג' טז.; ע"י).

עח אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר פַּרְנָךְ: כָּל־עֲוֹנוֹת שֶׁל אָדָם חֲקוּקִים לוֹ עַל עַצְמוֹתָיו (כלה רב' ג).

עט אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כֵּוָן שֶׁיָּצְאוּ רֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא, שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר1075"1076.

דְּבֵי רַ' שִׁילָא אָמְרוּ: כֵּוָן שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְבַר עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה1077 וְלֹא חָטָא, שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר" (יומא לח:; ע"י).

פ אָמַר רַב הוּנָא: כֵּוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָהּ1078 נַעֲשֵׂית לוֹ כְהֶתֵּר (יומא פ"ו:).

פא דָּרַשׁ רַב עֻלָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וגו' "1079? הַרְבֵּה הוּא שֶׁלֹּא יִרְשַׁע – וּמְעַט יִרְשַׁע? אֶלָּא מִי שֶׁאָכַל שׁוּם1080 וְרֵיחוֹ נוֹדֵף – יַחֲזֹר וְיֹאכַל שׁוּם אַחֵר וִיהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף! (שבת לא:).

פב בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּלַחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הַעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת1081 עֲבֵרָה, שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה – מִצְוָה, וּשְׂכַר עֲבֵרָה – עֲבֵרָה (אב' ד).

פג הוּא הָיָה אוֹמֵר: הֱוֵי נִרְתָּע1082 מֵחֵטְא קַל כְּדֵי שֶׁתֵּרָתַע מֵחֵטְא חָמוּר. הֱוֵה מַקְדִּים דְּבַר מִצְוָה, שֶׁלֹּא יִקְדְּמוּךָ הַפֻּרְעָנֻיּוֹת, אִם בָּאַת עֲבֵרָה לְיָדְךָ, אַל תִּדְאַג מֵאוֹתָהּ עֲבֵרָה, אֶלָּא מִן הַבָּאָה אַחֲרֶיהָ, וְאִם בָּאַת מִצְוָה לְיָדְךָ, אַל תִּשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, אֶלָּא לַבָּאָה אַחֲרֶיהָ (אדר"נ ל"ג הוצ"ש גו"ב).

פד "וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעִהוּ וְאָרַב לוֹ"1083 – מִכָּאן אָמְרוּ: עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה; עָבַר עַל מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"1084, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל "לֹא־תִּשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ"1085, וְעַל "לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר"1086, וְעַל "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"1087, עַד שֶׁבָּא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְכִי־יִהְיֶה אִישׁ שׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ"1088 (ספרי שופטים; ילק"ש).

פה "אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע"1089 – אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִפִּשְׁעוֹ1090, וְלֹא פִּשְׁעוֹ גָבוֹהַּ מִמֶּנּוּ (ב"ר כב).

פו אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג.).

פז אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ לְרַ' יְהוּדָה אָחִיו שֶׁל רַ' סַלָּא הֶחָסִיד: אַל תִּכְעַס וְלֹא תֶחֱטָא; אַל תִּשְׁתַּכֵּר וְלֹא תֶחֱטָא (בר' כט:).

פח שָׁנָה דְּבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: עֲבֵרָה מְטַמְטֶמֶת1091 לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תִּטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם1092 בָּם"1093 – אַל תִּקְרָא "וְנִטְמֵתֶם", אֶלָּא וְנִטַּמְטֵם" (יומא לט.).

פט אָמַר רַ' יִצְחָק: כָּל־הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר כְּאִלּוּ דּוֹחַק רַגְלֵי שְׁכִינָה1094, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ הַשָּׁמַיִם כִּסְּאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי"1095. (חג. טז.).

צ שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכְרִיז1096 עָלָיו בְּגָלוּי (סוטה ג.).

צא אָמַר רַב כָּהֲנָא: חָצוּף1097 עָלַי מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ חֶטְאוֹ1098, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה1099 (בר' לד:).

צב אָמַר רַב נַחֲמָן בָּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ1100 כִּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ (נז' כג.).

צג חֲזָקָה, אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ1101 (ב"מ ה:).

צד אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה1102 (ב"ק נא.).

צה אֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ (שבת קיט.).

צו אֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר1103 (שביע' ט).

צז אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין טוֹב לְרָע (סנה' קג.).

צח רֹאשׁוֹ שֶׁל הַחֵטְא מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר (קה"ר ג).

צט דָּרַשׁ רָבָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ"1104 – אֵלּוּ בַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא (עיר' כא:).

ק אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עֲתִידִים בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ טוֹב כַּלְּבָנוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו1105 וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן"1106 (בר' מג:; ע"י).

קא "אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים"1107 – בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כְּפִי שָׁנָיו1108 – "כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ"1109 (ירוש' יומא פ"ו, ה"ה).

קב שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא1110 וּמָצוּי לְךָ1111 וְעוֹדְךָ בְּיָדֶךָ1112. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא־יָּבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה"1113 – אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה. "וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ"1114 – אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה1115 (שבת קנא:).

קג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי"1116 – כֵּוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי1117 מִן הַמִּצְוֹת (שם).