ה. נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל משֶׁה
כו "וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם"1616 – שֶׁנִּצְטָרַע, וְהַמְצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל־נָא תְהִי כַּמֵּת1617"1618.
"וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל"1619 – לָמָּה נִתְאַנָּחוּ? לְפִי שֶׁאָמְרוּ [לְפַרְעֹה] חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם: אֵין לְךָ רְפוּאָה אִם לֹא נִשְׁחַט מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל ק"ן בָּעֶרֶב וְק"ן בַּבֹּקֶר, וְתִרְחַץ בִּדְמֵיהֶם שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל גְּזֵרָה קָשָׁה הִתְחִילוּ מִתְאַנְּחִים וּמְקוֹנְנִים.
"וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם"1620 – רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִסְפַּקְלָטוֹרִין1621 שֶׁל פַּרְעֹה הָיוּ מְחַנְּקִים אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּקִירוֹת1622 בָּתִּים לְבִנְיָן, וְהָיוּ צוֹעֲקִים מִתּוֹךְ הַבִּנְיָן, צוֹעֲקִים מִתּוֹךְ הַקִּירוֹת – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת נַאֲקָתָם (שמ"ר א'; פדר"א מח).

כז "וּמֹשֶה הָיָה רֹעֶה"1623 – בְּחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה בְּצֹאן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְחָסוּת1624. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לֶחָסוּת נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר: "אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אָתָּה". הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם כָּךְ – חַיֶּיךָ, אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל (שמ"ר ב).
כח "וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה"1625 – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אִי אַתָּה מַרְגִּישׁ, שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּצַעַר כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּים בְּצָעַר? הֱוֵי יוֹדֵעַ, מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ, מִתּוֹךְ הַקּוֹצִים – כִּבְיכוֹל, אֲנִי שֻׁתָּף בְּצַעְרָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָר"1626 (שם).
כט "וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה… "בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה"1627 – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְּׁמֵי מָרוֹם וְהָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? מָה הַסְּנֶה הַזֶּה קָשֶׁה מִכָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל צִפּוֹר שֶׁנִּכְנֶסֶת לְתוֹכוֹ אֵין יוֹצֵאת הֵימֶנוּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא נֶחְתֶּכֶת אֵבָרִים־אֵבָרִים, כָּךְ שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם קָשָׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִכָּל־שִׁעְבּוּדִין שֶׁבָּעוֹלָם. מֵעוֹלָם לֹא יָצָא עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה בֶּן־חוֹרִין מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא הָגָר בִּלְבָד.
דָּבָר אַחֵר: "מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" – אָמַר רַ' יוֹסֵי: וְלָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? אֶלָּא מַה־דַּרְכּוֹ שֶׁל סְנֶה, אָדָם מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ אֵינוֹ נִזּוֹק, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹצָיו כְּפוּפִין לְמָטָּה, וְאִם בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיא אֶת־יָדוֹ – הַקּוֹצִין תּוֹפְשִׂין אוֹתָהּ; כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – קִבְּלוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִיא, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ"1628, וְכֵוָן שֶׁבִּקְשׁוּ לָצֵאת – תָּפְשׂוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ"1629 (מכיל' דרשב"י).
ל שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְדַבֵּר עִם משֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וְלֹא מֵאִילָן אַחֵר? אָמַר לוֹ: אִלּוּ דִבֶּר עִמּוֹ מִתּוֹךְ חָרוּב1630 אוֹ מִתּוֹךְ שִׁקְמָה כָּךְ הָיִיתָ שׁוֹאֲלֵנוּ; אֶלָּא לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק1631 אִי־אֶפְשָׁר, לָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה? לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי1632 בָּאָרֶץ בְּלֹא שְׁכִינָה, אֲפִלּוּ סְנֶה (שמ"ר ב; שהש"ר ג).
לא "הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"1633 – לָמָּה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה כָּעִנְיָן הַזֶּה? לְפִי שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ הַמִּצְרִים מְכֵלִים אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵשׁ בּוֹעֶרֶת [וּסְנֶה] אֵינֶנּוּ אֻכָּל. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל (שמ"ר ב).
לב "משֶׁה משֶׁה"1634 – אֵין בּוֹ פֶּסֶק1635. לָמָּה כֵּן? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּתוּן עָלָיו מַשְּׂאוֹי גָּדוֹל וְקוֹרֵא: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי קְרוֹבִי! פְּרוֹק1636 מֵעָלַי מַשְּׂאוֹי זֶה (שם).
לג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נְחֶמְיָה: בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל משֶׁה – טִירוֹן1637 הָיָה משֶׁה לִנְבוּאָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם נִגְלֶה אֲנִי עָלָיו בְּקוֹל גָּדוֹל – אֲנִי מְבַעֲתוֹ1638, בְּקוֹל נָמוּךְ – בּוֹסֵר1639 הוּא עַל הַנְּבוּאָה. מֶה עָשָׂה? נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו. אָמַר משֶׁה: "הִנֵּנִי" – מָה אַבָּא מְבַקֵּשׁ? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵינִי אָבִיךָ, אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ, בְּפִתּוּי1640 בָּאתִי אֵלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְיָרֵא (שם ג).
לד "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו"1641 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: לֹא יָפֶה עָשָׂה משֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו: שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה מַה־לְמַעְלָה וּמַה־לְּמָטָּה, מַה־שֶׁהָיָה וּמַה־שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת; וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַרְאֵנִי נָא אֶת־כְּבֹדֶךָ"1642. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אֲנִי בָאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ; עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ "כִּי לֹא־יִרְאֵנִי הָאָדָם וָחָי"1643. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִקַּשְׁתָּ, עַכְשָׁו שֶׁבִּקַּשְׁתָּ – אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ. וְרַ' הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמָר: יָפֶה עָשָׂה משֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: אֲנִי בָאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְחָלַקְתָּ לִי כָבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ – חַיֶּיךָ1644, שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא לֶאֱכוֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת1645 מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמשֶׁה לֹא־יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו"1646 (שם).
לה "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה"1647 – אָמַר רַ' נְהוֹרַאי: אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה אוֹמֵר לִי "לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת־יִשְׂרָאֵל", מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּכָל הָאוֹכְלוֹסִין1648 הַלָּלוּ? הֵיכָן אֲנִי מַשְׁכִּינָם בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה? מִנַּיִן לִי לְסַפֵּק1649 בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה? כַּמָּה חַיּוֹת1650 יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה מְעֻבָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בָּהֶם, כַּמָּה מִינֵי מְזוֹנוֹת הִתְקַנְתָּ לָהֶם לַחַיּוֹת שֶׁבָּהֶם, כַּמָּה מִינֵי רִכּוּכִין1651 הִתְקַנְתָּ לְמְעֻבָּרוֹת, כַּמָּה קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים הִתְקַנְתָּ לַתִּינוֹקוֹת? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מֵחֲרָרָה1652 שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם מִמִּצְרַיִם וּמַסְפִּיק לָהֶם שְׁלשִׁים יוֹם אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי עָתִיד לְהַנְהִיגָם (שם; שה"ש א).
לו "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה"1653 – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: אֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם1654 בְּשִׁעְבּוּד זֶה1655 וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּכֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת1656. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ1657! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם – "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם"1658 (בר' ט:).
לז "וְאֶת־הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ"1659 – הַמַּטֶּה שֶׁנִּבְרָא בֵין־הַשְּׁמָשׁוֹת1660 נִמְסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּגַן־עֵדֶן, וְאָדָם מְסָרוֹ לַחֲנוֹךְ, וַחֲנוֹךְ לְשֵׁם, וְשֵׁם לְאַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם לְיִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הוֹלִיכוֹ לְמִצְרַיִם וּמְסָרוֹ לְיוֹסֵף בְּנוֹ. וּכְשֶׁמֵּת יוֹסֵף נִטַּלְטֵל1661 כָּל בֵּיתוֹ וְנִתַּן בַּפַּלְטִין שֶׁל פַּרְעֹה, וְהָיָה יִתְרוֹ אֶחָד מֵחַרְטֻמֵּי מִצְרָיִם, וְרָאָה אֶת הַמַּטֶּה וְאֶת־הָאוֹתוֹת שֶׁעָלָיו וְחָמַד אוֹתוֹ בְּלִבּוֹ, וּלְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ וּנְטָעוֹ בְּתוֹךְ גַּן־בֵּיתוֹ, וְלֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לִקְרֹב אֵלָיו, עַד שֶׁבָּא משֶׁה לְאֶרֶץ מִדְיָן, וְנִכְנַס לְתוֹךְ גַּן בֵּיתוֹ, וְרָאָה אֶת־הַמַּטֶּה, וְקָרָא אֶת־הָאוֹתִיּוֹת שֶׁעָלָיו, וְשָׁלַח יָדוֹ וּלְקָחוֹ. וְרָאָה יִתְרוֹ וְאָמָר: זֶה עָתִיד לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, לְפִיכָךְ נָתַן לוֹ צִפּוֹרָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה (פדר"א; ילק"ש).