📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3358–3416

3358

השבאים – שובים.

↩ חזרה לטקסט
3359

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
3360

משעיר – זה אדום; ורומי הוא אדום בדברי חכמים.

↩ חזרה לטקסט
3361

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
3362

מהר פארן – שישבו בו הערביים מבני ישמעאל; שנא' "וישב במדבר פארן" (בר' כ"א, כא).

↩ חזרה לטקסט
3363

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
3364

ואתה – לשון ארמי היא.

↩ חזרה לטקסט
3365

דברים ל"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
3366

שמות י"ט, ג.

↩ חזרה לטקסט
3367

כתב עברית – זהו כתב עברי הקדמוני, הנהוג עד היום אצל השומרונים.

↩ חזרה לטקסט
3368

להדיוטות – בשביל עניני חול.

↩ חזרה לטקסט
3369

הכותים – השומרונים, ואצלם גם התורה כתובה בכתב עברי הקדמוני.

↩ חזרה לטקסט
3370

כתב לבונאי – כתב הדומה ללבנים, הוא כתב עברי הקדום.

↩ חזרה לטקסט
3371

דברים ד', יד.

↩ חזרה לטקסט
3372

עזרא ז', י.

↩ חזרה לטקסט
3373

בכתב זה נתנה – בכתב אשורית.

↩ חזרה לטקסט
3374

נהפך להם לרועץ – הוא כתב השומרונים; ובכמה נוסחאות הגיר' "לדעץ", והוא שם הכתב השומרוני.

↩ חזרה לטקסט
3375

שחזרו – מן החטא בימי עזרא.

↩ חזרה לטקסט
3376

שמאושרת בכתב – היפה מכל הכתבים.

↩ חזרה לטקסט
3377

שמות ל"ח, י.

↩ חזרה לטקסט
3378

ווים שהם דומים לעמודים – כלו' האות ו' דומה בצורתה לעמוד, ודמיון זה אינו אלא בכתב אשורית.

↩ חזרה לטקסט
3379

אסתר ח', ט.

↩ חזרה לטקסט
3380

דברים כ"ז ח.

↩ חזרה לטקסט
3381

נוטירין – סופרים.

↩ חזרה לטקסט
3382

והשיאוה – נטלוה; כלו' העתיקוה.

↩ חזרה לטקסט
3383

על גבי סיד כתבוה – כדי שתהא גלויה לכל, וכל הרוצה ללמוד יבוא

↩ חזרה לטקסט
3384

ויִלמד.

למטה – בסוף הדברים.

↩ חזרה לטקסט
3385

למען אשר וכו' – כלו' מה שכתוב למעלה בענין "כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' " אינו אלא למען לא ילמדו את ישראל לעשות כתועבותם, אבל אם יחזרו בתשובה וכו'.

↩ חזרה לטקסט
3386

שם כ', יח.

↩ חזרה לטקסט
3387

שאם היו חוזרין – אומות העולם.

↩ חזרה לטקסט
3388

לתלמי – מלך מצרים אחרי אלכסנדרוס מוקדון בימי בית שני.

↩ חזרה לטקסט
3389

בשבעים ושנים בתים – כל אחד בבית לבד, כדי שלא יתיעצו יחד לעשות שנויים בתרגום.

↩ חזרה לטקסט
3390

והסכימו – כִונו.

↩ חזרה לטקסט
3391

אלהים ברא בראשית – במקום "בראשית ברא אלהים", כדי שלא יאמר בראשית שֵׁם אלהות הוא, כיון שכתוב בראש הספר, ונמצא שתי רשויות הן, והראשון ברא את השני.

↩ חזרה לטקסט
3392

בראשית א', א.

↩ חזרה לטקסט
3393

אעשה אדם וגו' – ולא "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", שלא יאמר הרבה רשויות הן.

↩ חזרה לטקסט
3394

שם שם, כו.

↩ חזרה לטקסט
3395

ויכל אלהים ביום הששי – ולא "ויכל ביום השביעי", שלא יאמר שהקב"ה עשה מלאכה ביום השביעי.

↩ חזרה לטקסט
3396

שם ב', ב.

↩ חזרה לטקסט
3397

בראו – ולא "בראם", שלא יאמר מתחלה ברא שני גופים וכל אחד מהם זכר ונקבה.

↩ חזרה לטקסט
3398

שם א', כז.

↩ חזרה לטקסט
3399

ארדה ואבלה – ולא "נרדה ונבלה".

↩ חזרה לטקסט
3400

שם י"א, ז.

↩ חזרה לטקסט
3401

בקרוביה – ולא "בקרבה"; כלו' היא צחקה לפני קרוביה בפרהסיא, ולפיכך הקפיד הקב"ה עליה ולא על אברהם, שגם בו נאמר "ויצחק".

↩ חזרה לטקסט
3402

שם י"ח, יב.

↩ חזרה לטקסט
3403

הרגו שור וגו' – ולא "איש" משום כבוד השבטים, שלא יאמר: רצחנים הם.

↩ חזרה לטקסט
3404

שם מ"ט, ו.

↩ חזרה לטקסט
3405

על נושא בני אדם – ולא "על החמור", שלא יאמר: משה רבכם לא היה לו סוס או גמל.

↩ חזרה לטקסט
3406

שמות ד', כ.

↩ חזרה לטקסט
3407

במצרים ובשאר ארצות – הוסיפו שאר ארצות, כדי שלא יאמר, שהחשבון אינו עולה יפה.

↩ חזרה לטקסט
3408

שם י"ב, מ.

↩ חזרה לטקסט
3409

זאטוטי – במקום "נערי", שלא יאמר: שלחו את הגרועים; ו"זאטוטי" לשון חשיבות.

↩ חזרה לטקסט
3410

שם כ"ד, ה.

↩ חזרה לטקסט
3411

שם שם, יא.

↩ חזרה לטקסט
3412

חמד – במקום "חמור", שלא יאמר: חמור לא לקח, אבל חפץ אחר לקח.

↩ חזרה לטקסט
3413

במדבר ט"ז, טו.

↩ חזרה לטקסט
3414

להאיר לכל העמים – הוסיפו "להאיר", שלא יאמר: אלהיכם חלק לגויים עבודה זרה.

↩ חזרה לטקסט
3415

דברים ד', יט.

↩ חזרה לטקסט
3416

לעבדם – הוסיפו "לעבדם", שאם לא כן משמע לא צויתי שיהיו בעולם, ויאמר: אם כן אלהות הם, שהרי בעל־כרחו נבראו.

↩ חזרה לטקסט