הערות וביאורים · 1498–1557
1498יטפל לך – יתחבר אליך להשיבך.
1499אינם אצלכם – כלו' לא כל היהודים בידכם, שמפוזרים הם.
1500מלכות קטועה – מלכות קצוצה, שמכלה את בניה.
1501גפה של רומי – כנף רומי, ולשון שבועה היא ברומי.
1502בכך אנו יורדים וכו' – כלו' במחשבה זו אנו עסוקים תמיד.
1504בואו ונפזר עצמנו – אחרי החטא של מכירת יוסף.
1505שאנו מכונסין – כל בעלי החטא במקום אחד.
1506השטר מצוי להגבות – כלו' העונש קרוב לבוא.
1507נהר סמבטיון – נהר ששמו כך, ולפי האגדה הוא זועף בכל ימות החול
ונח בשבת.
1509שבגליל – כך יש להגיה, ובמקור: "שבגלות".
1510מתענין היו עליהם – שהיו צריכים רחמים.
1513מתוך הלילה הזה – גלות שעיר (אדום), היא הגלות האחרונה.
1517תבעיון – לשון בקשה ורצון.
1521עם דמדומי חמה – בשעת נשף.
1523שיר השירים ב', ז; ג', ה; ה', ח.
1524שלש שבועות – הפסוק "השבעתי אתכם" משולש בשה"ש.
1525שלא יעלו ישראל בחומה – כלו' שלא יפרצו לעלות יחד לא"י בחוזק יד.
1526שלא ימרדו באו"ה – כל זמן שהם בתוכן. (במקור נדפס בטעות: "שלא
ימררו" – הערת פב"י)
1527שיר השירים ב', ז; ג', ה; ה', ח.
1528מתיר את בשרכם – להריגה.
1529שיר השירים ב', ז; ג', ה; ה', ח.
1530אחד בימי עמרם – כנראה, קבלה היתה בידיהם, שדחקו בימיו את הקץ.
1531בימי [בן] דיני – אחד המורדים בזמן קרוב לחורבן.
1532בדורו של שמד – בימי אדרינוס.
1533בימי בן כוזבא – הוא שמעון בר כוכבא, שנכשל במלחמתו עם הרומיים
לשחרור הארץ משעבוד.
1534בימי שותלח – בגלות מצרים, שדחקו בניו את הקץ לצאת מן הארץ לפני
הזמן ובדרך הכוּם אנשי גת, כמפורש בדהי"א ז', כא.
1543כאכילת קשואים ודלועים – שנשארים הגרעינים לזריעה.
1550בית רבי – ר' יהודה הנשיא.
1553ממשכנם – מוסרם במשכון לאומות־העולם.
1554פורקם – פודה אותם, כמשכון זה שאינו ניתן אלא לזמן.
1556שתכפו אתכם – באות עליכם זו אחר זו.