הערות וביאורים · 1378–1437
1378מלכות הרשעה – מלכות רומי בימי בית שני.
1379ממטרוניתא – מגבירה רומית חשובה.
1380והפגינו – צעקו בהמון.
1381אי שמים – לשון קריאה של צער.
1382ובטלון – בטלו את הגזירות.
1386ששגרם לבית אמם – שלחם למקום שיצאו משם האמהות.
1389חבר – אחד מבני כת פרסית שעובדים לאש, ויש להם חג שאין מדליקים בו
אש אלא בבית ע"ז שלהם.
1390בצלך וכו' – כלו' או גאולה או גלות רומי. שהיא נוחה מגלות
הפרסיים.
1392מה איכפת לו – כלו' מה לו בכך.
1395מכפרת על הכל – מפני שקשה צערה.
1398ובני יכניה אסיר וגו' – שנולדו לו, לפי דעת חז"ל, במאסרו, הרי
שבטלה ממנו גזירת "ערירי".
1400שכורה ולא מיין – כלו' הרי הם כשכורים מחמת הצרות והשעבוד, והשכור
אינו בר־עונשים.
1405והטיחו – הקישו ורעשו.
1407כתבים רעים – כתבי גזירות רעות.
1413לא תעמד כנגדה – כלו' אל תתקומם למזלך.
1414נתתי לה מקום – כלו' אני מניחה לשלוט בך.
1418בתי תיאטראות ובתי קרקסאות – מקומות ידועים למשחק ולליצנות ברבים.
1420אין אנו צריכים וכו' – כלו' מלגלגים ביהודים שאוכלים חרובים מחמת
עניותם.
1421כחלוק של שבת וכו' – כבגד היהודים שלובשים אותו משבת לשבת והוא
מאריך ימים.
1422שביעית – שנת השמיטה ששובתין בה מכל עבודה בשדה.
1424ומתעפרין בעפר – לפיכך נושרות שערות ראשם; והמומס הוא בדמות
יהודי.
1425עוד אחרת – עוד חג אחר של שחוק.
1426אדם שלם – שאינו בעל מום; רמז לעשו.
1427חיגר – פסח; רמז ליעקב, שהיה צולע על ירכו.
1428בגדי אדם הראשון – בגדי חמודות מצוירים; וי"מ: חגורות בלבד.
1429קרקפלו של ר' ישמעאל – עור פניו של ר' ישמעאל כהן גדול, שהפשיטוהו
בשעת הריגתו (עי' עמ' קפג "עשרה הרוגי מלכות").
1432מי שראה וכו' – מי שראה חג זה ראהו, ומי שלא ראה עכשיו לא יראהו
עוד, מפני שהוא אחת לשבעים שנה.
1434אוי לו לזה וכו' – אוי לו לעשו כשיקום יעקב.
1435נתפיסו – נתרצו זו לזו.
1436איכה א', יא. זוללה – מלשון זלזול.