📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#49

יז. אֲחֵי יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם

קג "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ"1400 – אָמַר לָהֶם: בָּנַי, גִּבּוֹרִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם, נָאִים אַתֶּם כֻּלְּכֶם, אַל תִּכָּנְסוּ כֻלְּכֶם בְּשַׁעַר אֶחָד, וְאַל תַּעַמְדוּ כֻלְּכֶם בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּכֶם עֵין־הָרָע (תנח' מקץ; ב"ר צא; ילק"ש מקץ).

קד "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי־יוֹסֵף"1401 – הָיָה רָאוּי לַמִּקְרָא לוֹמַר "וַיֵּרְדוּ בְנֵי־יַעֲקֹב", מַהוּ "אֲחֵי־יוֹסֵף"? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה לֹא נָהֲגוּ בוֹ אַחֲוָה וּמְכָרוּהוּ, וְלִבְסוֹף נִתְחָרְטוּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: אֵימָתַי נֵרֵד לְמִצְרַיִם וְנַחֲזִיר אֶת־אָחִינוּ לְאָבִיו. וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם לֵרֵד לְמִצְרַיִם נָתְנוּ כֻלָּם דֵּעָה אַחַת לְהַחֲזִירוֹ.

אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: אַף יוֹסֵף יוֹדֵעַ הָיָה שֶׁאֶחָיו יוֹרְדִים לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל. מֶה עָשָׂה? הוֹשִׁיב שׁוֹמְרִים עַל כָּל־הַפְּתָחִים וְאָמַר לָהֶם: רְאוּ כָּל־מִי שֶׁיִּכָּנֵס לִשְׁבֹּר אֹכֶל – כִּתְבוּ שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו, וְלָעֶרֶב הָבִיאוּ לִי פִּתְקֵיכֶם1402. עָשׂוּ כָךְ. כֵּוָן שֶׁבָּאוּ בְנֵי יַעֲקֹב, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נִכְנַס בְּשַׁעַר שֶׁלּוֹ וְכָתְבוּ אֶת־שְׁמוֹתָם וְשֵׁם אֲבִיהֶם. לָעֶרֶב הֵבִיאוּ פִתְקֵיהֶם לִפְנֵי יוֹסֵף, זֶה קוֹרֵא "רְאוּבֵן בֶּן־יַעֲקֹב" וְזֶה קוֹרֵא "שִׁמְעוֹן בֶּן־יַעֲקֹב", וְכֵן כָּל־אֶחָד וְאֶחָד. מִיָּד אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: חִתְמוּ כָל־הָאוֹצָרוֹת וּפִתְחוּ אוֹצָר אֶחָד. וְנָתַן שְׁמוֹתָם לַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָר, אָמַר לוֹ: רְאֵה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי־אָדָם הַלָּלוּ לִקַּח אֹכֶל תְּפוֹס אוֹתָם וְשַׁגְּרֵם1403 לְפָנָי. עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְלֹא בָאוּ. נָטַל יוֹסֵף גִּבּוֹרִים וְשִׁגֵּר לְבַקְשָׁם בַּשּׁוּק וְנָתַן סִמָּנִים עֲלֵיהֶם, הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָם בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת, יוֹצְאִים מִשּׁוּק זֶה לְשׁוּק זֶה, מִמָּבוֹי זֶה לְמָבוֹי זֶה. וּמַה טִּיבָם בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת? אֶלָּא אָמָרוּ: אָחִינוּ יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר, שֶׁמָּא בָּה1404 הוּא. תְּפָשׂוּם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי יוֹסֵף.

"וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו וַיַּכִּרֵם… וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ"1405 – אָמְרוּ חֲכָמִים: הוּא שֶׁהִנִּיחָם בַּחֲתִימַת־זָקָן1406 "וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת־אֶחָיו", "וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ" – שֶׁלֹּא הִנִּיחוּהוּ בַּחֲתִימַת־זָקָן.

"וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם"1407 – נַעֲשָׂה לָהֶם כְּנָכְרִי. נָטַל אֶת־הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ1408 בּוֹ, אָמַר לָהֶם: אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ, מְרַגְּלִים אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ: "כֵּנִים אֲנַחְנוּ". אָמַר לָהֶם: וְאִם כֵּנִים אַתֶּם, לָמָּה לֹא נִכְנַסְתֶּם כֻּלְכֶם בְּפֶתַח אֶחָד? אָמְרוּ לוֹ: כָּך צִוָּנוּ אַבָּא: "אַל תִּכָּנְסוּ בְּשַׁעַר אֶחָד". אָמַר לָהֶם: בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת מַה־טִּיבְכֶם1409? לֹא הֱיִיתֶם מִתְיָרְאִים מִן הָעָיִן1410? אָמְרוּ לוֹ: אֲבֵדָה אָבְדָה לָנוּ וְהָיִינוּ מְבַקְשִׁים אוֹתָהּ שָׁם. אָמַר לָהֶם: אֵיזוֹ אֲבֵדָה? אֲנִי רוֹאֶה בַּגָּבִיעַ, שֶׁשְּׁנַיִם מִכֶּם הֶחֱרִיבוּ כְּרַךְ1411 גָּדוֹל שֶׁל שְׁכֶם. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי הֵם? הִקִּישׁ בַּגָּבִיעַ, אָמַר לָהֶם: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שְׁמָם. מִיָּד נִזְדַּעְזְעוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ"1412. אָמַר לָהֶם: וְהֵיכָן הֵם הַשְּׁנָיִם? אָמְרוּ לוֹ: "הַקָּטֹן אֶת־אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ"1413. אָמַר לָהֶם: "אֶת־אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלָי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם"1414; לָקַח אֶת־שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: זֶה יְהֵא חָבוּשׁ1415 עַד שֶׁתָּבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶם. וְלָמָּה אָסַר אֶת־שִׁמְעוֹן? מִפְּנֵי שֶׁהוּא דְחָפוֹ לַבּוֹר1416; וְעוֹד, פֵּרַשׁ1417 אוֹתוֹ מִלֵּוִי, שֶׁלֹא יִטְּלוּ עָלָיו עֵצָה. אָמַר שִׁמְעוֹן לְאֶחָיו: כָּךְ עֲשִׂיתֶם לְיוֹסֵף וְכָךְ אַתֶּם מְבַקְשִׁים לַעֲשׂוֹת לִי? אָמְרוּ לוֹ: וּמַה־נַּעֲשֶׂה? יָמוּתוּ אַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ בָּרָעָב? אָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ מַה שֶּׁתִּרְצוּ, עַכְשָׁו אֶרְאֶה מִי יַכְנִיס אוֹתִי לְבֵית־הָאֲסוּרִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח יוֹסֵף אֵצֶל פַּרְעֹה וְאָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי שִׁבְעִים גִּבּוֹרִים מֵאֶצְלֶךָ, שֶׁמָּצָאתִי לִסְטִים1418 וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתֵּן עֲלֵיהֶם כְּבָלִים. שָׁלַח לוֹ, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֲחֵי יוֹסֵף מַה הוּא מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת. אָמַר יוֹסֵף לְאוֹתָם גִּבּוֹרִים: הַכְנִיסוּ אֶת־זֶה לְבֵית־הָאֲסוּרִים וּתְנוּ כְבָלִים בְּרַגְלָיו. כֵּוָן שֶׁקָּרְבוּ אֶצְלוֹ צָוַח עֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן. כֵּוָן שֶׁשָּמְעוּ קוֹלוֹ נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְנִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם. וְהָיָה מְנַשֶּׁה בֶן־יוֹסֵף יוֹשֵׁב לִפְנֵי אָבִיו. אָמַר לוֹ אָבִיו: קוּם אָתָּה. מִיָּד עָמַד מְנַשֶּׁה וְהִכָּה אֶת־שִׁמְעוֹן מַכָּה אֶחָת וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית־הָאֲסוּרִים וְנָתַן עָלָיו כְּבָלִים. אָמַר שִׁמְעוֹן לְאֶחָיו: אַתֶּם אוֹמְרִים מַכָּה שֶׁל מִצְרַיִם הִיא, זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל בֵּית אַבָּא. כֵּוָן שֶׁרָאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כָּךְ נָפְלָה אֵימָה עֲלֵיהֶם.

הָלְכוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת־כָּל־הַמְאֹרָע1419. אָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם: הֵיכָן שִׁמְעוֹן? אָמְרוּ לוֹ: אוֹתוֹ הָאִישׁ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ תְּפָשׂוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁנָּבִיא אָחִינוּ הַקָּטָן. אָמַר לָהֶם: "אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ" וְגוֹ'1420.

"וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל־אָבִיו לֵאמֹר: אֶת־שְׁנֵי בָנַי תָּמִית" וְגוֹ'1421 – אָמַר לוֹ: בְּכוֹר שׁוֹטֶה! וְכִי בָנֶיךָ אֵינָם בָּנָי? אָמַר לָהֶם יְהוּדָה: הַנִּיחוּ לוֹ לַזָּקֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה הַפָּת.

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל"1422 – אָמַר לוֹ יְהוּדָה: אַבָּא! אִם יֵלֵךְ בִּנְיָמִין עִמָּנוּ סָפֵק1423 נִתְפָּס סָפֵק אֵינוֹ נִתְפָּס וְאִם אֵינוֹ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים – מוּטָב שֶׁתַּנִּיחַ אֶת־הַסָּפֵק וְתִתְפּוֹס אֶת־הַוַּדָּאי1424. אָמַר: מִי עָרֵב בּוֹ? אָמַר לוֹ: אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ"1425. מִיָּד שְׁלָחוֹ עִמָּהֶם (ב"ר צא; ילק"ש מקץ; תנח' מקץ, ויגש).

קה "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"1426 – מָה רָאָה יַעֲקֹב לְבָרְכָם בְּ"אֵל שַׁדָּי"? לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַרְבֵּה יִסּוּרִים בָּאוּ עָלָיו: עַד שֶׁהוּא בִמְעֵי אִמּוֹ עֵשָׂו מֵרִיב עִמּוֹ; בָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו לְלָבָן – הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּצָרוֹת רַבּוֹת; לְאַחַר שֶׁיָּצָא – רָדַף לָבָן אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ; נִמְלַט מִמֶּנּוּ – בָּא עֵשָׂו וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וְהִפְסִיד1427 עָלָיו כָּל־אוֹתוֹ דוֹרוֹן1428; יָצָא מֵעֵשָׂו – בָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה1429; יָצָא מִצָּרַת דִּינָה – בָּאָה עָלָיו צָרַת רָחֵל. וְאַחַר כָּל הַצָּרוֹת הַלָּלוּ בִּקֵּשׁ לָנוּחַ קִמְעָא1430 – בָּאָה עָלָיו צָרַת יוֹסֵף, צָרַת שִׁמְעוֹן וְצָרַת בִּנְיָמִין. לְפִיכָךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּ"אֵל שַׁדָּי": מִי שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ "דַּי" – יֹאמַר לְיִסּוּרַי "דָּי".

הֵבִיאוּ אֶת־בִּנְיָמִין וְהֶעֱמִידוּהוּ לִפְנֵי יוֹסֵף, "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן־אִמּוֹ"1431 – שָׂמַח בּוֹ, שֶׁרָאָה בוֹ דְּמוּת־דְיוֹקְנָהּ1432 שֶׁל אִמּוֹ. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: "הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי"1433? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. בְּאוֹתָה שָׁעָה זִמְּנָם לִסְעֻדָּה. הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָסֵב לְבִנְיָמִין אֶצְלוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת. נָטַל אֶת־הַגָּבִיעַ וְהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַעֲרִים וּמַקִּישׁ וּמֵרִיחַ בַּגָבִיעַ וְאָמָר: יְהוּדָה, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, יֵשֵׁב בְּרֹאשׁ; רְאוּבֵן, שֶׁהוּא בְכוֹר, יֵשֵׁב שֵׁנִי לוֹ, וְכֵן כֻּלָם. נִשְׁתַּיֵּר1434 בִּנְיָמִין, אָמַר: אֲנִי אֵין לִי אֵם וּבִנְיָמִין אֵין לוֹ אֵם, כְּשֶׁיְלָדַתּוּ אִמּוֹ מֵתָה; אֲנִי הָיָה לִי אָח וּפָרַשׁ מִמֶּנִּי וְאַף הוּא הָיָה לוֹ אָח וּפָרַשׁ מִמֶּנּוּ, בִּשְׁבִיל זֶה יָבוֹא וְיִתֵּן רֹאשׁוֹ אֵצֶל רֹאשִׁי, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ"1435.

"וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת"1436 – הֵבִיא מָנוֹת בַּסְּעֻדָּה, נָתַן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מָנָה שֶׁלּוֹ. נָתַן לְבִנְיָמִין מָנָה שֶׁלוֹ. נָטַל יוֹסֵף מָנָה שֶׁלּוֹ וּנְתָנָהּ לְבִנְיָמִין; נָטְלָה אָסְנַת מָנָה שֶׁלָּהּ וּנְתָנַתָּה לְבִנְיָמִין; נָטְלוּ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה מָנוֹת שֶׁלָּהֶם וּנְתָנוּן לְבִנְיָמִין; נִמְצְאוּ בְיַד בִּנְיָמִין חָמֵשׁ מָנוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: "וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָם חָמֵשׁ יָדוֹת"1437 (תנח' ויגש; תנה"ק; ב"ר צב).

קו "וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן"1438 – הָיוּ אֶחָיו עוֹמְדִים וּמְחַבְּטִים1439 לְבִנְיָמִין עַל כְּתֵפָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: "גַּנָּב בְּנָהּ שֶׁל גַּנֶּבֶת1440, בִּיַּשְׁתָּנוּ! בֶּן אִמְּךָ אַתָּה, כָּךְ בִּיְּשָׁה אִמְּךָ אֶת־אָבִינוּ". וּבִשְׁבִיל אוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהִכּוּהוּ בִּכְתֵפָיו זָכָה שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְדִיד יְיָ… חֹפֵף עָלָיו כָּל־הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו1441 שָׁכֵן"1442 (תנח' מקץ).