📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ג: מַעֲשֵׂי־אָבוֹת
#48

טז. יוֹסֵף לִפְנֵי פַרְעֹה

צט. "וְאֵין־פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה"1385 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: פּוֹתְרִין הָיוּ אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָם נִכְנָס בְּאָזְנָיו: "שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת" – שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד, "שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת" – שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר; וְכֵן אָמָרוּ: "שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת" – שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה מְכַבֵּשׁ, "שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הָרָעוֹת" – שֶׁבַע אֶפַּרְכִּיּוֹת1386 מוֹרְדוֹת בָּךְ.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹסֵף בָּאַחֲרוֹנָה וְיִטּוֹל גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם יָבוֹא יוֹסֵף תְּחִלָּה וְיִפְתּוֹר הַחֲלוֹם, אֵין זֶה שִׁבְחוֹ; יְכוֹלִים הַחַרְטֻמִּים שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ לְפַרְעֹה: אִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתָנוּ כְּבָר פָּתַרְנוּ אוֹתוֹ לָךְ; אֶלָּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁנִּתְיַגְּעוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת־רוּחוֹ – וְאַחַר כָּךְ בָּא יוֹסֵף וְהֶחֱזִירָהּ (שם פט).

ק אָמַר רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא־יָרִים אִישׁ אֶת־יָדוֹ וְאֶת־רַגְלוֹ"1387, אָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו1388: עֶבֶד שֶׁלְּקָחוֹ1389 רַבּוֹ1390 בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף – תַּמְשִׁילֵהוּ עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם: גְּנוֹנֵי־מַלְכוּת1391 אֲנִי רוֹאֶה בוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהֵא יוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. אָמַר לָהֶם: לְמָחָר אֶבְדְּקֶנּוּ. בַּלַּיְלָה בָּא גַבְרִיאֵל וְלִמֵּד אֶת יוֹסֵף שִׁבְעִים לָשׁוֹן. בַּבֹּקֶר, כָּל לָשׁוֹן שֶׁהָיָה פַרְעֹה מְדַבֵּר עִמּוֹ הֵשִׁיב לוֹ. לְסוֹף הִתְחִיל יוֹסֵף מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ – לֹא יָדַע פַּרְעֹה מַה הוּא סָח. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: לַמְּדֵנִי (לָשׁוֹן זוֹ). לִמְּדוֹ וְלֹא לָמָד. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה הִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא תְגַלֶּה. נִשְׁבַּע לוֹ. וּכְשֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה: "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר וְגוֹ'"1392 – אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: לֵךְ וּשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתֶךָ1393. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם כֵּן, אֶשְׁאַל גַּם עַל אוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָךְ; וְעַל־כָּרְחוֹ אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת־אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ"1394 (שם; סוטה לו:).

קא "וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם"1395 – כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַשּׁוּק הָיָה רוֹאֶה אֶת־הָעַמִּים עֲשׂוּיִים כִּתּוֹת־כִּתּוֹת, חֲבוּרוֹת־חֲבוּרוֹת, מְדַבְּרִים אִישׁ בִּלְשׁוֹנוֹ וְהָיָה יוֹדֵעַ מָה הֵם מְדַבְּרִים; וּכְשֶׁהָיָה רוֹכֵב בְּמֶרְכָּבָה וְעוֹבֵר בְּכָל גְּבוּל מִצְרַיִם הָיוּ בָנוֹת מִצְרִיּוֹת צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה וּמַשְׁלִיכוֹת עָלָיו טַבְּעוֹת זָהָב – אוּלַי יִסְתַּכֵּל בָּהֶן וּבִיפִי תָאֳרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף… בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר"1396 (פדר"א לט).

קב "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר"1397 – אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יוֹסֵף לִמְלֹךְ עַל מִצְרַיִם הָיוּ בְנוֹת מְלָכִים מְצִיצוֹת עָלָיו דֶּרֶךְ הַחֲרַכִּין וְהָיוּ מַשְׁלִיכוֹת עָלָיו שֵׁרִים וְקָטֶלִּין1398 וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו1399 וְיַבִּיט בָּהֶן, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהֶן (ב"ר צח).