📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 539–598

539

מטעך – כלו' מקום נטיעתך הראשונה.

↩ חזרה לטקסט
540

לא מן הגרים – מבני אסנת אשת יוסף.

↩ חזרה לטקסט
541

שמות י"ז, טז.

↩ חזרה לטקסט
542

סחופים ומטורפים – מעונים ומבולבלים בצרות.

↩ חזרה לטקסט
543

מצות קלות…. מצות חמורות – שאם יפרוש יפרוש.

↩ חזרה לטקסט
544

ומודיעין אותו עון לקט וכו' – שבני נח (הגוים) מקפידים הרבה על הממון והורגים על גזלה פחות משוה פרוטה, ואפשר שיחזור בו.

↩ חזרה לטקסט
545

למדה זו – של גיור.

↩ חזרה לטקסט
546

ואין מרבין עליו – דברים שלא לדחותו בזרוע.

↩ חזרה לטקסט
547

שמות כ"ב, כ.

↩ חזרה לטקסט
548

אל תאמר לו וכו' – כלומר שלא תונה ולא תצער אותו בדברים.

↩ חזרה לטקסט
549

שסורו רע – כלומר נוטה לרע מטבעו.

↩ חזרה לטקסט
550

דברים י"ד, כט.

↩ חזרה לטקסט
551

והארתי לפניהם – בעמוד האש.

↩ חזרה לטקסט
552

הגזתי – הפרחתי.

↩ חזרה לטקסט
553

שקול עלי – דומה לפני.

↩ חזרה לטקסט
554

מקיש אותם – השוה אותם בדיניהם.

↩ חזרה לטקסט
555

מיראה – מיראת העונש.

↩ חזרה לטקסט
556

שמואל ב' כ"א, י.

↩ חזרה לטקסט
557

דברים כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
558

בפרהסיא – בגלוי.

↩ חזרה לטקסט
559

בגרים גרורים – בגבעונים שנגררו אחרי ישראל, ולא היו רצויים להם.

↩ חזרה לטקסט
560

הדיוטות – אנשים פשוטים.

↩ חזרה לטקסט
561

נתוספו על ישראל – גרים.

↩ חזרה לטקסט
562

במדבר כ"ד, כא.

↩ חזרה לטקסט
563

איקונין של מלך – צורת המלך.

↩ חזרה לטקסט
564

תוהה בה – תמה ומשתומם עליה.

↩ חזרה לטקסט
565

אזרוק עליה אבן – כדי להורידה משם.

↩ חזרה לטקסט
566

אתן את הקנה – לפגוע בצפור ולגרשה.

↩ חזרה לטקסט
567

ומחה שמו – שאמר: "ואחריתו עדי אובד".

↩ חזרה לטקסט
568

בראשית י"ב, ה.

↩ חזרה לטקסט
569

שם י"ז, יא.

↩ חזרה לטקסט
570

אי לך – אוי לך שאינך נימול, שלא ידעו זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
571

נומי – שְׂאֵת, מכה; והיא שקרה לו, שנתיראה שמא יהרגם.

↩ חזרה לטקסט
572

תהלים קמ"ז, יט.

↩ חזרה לטקסט
573

לירודה – לשפלה ובזויה.

↩ חזרה לטקסט
574

שם שם, כ.

↩ חזרה לטקסט
575

למלך – להועץ.

↩ חזרה לטקסט
576

פרקמטיא – סחורה.

↩ חזרה לטקסט
577

ישעיה מ"ט, ז.

↩ חזרה לטקסט
578

דברים י', יח.

↩ חזרה לטקסט
579

טוסים – תוכים.

↩ חזרה לטקסט
580

פסיונים – שַׂלְוִים.

↩ חזרה לטקסט
581

עבדי אין משגיחין – ואוכלים אותם.

↩ חזרה לטקסט
582

שנתחבט עליו אותו זקן – שטרח והשתדל בדבר זה אותו זקן (יעקב אבינו).

↩ חזרה לטקסט
583

בראשית כ"ח, כ.

↩ חזרה לטקסט
584

והושיטו בקנה – כלו', נתן לו בלא טורח, כזה שמושיט קנה לחברו.

↩ חזרה לטקסט
585

משלי ט', ה.

↩ חזרה לטקסט
586

זו טלית – איצטלא של חכמים.

↩ חזרה לטקסט
587

אריכות פנים – אֹרך אפים.

↩ חזרה לטקסט
588

לסורו – לִשְׂאוֹרו, לטבעו הרע.

↩ חזרה לטקסט
589

שם ט"ז, לב.

↩ חזרה לטקסט
590

נומי – נגע.

↩ חזרה לטקסט
591

יקטענה – יכרות את רגלו; כלומר יהרוג את היהודים.

↩ חזרה לטקסט
592

זכריה ב', י.

↩ חזרה לטקסט
593

מי שנצח למלך – בדברים.

↩ חזרה לטקסט
594

מטרונה – גבירה רומית. וגיורת היתה.

↩ חזרה לטקסט
595

לספינה שהולכת בלא מכס – רמזה שמת קודם שנימול.

↩ חזרה לטקסט
596

סנקליטין − חבר יועצים.

↩ חזרה לטקסט
597

עומד להם – בצרתם.

↩ חזרה לטקסט
598

אין לך טבעת – יש מגדולי רומי שהיו טפין של סם המות נתונות להם בטבעתם לעת מצוא.

↩ חזרה לטקסט