📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שלישי · א: יִשְׂרָאֵל וְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם
#407

יב. גֵּרִים בְּיִשְׂרָאֵל

קכא "וְהֵמָה יִהְיוּ לִי לְעָם"502 – אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: זוֹ מַעֲלָה יְתֵרָה יֵשׁ בֵּין יִשְרָאֵל לְגֵרִים, שֶׁאִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּתוּב בָּהֶם "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים503 וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם",504 וְאִלּוּ בְּגֵרִים כָּתוּב: "כִּי מִי הוּא־זֶה עָרֵב אֶת־לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם־יְיָ, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים"505.

אָמַר רַ' חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת,506 שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב"507 (קיד' ע:).

קכב קְהַל גֵּרִים אֵינוֹ קָרוּי קָהָל (יבמ' נז:).

קכג שָׁלשׁ מִדּוֹת בְּגֵרִים: יֵשׁ גֵּר כְּגוֹי לְכָל־דָּבָר, יֵשׁ גֵּר מָשׁוּל כַּחֲמוֹר,508 וְיֵשׁ גֵּר כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ.

"יֵשׁ גֵּר כְּגוֹי לְכָל דָּבָר" כֵּיצַד? – הָיוּ לוֹ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר וְאֶהְיֶה בֵּינֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאֲכִילָתָם יָפָה,509 וְיֵשׁ לָהֶם יָמִים־טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת, וְיִכְלוּ אֵלּוּ510 מִתּוֹךְ בֵּיתִי. כָּפַף אֶת־ עַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנִתְגַּיֵּר – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁאָהַב זֶה אֶתְכֶם, כָּךְ אַתֶּם תֹּאהֲבוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת־הַגֵּר".511

"יֵשׁ גֵּר מָשׁוּל כַּחֲמוֹר" כֵּיצַד? – הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, אָמְרוּ לוֹ: "אֵין אָנוּ נוֹתְנִים לְךָ עַד שֶׁתִּתְגַּיֵּר", − וְכָפַף אֶת־עַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנִתְגַּיֵּר; אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁבִּקֵּשׁ זֶה מִכֶּם מְנוּחָה, כָּךְ אַתֶּם תְּנוּ לוֹ מְנוּחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגֵר לֹא־תוֹנֶה".512

"יֵשׁ גֵּר כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ" כֵּיצַד? הָלַךְ וּפִשְׁפֵּשׁ513 בְּכָל־הָאֻמּוֹת, כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁמְּסַפְּרִים בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶתְגַּיֵּר וְאֶכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה − [עָלָיו} נֶאֱמַר: "וְאַל־יֹאמַר בֶּן־הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל־יְיָ… וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם".514 (תדב"א כז; ילק"ש שלח יד).

קכד "אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו"515 – אֵינוֹ אוֹמֵר "אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל", "אַשְׁרֵי כֹּהֲנִים", אַשְׁרֵי לְוִיִּם", אֶלָא "אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא יְיָ", אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם יִרְאֵי יְיָ, שֶׁהֵם בְּאַשְׁרַי,516 כְּשֵׁם שֶנֶּאֱמַר בְיִשְׂרָאֵל "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל",517 כָּךְ נֶאֱמַר בָּהֶם "אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְיָ".518 וּבְאֵיזֶה גֵר אָמוּר אַשְׁרֵי? בְּגֵר שֶׁהוּא גֵּר־צֶדֶק, לֹא בְכוּתִים הַלָּלוּ519 שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "אֶת־יְיָ הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת־אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים",520 אֶלָּא בְּגֵר שֶׁהוּא יָרֵא מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוֹלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו".521

"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל"522 – זֶה הַגֵּר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת.523 וּכְדֵי שֶלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁאֵין לִי זְכוּת אָבוֹת, כָּל־מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאֲסַגֵּל524אֵין לִי שָׂכָר אֶלָּא בָעוֹלָם־הַזֶּה, לְכָךְ הַכָּתוּב מְבַשֵּׂר לַגֵּר, שֶׁבִּזְכוּת עַצְמוֹ יֹאכַל בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּבָעוֹלָם־הַבָּא. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל"525 – אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיָגַע [בָּהֶם] בָּעוֹלָם־הַזֶּה; מַה־שְּׂכָרוֹ? "אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ"526 – אַשְׁרֶיךָ – בָּעוֹלָם־הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ – לָעוֹלָם־הַבָּא.

"אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה"527 – אַף־עַל־פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִתְגַּיְּרָה עִמּוֹ וְאֵינָהּ מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא כִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. "כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה"528 – שֶׁהִיא טוֹעֶנֶת פֵּרוֹת, וְלֹא כְגֶפֶן בּוֹקֵק; שֶׁהִיא זוֹכָה לְבָנִים; "בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ"529 – בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בְּעַצְמָהּ דָּת יְהוּדִית, שֶׁהִיא צְנוּעָה, זוֹכָה שֶׁיּוֹצְאִין מִמֶּנָּה בָּנִים בַּעֵלי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְנָה, בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים.

"בָּנֶיךָ כִּשְתִלֵי זֵיתִים"530 – מָה הַזַּיִת הַזֶה זֵיתִים לַאֲכִילָה531 זֵיתִים לְיַבֵּשׁ וְזֵיתִים לְשֶׁמֶן, וְשַׁמְנוֹ דּוֹלֵק [יָפֶה] מִכָּל־הַשְּׁמָנִים, וְאֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִימוֹת הַגְּשָּׁמִים, כָּךְ בָּאִים בְּנֵי הַגֵּרִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן, מֵהֶם חֲכָמִים, מֵהֶם נְבוֹנִים וּמֵהֶם יוֹדְעֵי דָבָר בְּעִתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם זֶרַע קַיָּם לְעוֹלָם. "סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ"532 – שֶׁלְּבָנֶיךָ תַּעֲמֹד זְכוּתְךָ, שֶׁמִּשֻּׁלְחָנְךָ יִזְכּוּ בָנֶיךָ לְמַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת.

"הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ"533 – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרְהָם וְשָׂרָה שֶׁהָיוּ גֵרִים וְנִתְבָּרְכוּ; וְכֵן יִתְבָּרְכוּ כָּל־הַגֵּרִים שֶׁיִּנְהֲגוּ כְּמִנְהָגָם.

"יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן"534 – שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבָרְכָם מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִצִּיּוֹן. "וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָים"535 – שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּטוּב יְרוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד־לָבוֹא.

"ורְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל"536 – וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁיִּרְאֶה הַגֵּר בָּנִים לְבָנָיו לְכָךְ יָבוֹא שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא שֶׁהוּא זוֹכֶה וּמַשִּׂיא בִתּוֹ לְכֹהֵן, וְעוֹמְדִים מִבָּנֶיהָ, שֶׁהֵם בְּנֵי בָנָיו, כֹּהֲנִים שֶׁמְּבָרְכִים אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים: "יְבָרֶכְךָ… וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".537 (במ"ר ח).

קכה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ הַגִּבְעוֹנִים [לִיהוֹשֻׁעַ]: "עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ"538 – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי בִּשְׁבִיל הַגֵּרִים הַלָּלוּ אָנוּ מַטְרִיחִים עַל הַצִּבּוּר? אָמָרַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, אִם תַּרְחִיק אֶת־הָרְחוֹקִים סוֹפְךָ לְרַחֵק אֶת־הַקְּרוֹבִים. צֵא וּלְמַד מֵהֵיכָן הוּא מַטָּעֶךָ,539 לֹא מִן הַגֵּרִים?540 (שם).

קכו "כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיָי בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר"541 – שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: יְמִינִי, יְמִינִי! כִּסְאִי, כִּסְאִי: שֶׁאִם יָבוֹאוּ גֵּרִים מִשֶּׁל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם אֲנִי מְקַבֵּל אוֹתָם, וּמִזַּרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק – אֵינִי מְקַבֵּל אוֹתָם (פסיק' כח).

קכז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר בַּזְמַן הַזֶּה אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים וּמְטֹרָפִים542 וְיִסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? – אִם אוֹמֵר: יוֹדֵעַ אֲנִי, וְאֵינִי כְדַאי, מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת;543 וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט, שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר־עָנִי.544 וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת; אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָאתָ לְמִדָּה זוֹ,545 אָכַלְתָּ חֵלֶב – אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת – אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה; וְעַכְשָו אָכַלְתָּ חֵלֶב – עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת – עָנוּשׁ סְקִילָה. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְוֹת כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ מַתַּן שְׂכָרָן; אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לַצַּדִּיקִים – וְיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו546 וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו (יבמ' מז).

קכח גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דּוֹמֶה (שם כב:).

קכט "וְגֵר לֹא תוֹנֶה"547 – לֹא תוֹנֶה לוֹ בִּדְבָרִים. אַל תֹּאמַר לוֹ:548 אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְעַד עַכְשָׁו חֲזִירְךָ בֵּין שִׁנֶּיךָ.

גֵּר, לְפִי שֶׁסּוֹרוֹ רָע,549 הִזְהִיר עָלָיו הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. (גרים ד).

איור מלווה לסיפור: הצבי שבא מן המדבר ואהבת הרועה
איור מלווה · הצבי שבא מן המדבר ואהבת הרועה

קל "וּבָא הַלֵוִי… וְהַגֵּר"550 – אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הַגֵּר הַזֶה כְּלֵוִי לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ: גָּדוֹל הוּא לְפָנַי, שֶנִּתְגַּיֵּר לִשְׁמִי. מָשָׁל לִצְבִי שֶגָּדַל בַּמִּדְבָּר וּבָא מֵעַצְמוֹ וְנִתְעָרֵב בַּצֹּאן, הָיָה הָרוֹעֶה מַאֲכִילוֹ וּמַשְקֵהוּ וּמְחַבְּבוֹ יוֹתֵר מִצֹּאנוֹ. אָמְרוּ לוֹ: לִצְבִי זֶה אַתָּה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִן הַצֹּאן; אָמַר לָהֶם: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַעְתִּי בְצֹאנִי, מוֹצִיאָן בַּבֹּקֶר וּמַכְנִיסָן בָּעֶרֶב עַד שֶׁלֹּא גָדֵלוּ, וְזֶה שֶׁגָּדַל בְּמִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וּבָא מֵעַצְמוֹ לְתוֹךְ צֹאנִי – וְלֹא כָךְ אֲחַבְּבֶנּוּ? כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כַּמָּה יָגַעְתִּי בְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִים מִמִּצְרַיִם וְהֵאַרְתִּי לִפְנֵיהֶם,551 הוֹרַדְתִּי לָהֶם אֶת־הַמָּן, הֵגַזְתִּי552 לָהֶם אֶת־הַשְּׂלָו, הֶעֱלֵיתִי לָהֶם אֶת הַבְּאֵר וְהִקַּפְתִּים עַנְנֵי כָבוֹד עַד שֶקִּבְּלוּ תוֹרָתִי; וְזֶה בָּא מֵעַצְמוֹ – לְפִיכָךְ שָׁקוּל עָלַי553 כְּיִשְׂרָאֵל וּכְלֵוִי. (ילק"ש בא יב).

קלא חֲבִיבִים הַגֵּרִים, שֶׁבְּכָל־מָקוֹם הַכָּתוּב מַקִּישׁ אוֹתָם554 כְּיִשְׂרָאֵל. (במ"ר ח).

קלב מִפְּנֵי־מָה גֵּרִים בִּזְמַן הַזֶּה מְעֻנִּים וְיִּסּוּרִים בָּאִים עֲלֵיהֶם? אָמַר אַבָּא־חָנָן מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, אֶלָּא מִיִּרְאָה.555 (יבמ' מח:).

קלג "וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת־אַיָּה אֶת־הַשַּׂק… וְלֹא־נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם… לָיְלָה"556 – וַהֲרֵי נֶאֱמַר: "לֹא־תָלִין נִבְלָתוֹ עַל־הָעֵץ"?557 אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוֹצָדָק: מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא;558 שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים־וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מַה־טִּיבָם שֶׁל אֵלּוּ? – הַלָּלוּ בְּנֵי מְלָכִים הֵם. – וּמֶה עָשׂוּ? – פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים.559 אָמְרוּ: אֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁרְאוּיָה לְהִדַּבֵּק בָּהּ כָּזוֹ. וּמַה בְּנֵי מְלָכִים כָּךְ – בְּנֵי הֶדְיוֹטוֹת560 עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; וּמַה גֵּרִים גְּרוּרִים כָּךְ – יִשְׂרָאֵל עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

מִיָּד נִתּוֹסְפוּ עַל יִשְׂרָאֵל561 מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף. (יבמ' עט.).

קלד "וַיַּרְא אֶת־הַקֵּינִי וַיִשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ"562 – מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים, צָד אֶת־הָרִאשׁוֹנָה, בָּא לָצוּד אֶת־הַשְּׁנִיָּה, הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ.563 עָמַד לוֹ הַצַּיָּד תּוֹהֶה בָהּ,564 אָמַר לָהּ: אִם אֶזְרֹק עָלֶיהָ אֶבֶן565 אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי, וְאִם אֶתֵּן אֶת־הַקָּנֶה566 מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֹמַר לָךְ, אֶלָּא לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחַתְּ וְנִפְלַטְתְּ. כָּךְ בִּלְעָם רָאָה לְיִתְרוֹ וַעֲמָלֵק בְּעֵצָה, עָמַד עַל עֲמָלֵק וּמָחָה שְׁמוֹ,567 בָּא לִרְאוֹת יִתְרוֹ, מְצָאוֹ שֶׁעָשָׁה תְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: לְמָקוֹם יָפַה בָּרָחְתָּ. הָוֵי − "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. (שמ"ר כז).

קלה "וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"568 − אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיֵּרוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־מִי שֶׁמְּקָרֵב נָכְרִי וּמְגַיְּרוֹ כְּאִלּוּ בְרָאוֹ (ב"ר לט).

קלו מַעֲשֶׂה בְמֻנְבָּז וּבְזוֹטוֹס בָּנָיו שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ יוֹשְבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה: "וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם"569 הָפַךְ זֶה פָנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה, וְזֶה הָפַךְ פָּנָיו לַכֹּתֶל וְהִתְחִיל בּוֹכֶה. הָלְכוּ זֶה וְזֶה וּמָלוּ עַצְמָם. לְאַחַר יָמִים הָיוּ יוֹשְׁבִין וְקוֹרִין בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַפָּסוּק הַזֶּה "וּנְמַלְתֶּם" אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: אִי לְךָ,570 אָחִי! אָמַר לוֹ: אַתָּה אִי לְךָ, אָחִי, וְלֹא לִי. גִּלּוּ אֶת־הַדָּבָר זֶה לָזֶה. כֵּוָן שֶׁהִרְגִּישָׁה בָהֶם אִמָּם, הָלְכָה וְאָמְרָה לַאֲבִיהֶם: בָּנֶיךָ עָלְתָה נוֹמֵי571 בִּבְשָׂרָם וְגָזַר הָרוֹפֵא שֶׁיִּמּוֹלוּ. אָמַר לָהּ: יִמּוֹלוּ. (שם מו; ילק"ש שם).

קלז "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב"572 – פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ עֲקִילַס לְאַדְרְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ: רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְגַּיֵּר וּלְהֵעָשׂוֹת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ: לְאֻּמָּה זוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? כַּמָּה בִּזִּיתִי אוֹתָהּ, כַּמָּה הָרַגְתִּי אוֹתָהּ − לִירוּדָה573 שֶׁבָּאֻמּוֹת אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְעָרֵב! מָה רָאִיתָ בָּהֶם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר? אָמַר לוֹ: הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם יוֹדֵעַ הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הָעוֹלָם, מַה־נִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַה־בְּיוֹם שֵׁנִי, כַּמָּה יֵשׁ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַל מָה הָעוֹלָם עוֹמֵד – וְתוֹרָתָם אֱמֶת. אָמַר לוֹ: לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָם וְאַל תִּמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס: אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ וְזָקֵן בֶּן־מֵאָה שָׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָם אִם אֵינוֹ מָל, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל־גּוֹי".574 וּלְמִי? לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמ"ר ל).

איור מלווה לסיפור: הסחורה השפלה שהפכה לממלכת זהב
איור מלווה · הסחורה השפלה שהפכה לממלכת זהב

קלח עֲקִילַס בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרְיָנוֹס הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אְדְרְיָנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב – הֲרֵי אוֹצְרוֹתָי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, לָצֵאת לְחוּץ, לֵדַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ575 בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא576 שֶאַתָּה רוֹאֶה שְׁפֵלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה. לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ. רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה – וְהֵם מְשִׁיבִים אוֹתוֹ. עָלָה אֵצֶל אַדְרְיָנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? סָבוּר אֲנִי, שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלָּךְ, אוֹ שֶׁמָּא הֵצַר לְךָ אָדָם. אָמַר לוֹ: לָאו; אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצַר לִי? אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תוֹרָה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת־עַצְמִי. אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי: כָּל־פְּרַקְמַטְיָּא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, − חָזַרְתִּי עַל כָּל־הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ כְּיִשְׂרָאֵל; וְסוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת, שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה: "כֹּה אָמַר־יְיָ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ, לִבְזֹה־נֶפֶש, לִמְתָעֵב גּוֹי, לְעֶבֶד משְׁלִים: מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ, שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ"577 (תנח' משפטים).

קלט עֲקִילַס הַגֵּר נִכִנְסַ אֵצֶל רַ' אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ: הֲרֵי כָּל־חִבָּה שֶחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־הַגֵּר בְּלֶחֶם וְשִׂמְלָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה"578 – כַּמָּה טְוָסִים579 יֵשׁ לִי, כַּמָּה פִּסְיוֹנִים580 יֵשׁ לִי, אֲפִלּוּ עֲבָדַי אֵין מַשְׁגִּיחִין581 עֲלֵיהֶם. גָּעַר בּוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: וְכִי קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ? דָּבָר שֶנִּתְחַבֵּט עָלָיו אוֹתוֹ זָקֵן582 "וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ"583 – וּבָא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לוֹ בְּקָנֶה.584 נִכְנַס אֵצֶל רַ' יְהוֹשֻׁעַ, הִתְחִיל מְפַיְּסוֹ בִדְבָרִים: "לֶחֶם" – זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי",585 "וְשִׂמְלָה" – זוֹ טַלִּית.586 זָכָה אָדָם לְתוֹרָה – זָכָה לְטַלִּית; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנוֹתֵיהֶם לִכְהֻנָה וְיִהְיוּ בְנֵי־בְנֵיהֶם כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ: אִלּוּלֵי אֲרִיכוּת־פָּנִים587 שֶׁהֶאֱרִיךְ רַ' יְהוֹשֻׁעַ עִם עֲקִילַס הָיָה חוֹזֵר לְסוּרוֹ,588 וְקָרְאוּ עָלָיו: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר"589 (ב"ר ע; במ"ר ח; קה"ר ז).

קמ קֵיסָר אֶחָד שׂוֹנְאָם שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיָה. אָמַר לָהֶם לְשָׂרֵי מַלְכוּתוֹ: מִי שֶׁעָלְתָה לוֹ נוֹמִי590 בְּרַגְלוֹ יִקְטָעֶנָּה591 וְיִחְיֶה אוֹ יַנִּיחֶנָּה וְיִצְטַעֵר? אָמְרוּ לוֹ: יִקְטָעֶנָּה וְיִחְיֶה. אָמַר לָהֶם קְטִיעָה בַר שָׁלוֹם: אַחַת, שֶׁאִי אַתָּה נוֹצֵחַ אֶת־כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם";592 וְעוֹד, שֶיְהוּ קוֹרְאִין לְךָ מַלְכוּת קְטוּעָה. אָמַר לוֹ: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כָּל־מִי שֶנָּצַח לַמֶלֶךְ593 מְטִילִין אוֹתוֹ לְכִבְשַׁן־הָאֵשׁ.

כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ אָמְרָה לוֹ מַטְרוֹנָה594 אַחַת: וַי לָהּ לְסְּפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת בְלֹא מֶכֶס595! נָטַל סַכִּין לִקְטֹעַ אֶת־עָרְלָתוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּשִׁנָּיו קְטָעָהּ וְאָמַר: נָתַתִּי מֶכֶס וְאֶעֱבֹר. וּכְשֶׁהֱטִילוּהוּ [לְכִבְשָׁן] אָמַר: כָּל־נְכָסַי לְרַ' עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו.

יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: קְטִיעָה בַר שָׁלוֹם מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא.

בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים! (ע"ז י:; ע"י).

קמא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּרוֹמִי: רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְגָזְרוּ סַנְקְלִיטִין596 שֶל מֶלֶךְ לוֹמַר: מִכָּאן עַד שְׁלשִׁים יוֹם לֹא יִהְיֶה בְּכָל־הָעוֹלָם יְהוּדִי. וְהָיָה סַנְקְלִיטוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יְרֵא־שָׁמָיִם. בָּא אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְגִלָּה לוֹ אֶת־הַדָּבָר. וְהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ יְרֵא־שָׁמַיִם: אַל תִּצְטַעָרוּ, מִכָּאן וְעַד שְׁלשִׁים יוֹם אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים עוֹמֵד לָהֶם.597 בְּסוֹף עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יָמִים גִּלָּה לְאִשְתּוֹ אֶת־הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: וַהֲרֵי שָׁלְמוּ עֶשְרִים וַחֲמִשָׁה יָמִים! אָמַר לָהּ: עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים. וְהָיְתָה אִשְׁתּוֹ צַדֶּקֶת מִמֶנּוּ. אָמְרָה לוֹ: אֵין לְךָ טַבַּעַת?598 מֹץ אוֹתָהּ וָמוּת, וְסַנְקְלִיטִין בָּטֵל עָלֶיךָ599 שְׁלשִׁים יוֹם אֲחֵרִים, וְהַגְּזֵרָה עוֹבֶרֶת. שָׁמַע לָהּ וּמָצַץ אֶת־טַבַּעְתּוֹ וָמֵת. שָמְעוּ רַבּוֹתֵינוּ וְעָלוּ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ לְהַסְבִּיר לָהּ פָּנִים.600 אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲבָל לַסְּפִינָה שֶהָלְכָה לָהּ וְלֹא נָתְנָה הַמֶּכֶס601! אָמְרָה לָהֶם אִשְׁתּוֹ: יוֹדַעַת אֲנִי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים; חַיֵּיכֶם, לא עָבְרָה הַסְּפִינָה עַד שֶׁנָּתְנָה מֶכֶס שֶׁלָּה. מִיָּד נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַקִּיטוֹן602 וְהוֹצִיאָה לָהֶם קֻפְסָא שֶׁהָיְתָה הַמִּילָה בְתוֹכָהּ וּסְמַרְטוּטִין מְלֵאִים דָּם כְּרוּכִים עָלֶיהָ, וְקָרְאוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ הַמִּקְרָא הַזֶּה: "נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי־אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה".603 מַהוּ "מָגִנֵּי־אֶרֶץ"? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לְאַבְרָהָם נַעֲשֵׂיתִי מָגֵן עֹז, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ",604 לָזֶה אֲנִי נַעֲשֶׂה מָגִנִּים הַרְבֵּה; לְאַבְרָהָם אָמַרְתִּי: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ"605 – וְאַחַר־כָּךְ מָל, וְזֶה לֹא הִבְטַחְתִּי אוֹתוֹ; מַהוּ "מְאֹד נַעֲלָה"? זֶה נִתְעַלָּה מְאֹד מֵאַבְרָהָם (דב"ר ב, ילק"ש תהלים מז).

קמב אוֹנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוֹס נִתְגַּיֵּר. שָׁלַח הַקֵּיסָר גְּדוּד שֶׁל רוֹמִיִּים אַחֲרָיו, מְשָׁכָם בְּמִקְרָאוֹת606 − וְנִתְגַּיָּרוּ. חָזַר וְשָׁלַח אַחֲרָיו גְּדוּד אַחֵר שֶׁל רוֹמִיִּים. אָמַר לָהֶם: לֹא תֹאמְרוּ לוֹ כְלוּם.607 כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, אָמַר לָהֶם: אֹמַר לָכֶם דָּבָר סְתָם:608 נִיפִיּוֹר נוֹשֵׂא אֲבוּקָה לַאֲפִיפִיּוֹר, אֲפִיפִיּוֹר לְדוּכָס, דּוּכָס לְהֶגְמוֹן,609 הֶגְמוֹן לְמֶלֶךְ, − מֶלֶךְ כְּלוּם נוֹשֵׂא אֲבוּקָה610 לִפְנֵי שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹשֵׂא אֲבוּקָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָי הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם" וגו'.611 נִתְגַּיְרו כֻּלָּם. חָזַר וְשָׁלַח אַחֲרָיו גְּדוּד אַחֵר, אָמַר לָהֶם: לֹא תָסִיחוּ עִמּוֹ כְלָל. כְּשֶׁתְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם רָאוּ מְזוּזָה שֶׁמֻּנַּחַת עַל הַפֶּתַח, הִנִּיחַ יָדוֹ עָלֶיהָ וְשָׂחַק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְנֵי מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לָהֶם: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וַעֲבָדָיו מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲבָדָיו מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְרָם מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבֹאֶךָ" וגו'.612 נִתְגַּיְרוּ, וְשׁוּב לֹא שָׁלַח קֵיסָר אַחֲרָיו. (ע"ז יא:).