הערות וביאורים · 240–299
243בולשין וכו' – מחפשים תחתיה במקום נטיעתה ומוציאים את האבנים
מתחתיה.
248ומכבש וכו' – שעולה עליהם ע"י זלזליו.
249נרפסת – נדרכת, שדורכין את הענבים ברגלים.
254קנוקנות – השרביטים והזלזלים הריקים שבה.
256האשכולות על העלים – תלמידי החכמים על עמי הארץ.
257אל תהנה ממנו – מן הצל שלו.
260יונה זו מצוינת – משאר העופות.
261לפעמי רגלים – עליה לרגל.
262הולכת וחוזרת – לשובכה, אע"פ שנתרחקה משם.
264מפרכסת – מפרפרת ומזדעזעת.
267כרכא דכולא ביה – דרש "ויכוננך" מל' כנן, שענינו כריכה; שעשה
הקב"ה את ישראל ככריכה וחבילה זו, שהכל בה.
270אף שאתה מביא עלי – דרש" אף נעים" מלשון אף וחימה.
271כתישה – שכותשין וחובטין את הזית.
273מגרגרין – מלקטין אותו אחד אחד; וי"מ: עושין סימן בגרגרים
שנתבשלו.
274ונחבט – נדוש כדי לרככו.
277מקיפין אותם בחבלים – מעשה רשת, והוא הקרוי "עָקָל".
279וכופתין אותם בקולרים – אוסרים אותם במוטות ברזל ושלשלאות.
280אסטרטיוטין – אנשי צבא.
281גדולה הסרת טבעת – על דרך הכתוב "ויסר המלך את טבעתו… ויתנה
להמן: (אסתר ג', י); כלומר גזרות קשות על ישראל ע"י שונאיהם כגזירת המן
בשעתה, גדול כוחן להחזיר את ישראל למוטב יותר מכל תוכחות מ"ח נביאים
וז' נביאות (שבכתבי־הקדש).
282בשביל ישראל – שיקחו מוסר.
285לחרובא – לפרי חרובים; כלומר למזונות.
287ומדברך נאוה – דרש "ומדברך" מל' מדבר, שממה וחורבן.
288בחרבנה – של כנסת ישראל
298כאשכרוע – מין ארז, תאשור (בוקסבוים).