ד. יִשְׂרָאֵל וְיִסּוּרִים
נב "הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים"269 – אָמְרָה [כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל]: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַף שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלַי270 נָעִים הוּא. לָמָּה? שֶׁאַתָּה מַחֲזִירֵנִי וּמְבִיאֵנִי לִידֵי מוּטָב (שהש"ר א).
נג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְשְלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לָךְ: מַה זַּיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי כְתִישָׁה,271 אַף יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹזְרִים לְמוּטָב אֶלָּא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים (מנח' נג:; ע"י).
נד "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר"272 − מָה הַזַּיִת הַזֶּה עַד שֶׁהוּא בְאִילָנוֹ מְגַרְגְּרִין273 אוֹתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט,274 וּמִשֶּׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לְגַת275 וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בְּמַטְחֵן,276 וְאַחַר־כָּךְ טוֹחֲנִין [אֶת־ הַזֵּיתִים], וְאַחַר־כָּךְ מַקִּיפִין אוֹתָם בַּחֲבָלִים277 וּמְבִיאִין אֲבָנִים,278 וְאַחַר־כָּךִ נוֹתְנִין אֶת־שַׁמְנָם; כָּךְ יִשְרָאֵל, בָּאִין אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְחוֹבְטִין אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְחוֹבְשִׁין אוֹתָם וְכוֹפְתִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין,279 וּמַקִּיפִים אוֹתָם אַסְטְרַטְיוּטִין,280 וְאַחַר־כְּך [הֵם] עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹנֶה לָהֶם (שמ"ר לו).
נה אָמַר רַב אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת281 יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת שֶׁנִּתְנַבְּאוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם לֹא הֶחֱזִירוּם לְמוּטָב, וְאִלּוּ הֲסָרַת טַבַּעת הֶחֱזִירָתַם לְמוּטָב. (מג' יד.).
נו אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל,282 שֶׁנֶּאֱמַר: "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם… אָמַרְתִּי אַךְ־תִּירְאִי אוֹתיִ תִּקְחִי מוּסָר"283 (יבמ' סג.).
נז אָמַר אֵלִיָּהוּ לְבֶן־הֵי־הֵי [וְיֶשׁ־אוֹמְרִים: לְרַ' אֶלְעָזָר]: "הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף, בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי"284 – מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כָּל־מִדּוֹת טוֹבוֹת לִתֵּן לְיִשְרָאֵל, וְלֹא מָצָא אֶלָּא עֲנִיּוּת (חג' ט:).
נח אָמַר רַ' עֲקִיבָא: יָאָה עֲנִיִּוּת לְבַת יַעֲקֹב כִּרְצוּעָה אֲדֻמָּה עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס לָבָן (ויק"ר לה; ילק"ש ישע' א').
נט אָמַר רַ' אַחָא: צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לַחֲרוּבָא285 עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה. (פסיק' יד).
ס "וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה"286 287 – אָמַר רַ' לֵוִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: בְחֻרְבָּנָהּ288 הֶעֱמִידָה לִּי צַדִּיקִים, וּבְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי רְשָׁעִים. בְּחֻרְבָּנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי צַדִּיקִים – דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ, מָרְדְּכַי וַחֲבוּרָתוֹ, עֶזְרָא וַחֲבוּרָתוֹ; בְּבִנְיָנָהּ הֶעֱמִידָה לִּי רְשָׁעִים, כְּגוֹןֹ אָחָז וַחֲבוּרָתוֹ, מְנַשֶּׁה וַחֲבוּרָתוֹ, אָמוֹן וְסִיעָתוֹ. רַ' אָבִין בַּר כָּהֲנָא בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמַר עַל זֶה שֶׁל רַ' לֵוִי: "כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה".289 (שהש"ר ד).
סא "הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ"290 – רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין חָבֵיב בְּכָל הַגּוּף כְּעָיִן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵין עוֹמֵץ291 אָלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל־הַגּוּף כְּעַיִן – וּמָשַׁל בָּהּ אֶת־יִשְׂרָאֵל (ספרי בהעלותך).
סב "וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אָכְלָה סָבִיב"292 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: כְּשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה לְעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב, מַה־טַּעַם? "וַיִּבְעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה";293 וּכְשֶׁהַטּוֹבָה בָּאָה לְעוֹלָם אֵין מַרְגִּישׁ בָּהּ תְּחִלָּה אֶלָּא יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל"294 (איכ"ר ב).
סג אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם־כֵּן בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל"295 וְאַחַר־כָּךְ "וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם";296 אֲבָל הַגּוֹיִם אֵינָם כֵּן: מַכֶּה אוֹתָם וְאַחַר־כָּךְ בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָגַף יְיָ אֶת־מִצְרַיִם נָגףֹ וְרָפוֹא"297 – בִּתְחִלָּה "נָגףֹ" וְאַחַר־כָּךְ "רָפוֹא" (מג' יג:; ע"י).