הערות וביאורים · 2880–2939
2880אוהבים אותי – הזוכים.
2881לצער את רבא – ליסרו ולענשו.
2883מרזבי – צנורות המים של הגגות.
2884שנה מקומך – שתהא ישן הלילה במטה אחרת.
2885רשומה בסכינים – שהתנפלו מי שהם בלילה על המטה שישן בה תמיד
ובקשו להרגו.
2886ולא קבלם – שלא לגרום לה זכות.
2888לבר ששך – שם שר נכרי.
2889ביום אידם – ביום חג שלהם.
2890שאינו עובד וכו' – ולא ישתמש במתנתי לצרכי עבודה־זרה.
2891שלנו – חלקנו בעולם הבא.
2895בר הדיא – שם של נכרי.
2900לקרוביך –להשיא בניך ובנותיך לקרובים שלך.
2901אשה אחרת – אשתך שניה.
2904אמר מראשו וכו' – פתר לאביי לטובה כראש הפסוק זרע רב תוציא",
ולרבא כסוף הפסוק.
2907ילמדו ממך קל־וחמר – הכל יאמרו: אם רבא נחשד, כל שכן אנחנו,
וזהו "ויראו ממך".
2908תכפל… כחזרת – שהעלים שלה רחבים וכפולים.
2909לאכול בו – לטבל את הבשר בחומץ.
2910תגבה – תתייקר במחירה.
2911תמתק סחורתך – שירד מחירה וירוצו הכל לקנותה בזול.
2912קהה – חמוצה ומקהה את השיניים; כלומר, הכל נמנעים מלקנותה.
2913אמורא – מתורגמן העומד על הבמה ומרים קולו לתרגם ולפרש דרשת
ראש הישיבה.
2914פטר חמור וכו' – יש מחק בתיבות פטר חמור" שבפרשת והיה כי
יביאך" בתפלין.
2915ו' של פטר חמור – שבתורה חסר ו', וכותב התפלין כתבה וחזר
ומחקה.
2916דלת חיצונה – הפתוחה לרחוב.
2917אשתך מתה – השומרת את הבית.
2918ככי – השינים הפנימיות.
2919שתי נשים – שאשתו של אדם קרויה יונה שנאמר: יונתי תמתי".
2920שתי אלות וכו' – תקבל שתי מכות באלות (במקלות שראשם עבה
ודומים הם כראשי לפתות).
2921לפרקם – להפריד ביניהם.
2922בלא מצרים – בלי גבול; כלו' הרבה.
2923אפדנו – החדר היפה שבבית.
2924וישיבתו – כלומר, תלמידיו המרובים כאבק.
2925הלל המצרי – מזמורי תהלים קי"ג, קי"ד.
2926שיעשה לו נס – להנצל מן הסכנה.
2927מה לי עמו – שמא תטבע הספינה, והוא ינצל ואני אטבע.
2928אחר הפה – אחר הפתרון.
2929מבתו של רב חסדא – אשתי שפתרת לרעה על מיתתה.
2930מרננין אחריך – בדברי דופי, שהיית שוהה באלמנותך עשר שנים;
ולפי המקובל כל השוהה כך שוב אינה יולדת, ואַת ילדת לי בנים.
2931דעתי עליך היתה – כל אותן השנים ששהייתי נתתי דעתי עליך להנשא
לך.
2934פסוק וכו' – קצוב לי מזונות בנכסי בעלי.
2935שלא היה שותה יין – ואינו דין שאקצוב לך יין.
2936בשופרזין – בגביע גדול.
2937כזה – כמדה זו, והיא הייתה מראה לו בזרוע כבסמוך.
2938והכתה אותה – מתוך קנאה.
2939בקולפי של שידה – מין מוט שנועלין בו ארגז ויפה להכאה.