הערות וביאורים · 2820–2879
2820חיי עולם – למוד התורה.
2821בחיי שעה – בתפלה, שיש בה שאילת צרכי יום יום.
2822גלימו ־ אדרתו, שלא יראה כחשוב.
2823ופכר ידיו – חובק אצבעות ידיו זו בזו, כאדם המצטער מאימת רבו.
2824ברצון עצמו ־־ על עצמו אמר כך.
2825למיתה יוצא – לעונש מיתה, שמא יטעה בדין ויתחייב עונש מיתה.
2826ורצון ביתו וכו' – שהוא בטל ע"י כך ממלאכת ביתו (שהדיין אינו
נוטל שכר).
2827ביאה כיציאה – שישוב לביתו בלי חטא כביציאתו.
2828אמבוהא – המון עם שהולכים אחריו לכבודו.
2831ועושה בהם מלאכה – עד שיפרעו בעליהם את חובם.
2832מפני־מה וכו' – ואינו חושש משום רבית.
2833אינו שוה וכו' – ואם כן אין בזה חשש רבית.
2834שהיה מרקד וכו' – שהיה בטלן ולץ ועוסק בדברי הוללות, לבדח את
היושבים בבתי היין.
2835שלא יסרח וכו' – שלא יתקלקל מתוך בטלה
2836רבא בנו – של רב יוסף בר חמא.
2837כתב לך – רב אבא לרב ספרא.
2838התקבלתי – כתב קבלה על הכסף שנתקבל על ידך מיד אבי.
2840ימות רב אבא – שזקן היה.
2841לאו כלום הוא – אין בו ממש, ואם יגזלו שודדים את המעות מרב
ספרא גדרך יוכלו היתומים לגבותן שוב מאתנו.
2842יקנן לך וכו' – רב אבא יקנה את המעות לך (לרב ספרא) בכל מקום
שהן (אפילו מרחוק).
2843אגב קרקע – כלומר ביחד עם ארבע אמות של קרקע, שכן הדין:
"נכסים שאין בהם אחריות (מטלטליו ומעות) נקנים (בכל מקום שהם) אגב
נכסים שיש בהם אחריות (קרקעות)".
2844למזגו של רבא – שסתם מזיגה חלק אחד יין ושני חלקים מים,
ומזיגתו של רבא אחד על שלשה. ורב יוסף סומא היה, והכיר על פי טעם היין.
2845מרבון טוב – מרבונו של עולם שהוא טוב ומיטיב לכל.
2846בא לחדקל – ירד באניה ביום סער וגברו המים
2847בר אבין – פיטן היה מן הספדנים.
2848ואמור דבר – בקש רחמים שאצא בשלום
2849רוב שלישית – רבא שהוא שקול כנגד רוב ישראל, העם המשולש (שיש
בו כהנים, לויים וישראלים).
2850כאות מי מרה – שתעשה אות ומופת להשקיט הנהר כאות שנעשה במי
מרה שנמתקו בנס
2852בדמים – כלומר, בנפשו; שהרי הגנב במחתרת מסתכן להרג.
2853הביא גרוגרות – למכירה בשוק.
2854תפוס לו השוק – תעכב שלא ימכרו אחרים עד שימכור הוא את שלו,
שכך הוא הדין בתלמיד־חכם.
2855ותהה בקנקנו – בדקהו אם תלמיד־חכם הוא (כמי שמריח בקנקן לדעת
מה בתוכו: יין או חומץ).
2856כפיפה מצרית – סל של נצרים עשוי בצורה ידועה.
2857בית הרעי – פי הטבעת, שמשם יוצא הרעי (הגלל).
2858מהו – לענין טומאה, אם נחשב כמעוכל ואינו מקבל טומאה כדין כלי
גללים; ושאל אותו שאלה זו כדי לנסותו.
2859ולא היה בידו – לא ידע להשיב.
2862מי שלא השהה וכו' – הקדוש־ברוך־הוא שלא עכב בידו את העונש על
עלבונו של מלך אדום (שנאמר: "כה אמר ה' על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא
אשיבנו, על שרפו עצמות מלך אדום לשיד – "עמוס ב' א).
2863עלי נענש – דרך צער אמר כך, על שגרם לענשו, וכן להלן.
2864מגרמים עצמות – כלומר, לומדים לא כדי שביעה.
2865ראש כלה – דורש ברבים בשבתות ומפרש דברי ראש הישיבה לתלמידים;
ובשם כלה" נקרא כינוס התלמידים לשמוע דרשות הרב, וביחוד בחדשי אדר
ואלול, הקרויים משום כך ירחי כלה".
2866משגיר עליו – חוזר עמו להשגירה על פיו.
2867עכבוהו וכו' – שנמשך עמם בשיחה של תורה.
2868נשתהה – עברה השעה ולא עמד לדרשה.
2869אני יושב ומצפה וכו' – מתוך תרעומת וצער, על שלא בא לחזור עמו
על שמועתו וגרם לו הלבנת פנים, נזרקה מפיו כלפי רב אדא בר אהבה כעין
קללה.
2870בשידה – מין תיבה סכוכה שנושאין בה שרים ביד ובכתף
2871וסרבל של כרתי – מעיל ירוק ככרתי (חציר).
2873מהפך בזכותו – מחפש בלבי למצוא לו זכות.
2874לדוחק הצבור – שאתה מטריח עליו באכילתך
2876מה לפני ־ מה זה שבאה עכשיו. אחרי שלא ראיתיה זמן רב, ודאי
לטובת העני הזמינה הקב"ה לכאן.
2878נעניתי לך – לשון צער ובקשת סליחה.
2879שונאים אותי – אלה שמתחייבים.