📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2820–2879

2820

חיי עולם – למוד התורה.

↩ חזרה לטקסט
2821

בחיי שעה – בתפלה, שיש בה שאילת צרכי יום יום.

↩ חזרה לטקסט
2822

גלימו ־ אדרתו, שלא יראה כחשוב.

↩ חזרה לטקסט
2823

ופכר ידיו – חובק אצבעות ידיו זו בזו, כאדם המצטער מאימת רבו.

↩ חזרה לטקסט
2824

ברצון עצמו ־־ על עצמו אמר כך.

↩ חזרה לטקסט
2825

למיתה יוצא – לעונש מיתה, שמא יטעה בדין ויתחייב עונש מיתה.

↩ חזרה לטקסט
2826

ורצון ביתו וכו' – שהוא בטל ע"י כך ממלאכת ביתו (שהדיין אינו נוטל שכר).

↩ חזרה לטקסט
2827

ביאה כיציאה – שישוב לביתו בלי חטא כביציאתו.

↩ חזרה לטקסט
2828

אמבוהא – המון עם שהולכים אחריו לכבודו.

↩ חזרה לטקסט
2829

איוב כ' ז.

↩ חזרה לטקסט
2830

תוקף – תופס בחזקה.

↩ חזרה לטקסט
2831

ועושה בהם מלאכה – עד שיפרעו בעליהם את חובם.

↩ חזרה לטקסט
2832

מפני־מה וכו' – ואינו חושש משום רבית.

↩ חזרה לטקסט
2833

אינו שוה וכו' – ואם כן אין בזה חשש רבית.

↩ חזרה לטקסט
2834

שהיה מרקד וכו' – שהיה בטלן ולץ ועוסק בדברי הוללות, לבדח את היושבים בבתי היין.

↩ חזרה לטקסט
2835

שלא יסרח וכו' – שלא יתקלקל מתוך בטלה

↩ חזרה לטקסט
2836

רבא בנו – של רב יוסף בר חמא.

↩ חזרה לטקסט
2837

כתב לך – רב אבא לרב ספרא.

↩ חזרה לטקסט
2838

התקבלתי – כתב קבלה על הכסף שנתקבל על ידך מיד אבי.

↩ חזרה לטקסט
2839

עד שתבוא – עם המעות.

↩ חזרה לטקסט
2840

ימות רב אבא – שזקן היה.

↩ חזרה לטקסט
2841

לאו כלום הוא – אין בו ממש, ואם יגזלו שודדים את המעות מרב ספרא גדרך יוכלו היתומים לגבותן שוב מאתנו.

↩ חזרה לטקסט
2842

יקנן לך וכו' – רב אבא יקנה את המעות לך (לרב ספרא) בכל מקום שהן (אפילו מרחוק).

↩ חזרה לטקסט
2843

אגב קרקע – כלומר ביחד עם ארבע אמות של קרקע, שכן הדין: "נכסים שאין בהם אחריות (מטלטליו ומעות) נקנים (בכל מקום שהם) אגב נכסים שיש בהם אחריות (קרקעות)".

↩ חזרה לטקסט
2844

למזגו של רבא – שסתם מזיגה חלק אחד יין ושני חלקים מים, ומזיגתו של רבא אחד על שלשה. ורב יוסף סומא היה, והכיר על פי טעם היין.

↩ חזרה לטקסט
2845

מרבון טוב – מרבונו של עולם שהוא טוב ומיטיב לכל.

↩ חזרה לטקסט
2846

בא לחדקל – ירד באניה ביום סער וגברו המים

↩ חזרה לטקסט
2847

בר אבין – פיטן היה מן הספדנים.

↩ חזרה לטקסט
2848

ואמור דבר – בקש רחמים שאצא בשלום

↩ חזרה לטקסט
2849

רוב שלישית – רבא שהוא שקול כנגד רוב ישראל, העם המשולש (שיש בו כהנים, לויים וישראלים).

↩ חזרה לטקסט
2850

כאות מי מרה – שתעשה אות ומופת להשקיט הנהר כאות שנעשה במי מרה שנמתקו בנס

↩ חזרה לטקסט
2851

זכרים – אילים.

↩ חזרה לטקסט
2852

בדמים – כלומר, בנפשו; שהרי הגנב במחתרת מסתכן להרג.

↩ חזרה לטקסט
2853

הביא גרוגרות – למכירה בשוק.

↩ חזרה לטקסט
2854

תפוס לו השוק – תעכב שלא ימכרו אחרים עד שימכור הוא את שלו, שכך הוא הדין בתלמיד־חכם.

↩ חזרה לטקסט
2855

ותהה בקנקנו – בדקהו אם תלמיד־חכם הוא (כמי שמריח בקנקן לדעת מה בתוכו: יין או חומץ).

↩ חזרה לטקסט
2856

כפיפה מצרית – סל של נצרים עשוי בצורה ידועה.

↩ חזרה לטקסט
2857

בית הרעי – פי הטבעת, שמשם יוצא הרעי (הגלל).

↩ חזרה לטקסט
2858

מהו – לענין טומאה, אם נחשב כמעוכל ואינו מקבל טומאה כדין כלי גללים; ושאל אותו שאלה זו כדי לנסותו.

↩ חזרה לטקסט
2859

ולא היה בידו – לא ידע להשיב.

↩ חזרה לטקסט
2860

טפח וכו' – דרך שחוק.

↩ חזרה לטקסט
2861

יש הרבה – הבדל רב.

↩ חזרה לטקסט
2862

מי שלא השהה וכו' – הקדוש־ברוך־הוא שלא עכב בידו את העונש על עלבונו של מלך אדום (שנאמר: "כה אמר ה' על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו, על שרפו עצמות מלך אדום לשיד – "עמוס ב' א).

↩ חזרה לטקסט
2863

עלי נענש – דרך צער אמר כך, על שגרם לענשו, וכן להלן.

↩ חזרה לטקסט
2864

מגרמים עצמות – כלומר, לומדים לא כדי שביעה.

↩ חזרה לטקסט
2865

ראש כלה – דורש ברבים בשבתות ומפרש דברי ראש הישיבה לתלמידים; ובשם כלה" נקרא כינוס התלמידים לשמוע דרשות הרב, וביחוד בחדשי אדר ואלול, הקרויים משום כך ירחי כלה".

↩ חזרה לטקסט
2866

משגיר עליו – חוזר עמו להשגירה על פיו.

↩ חזרה לטקסט
2867

עכבוהו וכו' – שנמשך עמם בשיחה של תורה.

↩ חזרה לטקסט
2868

נשתהה – עברה השעה ולא עמד לדרשה.

↩ חזרה לטקסט
2869

אני יושב ומצפה וכו' – מתוך תרעומת וצער, על שלא בא לחזור עמו על שמועתו וגרם לו הלבנת פנים, נזרקה מפיו כלפי רב אדא בר אהבה כעין קללה.

↩ חזרה לטקסט
2870

בשידה – מין תיבה סכוכה שנושאין בה שרים ביד ובכתף

↩ חזרה לטקסט
2871

וסרבל של כרתי – מעיל ירוק ככרתי (חציר).

↩ חזרה לטקסט
2872

על הכסת – לישון.

↩ חזרה לטקסט
2873

מהפך בזכותו – מחפש בלבי למצוא לו זכות.

↩ חזרה לטקסט
2874

לדוחק הצבור – שאתה מטריח עליו באכילתך

↩ חזרה לטקסט
2875

תהילים קמ"ה טו.

↩ חזרה לטקסט
2876

מה לפני ־ מה זה שבאה עכשיו. אחרי שלא ראיתיה זמן רב, ודאי לטובת העני הזמינה הקב"ה לכאן.

↩ חזרה לטקסט
2877

אמר לו – רבא לעני.

↩ חזרה לטקסט
2878

נעניתי לך – לשון צער ובקשת סליחה.

↩ חזרה לטקסט
2879

שונאים אותי – אלה שמתחייבים.

↩ חזרה לטקסט