הערות וביאורים · 2700–2759
2700בדם – של רגליו הנגופות.
2701שיגבה ראשך – כלומר, שתעשה לראש.
2703יבקש רבנו רחמים – לבטל את הפורענות.
2705נשתירו אלפים ומאתים – מאוכלי שולחנו.בגמרא למד זה מדרשה.
2706בשעת פורענות – בשנת בצרת.
2707אני אבקש רחמים – אני שלא הרביתי להרביץ תורה כמותו ותלמידי
מועטים (עי' למעלה סעיף תרמג).
2709ויושבים תחתם – בצלם לעשות את מלאכתם.
2710קורקור – את העורבים שמקרקרים קור־קור; כלו' לכו מכאן.
2712פעמים – להשביח כרמו הוסיף לו עדור.
2713שנים על אחד – שני חלקים מים ואחד יין, שהיה היין חריף ביותר.
2718ואניני הדעת – רכים ומעונגים, שהרגשתם דקה.
2719יין – יין אלונתית, שהוא חריף ביותר.
2720שמא ינכו לי וכו' – אלו לא נפגעתי ממנו היה זה נס גדול שמנכין
על כך מזכויותיו של אדם.
2721והרי אמר אביי – במקומות הרבה.
2722שיכנס עמו וכו' – להפיג פחדו.
2723היודע למי מברכים – לשמים.
2724מזמנים עליו – מצרפים אותו לברכת זמון בסעודה.
2726בוצין וכו' – מכירין את הצמח בעודנו באבו; כלו' במעלליו יתנכר
נער.
2727צריכים לראש – למנות ראש על התלמידים.
2728ולא ישיבו עליו – לסתור דבריו.
2729ראהו וכו' – ראה לו לאביי נשיאות ראש, שנפלה לו גדולה משמים.
2730נחמני – דרך חבה קרא לו רבה כך בשם אביו; ויש אומרים: דרך
מרות אמר לו כך, כלומר, אף־על־פי שנפלה לך גדולה עדיין תלמידי אתה ופתח
ואמור.
2731כבן עזאי וכו' – חריף כבן עזאי במקומו.
2732נשתירו וכו' – עיין לעיל סעיף תרמג.
2733יום טוב וכו' – ששמח בשמחת תורה.
2734מבית עלי – ממשפחת הכהנים בני עלי, שנגזר עליהם קצור ימים,
אלא שהגנה על רבה ואביי זכות תורה ומצוות והאריכו ימים.
2735אבא אומנא – אומן מקיז דם היה,
2736שיש בה קרן וכו' ־ בתוך הכסות היתה קבועה קרן מפוצלת בראשה
כשני עוקצין, כעין הכוסלת (כלי הקזה), ובכסות זו היה מלביש את האשה
ומקיז.
2737פשיטין שקבל – פרוטות שכר מלאכתו, ולא קבלן מיד ליד, שלא
לבייש את מי שאין לו.
2738לאחר שעמד – לצאת, אחרי הקזה.
2739הברא עצמך – קנה לך לאכול, משום שיפה אכילה לאחר הקזה.
2740כרכום – קפלו את המצעות.
2743משום אביי ־ שבא לו שלום משמים בכל ערב שבת.
2745וגילו ברעדה – השמחה בתורה ותפלה ראוי לה שתהא מתוך רעדה
ויראה, ולא בקלות ראש.
2746אני מניח תפלין – ועדות הן לי שעול שמים עלי.
2748רב מובהק – רב ברור ומסוים, שקבלתם מפיו רוב חכמתכם, וחייבים
אתם בכבודו מרחוק כמלוא עין.
2749לא הייתה וכו' – טרודים היינו ולא שמנו לב.
2750ולא אמר לו וכו' – רבין לא כבד את אביי לילך בראש.
2751מן המערב – רבין היה רגיל לעלות מבבל לא"י ובחזירתו היה אומר
דברים משמו של ר' יוחנן.
2752נחמני – כך היו קוראים לאביי, דרך חבה; ועי' לעיל סעיף
תרעב**. **
2754לי לעצמי – ללמוד בעצמי בלי תלמידים.
2755לחי – טוב ויפה הדבר; כלומר, יהא כן.
2756לעליונים – מן הנהר שהיה שם היו הבעלים משקים את השדות
העליונים והתחתונים, ובשעת ההשקאה סוכרים את הנהר כדי להסב את המים אל
השדות, העליונים בשעתם והתחתונים בשעתם.
2757והשקה – את שדהו של אביי,
2758הקפיד עליו ־ שהשקה בערמומיות.