📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2700–2759

2700

בדם – של רגליו הנגופות.

↩ חזרה לטקסט
2701

שיגבה ראשך – כלומר, שתעשה לראש.

↩ חזרה לטקסט
2702

פורענות – של רעב.

↩ חזרה לטקסט
2703

יבקש רבנו רחמים – לבטל את הפורענות.

↩ חזרה לטקסט
2704

אלישע – הנביא.

↩ חזרה לטקסט
2705

נשתירו אלפים ומאתים – מאוכלי שולחנו.בגמרא למד זה מדרשה.

↩ חזרה לטקסט
2706

בשעת פורענות – בשנת בצרת.

↩ חזרה לטקסט
2707

אני אבקש רחמים – אני שלא הרביתי להרביץ תורה כמותו ותלמידי מועטים (עי' למעלה סעיף תרמג).

↩ חזרה לטקסט
2708

האומנים – מקיזי הדם.

↩ חזרה לטקסט
2709

ויושבים תחתם – בצלם לעשות את מלאכתם.

↩ חזרה לטקסט
2710

קורקור – את העורבים שמקרקרים קור־קור; כלו' לכו מכאן.

↩ חזרה לטקסט
2711

פרדס – של גפנים.

↩ חזרה לטקסט
2712

פעמים – להשביח כרמו הוסיף לו עדור.

↩ חזרה לטקסט
2713

שנים על אחד – שני חלקים מים ואחד יין, שהיה היין חריף ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2714

מצר – גבול.

↩ חזרה לטקסט
2715

קב – של תמרים.

↩ חזרה לטקסט
2716

שבחת – כך שמו.

↩ חזרה לטקסט
2717

והרתחנים – כעסנים.

↩ חזרה לטקסט
2718

ואניני הדעת – רכים ומעונגים, שהרגשתם דקה.

↩ חזרה לטקסט
2719

יין – יין אלונתית, שהוא חריף ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2720

שמא ינכו לי וכו' – אלו לא נפגעתי ממנו היה זה נס גדול שמנכין על כך מזכויותיו של אדם.

↩ חזרה לטקסט
2721

והרי אמר אביי – במקומות הרבה.

↩ חזרה לטקסט
2722

שיכנס עמו וכו' – להפיג פחדו.

↩ חזרה לטקסט
2723

היודע למי מברכים – לשמים.

↩ חזרה לטקסט
2724

מזמנים עליו – מצרפים אותו לברכת זמון בסעודה.

↩ חזרה לטקסט
2725

לשמי קורה – לתקרה.

↩ חזרה לטקסט
2726

בוצין וכו' – מכירין את הצמח בעודנו באבו; כלו' במעלליו יתנכר נער.

↩ חזרה לטקסט
2727

צריכים לראש – למנות ראש על התלמידים.

↩ חזרה לטקסט
2728

ולא ישיבו עליו – לסתור דבריו.

↩ חזרה לטקסט
2729

ראהו וכו' – ראה לו לאביי נשיאות ראש, שנפלה לו גדולה משמים.

↩ חזרה לטקסט
2730

נחמני – דרך חבה קרא לו רבה כך בשם אביו; ויש אומרים: דרך מרות אמר לו כך, כלומר, אף־על־פי שנפלה לך גדולה עדיין תלמידי אתה ופתח ואמור.

↩ חזרה לטקסט
2731

כבן עזאי וכו' – חריף כבן עזאי במקומו.

↩ חזרה לטקסט
2732

נשתירו וכו' – עיין לעיל סעיף תרמג.

↩ חזרה לטקסט
2733

יום טוב וכו' – ששמח בשמחת תורה.

↩ חזרה לטקסט
2734

מבית עלי – ממשפחת הכהנים בני עלי, שנגזר עליהם קצור ימים, אלא שהגנה על רבה ואביי זכות תורה ומצוות והאריכו ימים.

↩ חזרה לטקסט
2735

אבא אומנא – אומן מקיז דם היה,

↩ חזרה לטקסט
2736

שיש בה קרן וכו' ־ בתוך הכסות היתה קבועה קרן מפוצלת בראשה כשני עוקצין, כעין הכוסלת (כלי הקזה), ובכסות זו היה מלביש את האשה ומקיז.

↩ חזרה לטקסט
2737

פשיטין שקבל – פרוטות שכר מלאכתו, ולא קבלן מיד ליד, שלא לבייש את מי שאין לו.

↩ חזרה לטקסט
2738

לאחר שעמד – לצאת, אחרי הקזה.

↩ חזרה לטקסט
2739

הברא עצמך – קנה לך לאכול, משום שיפה אכילה לאחר הקזה.

↩ חזרה לטקסט
2740

כרכום – קפלו את המצעות.

↩ חזרה לטקסט
2741

ישומם – יעריכם.

↩ חזרה לטקסט
2742

לקחתים – קניתים.

↩ חזרה לטקסט
2743

משום אביי ־ שבא לו שלום משמים בכל ערב שבת.

↩ חזרה לטקסט
2744

תהילים ב' יא.

↩ חזרה לטקסט
2745

וגילו ברעדה – השמחה בתורה ותפלה ראוי לה שתהא מתוך רעדה ויראה, ולא בקלות ראש.

↩ חזרה לטקסט
2746

אני מניח תפלין – ועדות הן לי שעול שמים עלי.

↩ חזרה לטקסט
2747

בצד השני – של הנהר.

↩ חזרה לטקסט
2748

רב מובהק – רב ברור ומסוים, שקבלתם מפיו רוב חכמתכם, וחייבים אתם בכבודו מרחוק כמלוא עין.

↩ חזרה לטקסט
2749

לא הייתה וכו' – טרודים היינו ולא שמנו לב.

↩ חזרה לטקסט
2750

ולא אמר לו וכו' – רבין לא כבד את אביי לילך בראש.

↩ חזרה לטקסט
2751

מן המערב – רבין היה רגיל לעלות מבבל לא"י ובחזירתו היה אומר דברים משמו של ר' יוחנן.

↩ חזרה לטקסט
2752

נחמני – כך היו קוראים לאביי, דרך חבה; ועי' לעיל סעיף תרעב**. **

↩ חזרה לטקסט
2753

יושיבני – ללמדני.

↩ חזרה לטקסט
2754

לי לעצמי – ללמוד בעצמי בלי תלמידים.

↩ חזרה לטקסט
2755

לחי – טוב ויפה הדבר; כלומר, יהא כן.

↩ חזרה לטקסט
2756

לעליונים – מן הנהר שהיה שם היו הבעלים משקים את השדות העליונים והתחתונים, ובשעת ההשקאה סוכרים את הנהר כדי להסב את המים אל השדות, העליונים בשעתם והתחתונים בשעתם.

↩ חזרה לטקסט
2757

והשקה – את שדהו של אביי,

↩ חזרה לטקסט
2758

הקפיד עליו ־ שהשקה בערמומיות.

↩ חזרה לטקסט
2759

מסייר – תר ובודק.

↩ חזרה לטקסט