📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2221–2280

2221

נצטער רבי לסמכו – טרח רבי הרבה לסמכו להוראה.

↩ חזרה לטקסט
2222

ספרו של אדה"ר – זה ספר תולדות אדם שרשום בו דור דור וחכמיו; כלו' גזירת שמים מעולם.

↩ חזרה לטקסט
2223

נהירין – ברורים לי וידועים.

↩ חזרה לטקסט
2224

שבילי הרקיע – נתיבות כוכבים ומזלות ותקופתם.

↩ חזרה לטקסט
2225

כשבילי נהרדעא – שם עיר ישיבתו של שמואל.

↩ חזרה לטקסט
2226

מכוכב השבט – שנמשך אחריו כעין שבט של אור (קאמעטע).

↩ חזרה לטקסט
2227

דברים ל', יב.

↩ חזרה לטקסט
2228

באסטרולוגים – החוזים בכוכבים ומחשבים חשבונותיהם.

↩ חזרה לטקסט
2229

לבית המים – למקום הטלת מים.

↩ חזרה לטקסט
2230

מכיר אני וכו' – כלו', שידע להבחין קלסתר פניה סמוך ללידתו.

↩ חזרה לטקסט
2231

שפיר – עובר במעי אמו בתחלת רקמתו בירחי העיבור הראשונים.

↩ חזרה לטקסט
2232

אריסו – העובד אדמתו בשכר חלק מן הפירות.

↩ חזרה לטקסט
2233

מקוריהם – מהענפים הרכים שבראש התמר, וראויים הם לאכילה; כלומר, קצצם שלא יכחישו את הגפנים.

↩ חזרה לטקסט
2234

שבור המלך – מלך הפרסים.

↩ חזרה לטקסט
2235

ובלילה ראה – שהחלום בא מהרהורי הלב.

↩ חזרה לטקסט
2236

היה משחק – בשעת שמחה ושעשועים לכבוד המלך.

↩ חזרה לטקסט
2237

בשמונה כוסות – זורק אלו וקולט אלו בבת אחת.

↩ חזרה לטקסט
2238

ואבלט – חכם ואסטרולוגוס פרסי.

↩ חזרה לטקסט
2239

לאגם – לקצץ קנים.

↩ חזרה לטקסט
2240

אותו האיש – כלומר, פלוני מן החבורה.

↩ חזרה לטקסט
2241

משאו – חבילת העצים.

↩ חזרה לטקסט
2242

חתוך לשנים – שבשעת קציצת העצים נחתך הנחש.

↩ חזרה לטקסט
2243

מה עשית – כלו' במה זכית שנצלת מן הנחש.

↩ חזרה לטקסט
2244

מטילין פת ביחד וכו' – כל אחד מטיל חלקו בסעודה ואוכלין יחד.

↩ חזרה לטקסט
2245

אני אעמד ואטיל – אני אטול מכל אחד את חלקו לצרפו לשותפות.

↩ חזרה לטקסט
2246

משלי י', ב.

↩ חזרה לטקסט
2247

בפולמוס של אספסינוס – כלו' בימי חורבן הארץ והמקדש במלחמה של אספסינוס.

↩ חזרה לטקסט
2248

גזרו על עטרות חתנים – גזרו משום אבלות על החורבן שלא יצא החתן בעטרת ענפים כמו שהיה המנהג קודם.

↩ חזרה לטקסט
2249

שבשב – קלע ענפים.

↩ חזרה לטקסט
2250

כשגגה וגו' – ומת רבי ירמיה.

↩ חזרה לטקסט
2251

קהלת י', ה.

↩ חזרה לטקסט
2252

ומר עוקבא – ראש הגולה היה, והיו הוא ושמואל נוהגים כבוד זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
2253

חוקקים לו… בצפה – מעמיקים לו כמין חיק בציפה (מין מחצלת או שטיח למושב).

↩ חזרה לטקסט
2254

שישמעו דבריו – של שמואל רבו לתלמידים ולקהל.

↩ חזרה לטקסט
2255

נטרד בדינו – ולא נזכר ללכת אחרי שמואל.

↩ חזרה לטקסט
2256

יתירני מר בדיני – כלו' יפטרני לביתי, שכבר בא הערב.

↩ חזרה לטקסט
2257

שלבו של שמואל עליו – כלומר, יש לו תרעומת עליו.

↩ חזרה לטקסט
2258

נהג נזיפות בעצמו – כדין הנזוף שהוא בדל ומופרש מן הבריות כאָבֵל.

↩ חזרה לטקסט
2259

בא לו אבל – שמת לו בנו.

↩ חזרה לטקסט
2260

שצפרניו גדולות – כדין אבלים.

↩ חזרה לטקסט
2261

נוטלן – מקצצן.

↩ חזרה לטקסט
2262

ובשלך וכו' – אלמלי אירעה לך אבלות היית מזלזל בה כל כך ליטול צפרניך.

↩ חזרה לטקסט
2263

קהלת י', ה.

↩ חזרה לטקסט
2264

אין לך ברית וכו' – כלומר, אין אתה זהיר בדבור שפתים ופתחת פה לשטן.

↩ חזרה לטקסט
2265

שומרין עמן – מפני השבאים.

↩ חזרה לטקסט
2266

מבחוץ – לבית־המדרש.

↩ חזרה לטקסט
2267

וטהורה אני – שלא נטמאתי על־ידי השבאים.

↩ חזרה לטקסט
2268

והתירון – להנשא בחזקת טהורות כדין שבויות שמעידות בעצמן על שבייתן, שהרי היו יכולות להעלים את הדבר.

↩ חזרה לטקסט
2269

שבנות חכם הן – ובקיאות בהלכה, ולפיכך השאירו את השבאים מבחוץ, כדי שיעידו בעצמן על שבייתן.

↩ חזרה לטקסט
2270

והטפל בקרובותיך – לשאת אחת מהן.

↩ חזרה לטקסט
2271

מספר אחי מטתו – בגנותו.

↩ חזרה לטקסט
2272

כשמת רבי וכו' – לפי האגדה צפה רבי ברוח־הקודש בשעת מיתתו כמה דברים וזה אחד מהם.

↩ חזרה לטקסט
2273

נולד רב יהודה בבבל – שיהיה גדול בישראל.

↩ חזרה לטקסט
2274

שמואל – רבו של רב יהודה.

↩ חזרה לטקסט
2275

אין זה ילוד אשה – כלומר, לפי מעלותיו הוא במדרגת מלאך.

↩ חזרה לטקסט
2276

ואדא דילא – שמשו ותלמידו של רב יהודה.

↩ חזרה לטקסט
2277

שיננא – לפי המקובל, פירושו: שנון וחריף; וי"מ: בעל שנים גדולות; והוא כנוי שגור בפי שמואל בדרך חבה לגבי רב יהודה (שהיו שניו גדולות) בשעה שבא לעוררו על דבר או לברר לו ענין כל שהוא.

↩ חזרה לטקסט
2278

עמוד מפני אביך – רב יחזקאל: אעפ"י שרבו אתה בתורה חייב אתה בכבודו.

↩ חזרה לטקסט
2279

בעל מעשים – טובים, עסקן במצוות.

↩ חזרה לטקסט
2280

משלשים יום וכו' – שהיה שקוד לחזור על תלמודו, והעוסק במצוה פטור מן המצוה.

↩ חזרה לטקסט