לט. שְׁמוּאֵל
תקנ אַבָּא, אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, הָיָה עוֹסֵק בְּשֵׁרָאִים2198. נִכְנַס אֵצֶל רַ' יְהוּדָה בֶן־בְּתֵירָא לִנְצִיבִין וְעָמַד עִמּוֹ2199 [עַל הַמִּקָּח]. לְאַחַר יָמִים אָמַר לוֹ: אֵין רַבִּי מְבַקֵּשׁ מֵאוֹתוֹ דָבָר2200? אָמַר לוֹ: וְלֹא דְבָרִים [בִּלְבַד] הָיוּ [בֵינֵינוּ]? אָמַר לוֹ: וְאֵין דְּבָרְךָ נֶאֱמָן עָלַי יוֹתֵר מִמָּמוֹן? אָמַר לוֹ: אַתָּה הֶאֱמַנְתְָּ בִּדְבָרָי, תִּזְכֶּה לְהַעֲמִיד בֵּן כִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וַיֵּדַע כָּל־יִשְׂרָאֵל… כִּי־נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא"2201 (מד"ש י, ג; ילק"ש ש"א ג, רמז ק).
תקנא אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל מְצָאוֹ לִשְׁמוּאֵל2202 שֶׁהוּא בוֹכֶה. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה?
— שֶׁהִכַּנִי רַבִּי.
— מִפְּנֵי־מָה?
— שֶׁאָמַר לִי: הֶאֱכַלְתָּ אֶת־בְּנִי וְלֹא נָטַלְתָּ יָדֶיךָ2203.
— וּמִפְּנֵי־מָה לֹא נָטָלְתָּ?
— הוּא אָכַל וַאֲנִי אֶטּוֹל!
אָמַר לוֹ: לֹא דַיּוֹ שֶׁלֹּא לָמַד, אֶלָּא עוֹדֶנּוּ מַלְקֶה! (חול' קז:).
תקנב אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל הָיוּ מַפְקִידִים אֶצְלוֹ מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים. כְּשֶׁמֵּת לֹא הָיָה שְׁמוּאֵל אֶצְלוֹ2204, הָיוּ קוֹרְאִים לוֹ: בֶּן־אוֹכֵל מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים. הָלַךְ שְׁמוּאֵל אַחֲרָיו לְבֵית־הַקְּבָרוֹת2205. אָמַר לָהֶם2206: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַבָּא2207. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה אַבָּא יֶשׁ כָּאן. אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַבָּא בֶן־אַבָּא. אָמְרוּ לוֹ: אַף אַבָּא בֶן־אַבָּא הַרְבֵּה יֶשׁ כָּאן. אָמַר לָהֶם: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַבָּא בֶן־אַבָּא, אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, הֵיכָן הוּא. אָמְרוּ לוֹ: עָלָה לִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה2208. בֵּינָתַיִם רָאָה אֶת־לֵוִי שֶׁיּוֹשֵׁב מִבַּחוּץ2209. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה יוֹשֵׁב מִבַּחוּץ, וְלֹא עָלִיתָ? אָמַר לוֹ: שֶׁאָמְרוּ לִי "כָּל־כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא עָלִיתָ לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל רַ' אָפֵס2210 וְהֶחֱלַשְׁתָּ אֶת־דַּעְתּוֹ2211 לֹא יַכְנִיסוּךָ לִישִׁיבָה שֶׁל מָעְלָה". בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אָבִיו. רָאָהוּ שְׁמוּאֵל שֶׁהוּא בוֹכֶה וְשׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אַתָּה בוֹכֶה? אָמַר לוֹ: שֶׁבִּמְהֵרָה אַתָּה בָא [לְכָאן]2212. — וּמִפְּנֵי־מָה אַתָּה שׂוֹחֵק? שֶׁחָשׁוּב אַתָּה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם־הַזֶּה2213. אָמַר לוֹ: אִם חָשׁוּב אֲנִי יַכְנִיסוּ אֶת־לֵוִי — הִכְנִיסוּהוּ. אָמַר לוֹ: מְעוֹתֵיהֶם שֶׁל יְתוֹמִים הֵיכָן הֵן? אָמַר לוֹ: לֵךְ טֹול אוֹתָן בְּאַמַּת־הָרֵחָיִם2214; עֶלְיוֹנוֹת וְתַחְתּוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ2215 הֵן וְאֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל יְתוֹמִים. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה עָשִׂיתָ כָּךְ2216? אָמַר לוֹ: אִם יִגְנְבוּ —יִגְנְבוּ מִשֶּׁלָּנוּ; אִם תֹּאכַל הַקַּרְקַע2217 — תֹּאכַל מִשֶּׁלָנוּ (בר' יח:).
תקנג שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה2218 רוֹפְאוֹ שֶׁל רַבִּי הָיָה. חָלָה רַבִּי בְּעֵינוֹ. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֶתֵּן בְּתוֹכָהּ סַם. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל2219. — אֶמְרַח עַל גַּבָּהּ. אָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל. נָתַן אֶת־הַסַּם בְּקָנֶה שֶׁל סַמְמָנִים תַּחַת הַכַּר מְרַאֲשׁוֹתָיו — וְנִתְרַפָּא2220. נִצְטַעֵר רַבִּי לְסָמְכוֹ2221 וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אַל יִצְטַעֵר מָר; אֲנִי רָאִיתִי סִפְרוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן2222, וְכָתוּב בּוֹ: " שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה חָכָם יִקָּרֵא וְרַבִּי לֹא יִקָּרֵא, וּרְפוּאָתוֹ שֶׁל רַבִּי תְּהֵא עַל יָדוֹ" (ב"מ פה, פו).
תקנד אָמַר שְׁמוּאֵל: נְהִירִין2223 לִי שְׁבִילֵי הָרָקִיעַ2224 כִּשְׁבִילֵי נְהַרְדְּעָא2225, חוּץ מִכּוֹכַב הַשֵּׁבֶט2226 שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא (בר' נח:).
תקנה "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא"2227 — אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַתּוֹרָה מְצוּיָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגִים2228. אָמְרוּ לִשְׁמוּאֵל: הֲרֵי אַתָּה אַסְטְרוֹלוֹגִי וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּאַסְטְרוֹלוֹגִיָּא אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי פָנוּי מִן הַתּוֹרָה. אֵימָתָי? כְּשֶׁהָיִיתִי נִכְנָס לְבֵית הַמָּיִם2229 (דב"ר ח).
תקנו שְׁמוּאֵל אָמַר: מַכִּיר אֲנִי אֶת־הַמְיַלֶּדֶת שֶׁיִּלְּדָתְנִי2230 (ירוש' כת' פ"ה, ה"ו).
תקנז מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ שָׁפִיר2231 לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, אָמַר: זֶה בֶּן־אַרְבָּעִים יוֹם וְאֶחָד [וְנִמְצָא כִדְבָרָיו] (נדה כה:).
תקנח שְׁמוּאֵל הֵבִיא לוֹ אֲרִיסוֹ2232 תְּמָרִים. אָכַל וְטָעַם בָּהֶם טַעַם שֶׁל יָיִן. אָמַר לוֹ: זֶה מַהוּ? אָמַר לוֹ: בֵּין הַגְּפָנִים הֵם עוֹמְדִים. אָמַר: מַכְחִישִׁים הֵם בְּיַיִן כָּל־כָּךְ! לְמָחָר הָבֵא לִי מִקּוֹרֵיהֶם2233. (ב"ק צב.).
תקנט אָמַר לוֹ שָׁבוֹר2234 הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוּאֵל: אֲמַרְתֶּם, חֲכָמִים גְּדוֹלִים אַתֶּם; אֱמֹר לִי מָה אֶרְאֶה בַחֲלוֹמִי. אָמַר לוֹ: תִּרְאֶה שֶׁבָּאוּ רוֹמָאִים וְשָׁבוּךָ וְהִטְחִינוּךָ גַּרְעִינֵי תְמָרִים בְּרֵחַיִם שֶׁל זָהָב. הִרְהֵר כָּל־הַיּוֹם וּבַלַּיְלָה רָאָה2235 (בר' נו.).
תקס שְׁמוּאֵל הָיָה מְשַׂחֵק2236 בִּפְנֵי שָׁבוֹר הַמֶּלֶךְ בִּשְׁמֹנֶה כוֹסוֹת יָיִן2237 (סכה נג.).

תקסא שְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט2238 הָיוּ יוֹשְׁבִים, רָאוּ בְנֵי־אָדָם הוֹלְכִים לַאֲגָם2239, אָמַר לוֹ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: אוֹתוֹ הָאִישׁ2240 יֵלֵךְ וְלֹא יָבוֹא, שֶׁיִּשְּׁכֶנּוּ נָחָש וְיָמוּת. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אִם בֶּן־יִשְׂרָאֵל הוּא יֵלֵךְ וְיָבוֹא. עַד שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים הָלַךְ וּבָא. עָמַד אַבְלֵט וּפָרַק מַשָּׂאוֹ2241 [מֵעָלָיו] וּמָצָא בוֹ נָחָשׁ חָתוּךְ לִשְׁנָיִם2242. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: מֶה עָשִׂיתָ2243? אָמַר לוֹ: כָּל־יוֹם הָיִינוּ מְטִילִין פַּת בְּיַחַד וְאוֹכְלִין2244. הַיּוֹם הָיָה בֵינֵינוּ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פַת וְהָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, אָמַרְתִּי לָהֶם: אֲנִי אֶעֱמֹד וְאָטִיל2245. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶצְלוֹ עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ. אָמַר לוֹ [שְׁמוּאֵל]: מִצְוָה עָשִׂיתָ. יָצָא שְׁמוּאֵל וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"2246 — וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ (שבת קנו:).
תקסב "בְּפוֹלְמוֹס שֶׁל אֶסְפַּסְיָנוֹס2247 גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים2248".
רַב יִרְמְיָה שִׁבְשֵׁב2249 וְלָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁל זָיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר: נוֹחַ לוֹ אִלּוּ הֻתַּז רֹאשׁוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה כָךְ. וְהָיָה כֵן — "כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט2250"2251 (ירוש', סוטה פ"ט, הט"ו).
תקסג שְׁמוּאֵל וּמָר עֻקְבָּא2252 כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹנִים הֲלָכָה, הָיָה מָר עֻקְבָּא יוֹשֵׁב בִּפְנֵי שְׁמוּאֵל בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּדִין הָיָה שְׁמוּאֵל יוֹשֵׁב בִּפְנֵי מָר עֻקְבָּא בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהָיוּ חוֹקְקִים לוֹ מָקוֹם לְמָר עֻקְבָּא בְּצִפָּה2253 וְיָשַׁב עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְעוּ דְבָרָיו2254. כָּל־יוֹם הָיָה מָר עֻקְבָּא מְלַוֶּה שְׁמוּאֵל עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. יוֹם אֶחָד נִטְרַד בְּדִינוֹ2255 וְהָיָה שְׁמוּאֵל הוֹלֵךְ אַחֲרָיו. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: לֹא הֶעֱרִיב הַיּוֹם? יַתִּירֵנִי, מָר, בְּדִינוֹ2256! — יָדַע מַר עֻקְבָּא שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל עָלָיו2257, וְנָהַג נְזִיפוּת בְּעַצְמוֹ2258 יוֹם אֶחָד (מו"ק טז:).
תקסד פִּינְחָס, אָחִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, בָּא לוֹ אֵבֶל2259, נִכְנַס שְׁמוּאֵל לְנַחֲמוֹ. רָאָה שֶׁצִּפָּרְנָיו גְּדוֹלוֹת2260. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אֵין אַתָּה נוֹטְלָן2261? אָמַר לוֹ: וּבְשֶׁלְּךָ הָיִיתָ מְזַלְזֵל כָּל־כָּךְ2262? הָיָה "כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט"2263 וּבָא אֵבֶל לִשְׁמוּאֵל. נִכְנַס פִּינְחָס אָחִיו לְנַחֲמוֹ. נָטַל [שְׁמוּאֵל] צִפָּרְנָיו וַחֲבָטָן בְּפָנָיו, אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ "בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׂפָתָיִם"2264? (מו"ק יח.).
תקסה פַּעַם אַחַת בָּאוּ שְׁבוּיוֹת מִנְּהַרְדְּעָא, הוֹשִׁיב אָבִיו שֶׁל שְׁמוּאֵל שׁוֹמְרִים עִמָּן2265. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: וְעַד עַכְשָׁו מִי שְׁמָרָן? אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיוּ בְנוֹתֶיךָ הָיִיתָ מְזַלְזֵל בָּהֶן כָּל־כָּךְ? הָיָה "כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט" וְנִשְׁבּוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְהֶעֱלוּן לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֶעֱמִידוּ אֶת־הַשַּׁבָּאִים מִבַּחוּץ2266 וְנִכְנְסוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַ' חֲנִינָא. זוֹ אָמְרָה: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי2267, וְזוֹ אָמְרָה: נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אָנִי — וְהִתִּירוּן2268. כְּשֶׁיָּצְאוּ נִכְנְסוּ וּבָאוּ הַשַּׁבָּאִים. אָמַר רַ' חֲנִינָא: נִכָּרוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּנוֹת חָכָם הֵן2269. נוֹדַע הַדָּבָר שֶׁבְּנוֹת שְׁמוּאֵל הֵן. אָמַר לוֹ רַ' חֲנִינָא לְשִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: צֵא וְהִטַּפֵּל בִּקְרוֹבוֹתֶיךָ2270. נָשָׂא אֶת־הָרִאשׁוֹנָה וָמֵתָה, אֶת־הַשְּׁנִיָּה — וָמֵתָה. (כת' כג.; ירוש', שם פ"ב, ה"ו).
תקסו אַָמר רַב פַּפָּא: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה מְסַפֵּר אַחֲרֵי מִטָּתוֹ2271 שֶׁל שְׁמוּאֵל, וְנָפְלָה קוֹרָה מִן הַתִּקְרָה וּפָצְעָה אֶת מֹחוֹ (בר' יט.).