לח. רַב (רַ' אַבָּא בַּר אַיְבוּ)
תקטז רַב אָרֹךְ בְּדוֹרוֹ הָיָה וְרַב יְהוּדָה מַגִּיעַ לִכְתֵפוֹ (נדה כד:).
תקיז יָפְיוֹ שֶׁל רַב מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ. יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (ב"מ פד.).
תקיח כְּשֶׁעָלָה2049 אִיסִי בַר הִנִּי לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל פָּגַע בּוֹ רַ' יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ: מִי רֹאשׁ יְשִׁיבָה בְּבָבֶל? אָמַר לוֹ: אַבָּא אֲרִיכָא. אָמַר לוֹ: אַבָּא אֲרִיכָא אַתָּה קוֹרֵא לוֹ! זָכוּרְנִי, כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבִּי2050 שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת2051 אֲחוֹרֵי רַב וְיָצְאוּ נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ מִפִּיו שֶׁל רַב לְפִיו שֶׁל רַבִּי וּמִפִּיו שֶׁל רַבִּי לְפִיו שֶׁל רַב2052, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מָה הֵם אוֹמְרִים — וְאַתָּה אַבָּא אֲרִיכָא קוֹרֵא לוֹ2053! (חול' קלז:).
תקיט כְּשֶׁעָלָה רַב חִיָּא בַר יוֹסֵף מָצָא אֶת־רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְאוֹמְרִים: דְּרוּסָה2054 שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה בְדִיקָה כְּנֶגֶד בְּנֵי־מֵעָיִם. אָמַר לָהֶם: הָאֱלֹהִים2055, הוֹרָה בָהּ רַב "מִן כַּף הַמֹּחַ וְעַד הַיָּרֵךְ". אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מִי הוּא רַב וּמִי הוּא רַב2056, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ! אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: וְאֵין אַתָּה זָכוּר אוֹתוֹ תַלְמִיד שֶׁשִּׁמֵשׁ אֶת־רַבִּי וְרַ' חִיָּא הַגָּדוֹל. וְהָאֱלֹהִים, כָּל־אוֹתָן שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵשׁ אוֹתוֹ תַלְמִיד בִּישִׁיבָה אֲנִי שִׁמַּשְׁתִּי בַעֲמִידָה2057. וּמִי גָבָר2058? הוּא גָבַר בַּכֹּל2059. מִיָּד פָּתַח רֵישׁ־לָקִישׁ וְאָמָר: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, שֶׁאָמְרוּ שְׁמוּעָה מִפִּיו (חול' נד.).
תקכ רַב פָּסַק סִדְרוֹ2060 לִפְנֵי רַבִּי. נִכְנַס וּבָא רַ' חִיָּא — חָזַר לְרֹאשׁ2061; נִכְנַס בַּר־קַפָּרָא — חָזַר לְרֹאשׁ; בָּא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי — חָזַר לְרֹאשׁ; בָּא רַ' חֲנִינָא בַר חַמָּא, אָמַר [רַב]: כָּל־כָּךְ אֶהְיֶה חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ? לֹא חָזָר. הִקְפִּיד רַ' חֲנִינָא. הָלַךְ רַב אַחֲרָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר עַרְבֵי יְמֵי־הַכִּפּוּרִים [לְפַיְּסוֹ] — וְלֹא נִתְפַּיֵּס (יומא פז.).
תקכא רַב בֶּן־אָחִיו שֶׁל רַ' חִיָּא וּבֶן־אֲחוֹתוֹ הָיָה2062, כְּשֶׁעָלָה לְשָׁם2063 אָמַר לוֹ [רַ' חִיָּא]: אַיְבוּ קַיָּם? אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיָּמֶת2064. אָמַר לוֹ: אִמָּא קַיֶּמֶת? אָמַר לוֹ: אַיְבוּ קַיָּם. אָמַר לוֹ [רַ' חִיָּא] לְשַׁמָּשׁוֹ: חֲלוֹץ לִי מִנְעָלַי2065 וְהוֹלֵךְ כֵּלַי אַחֲרַי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ2066 (פס' ד.).
תקכב כְּשֶׁיָּרַד רַבָּה בַר חַנָּה2067 לְבָבֶל אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: בֶּן־אָחִי יוֹרֵד לְבָבֶל, יוֹרֶה2068? — יוֹרֶה. יָדִין? — יָדִין. — יַתִּיר בְּכוֹרוֹת2069? — יַתִּיר. כְּשֶׁיָּרַד רַב לְבָבֶל אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא לְרַבִּי: בֶּן־אֲחוֹתִי יוֹרֵד לְבָבֶל, יוֹרֶה? — יוֹרֶה. יָדִין? — יָדִין. — יַתִּיר בְּכוֹרוֹת? — אַל יַתִּיר.
— אַל יַתִּיר — מַה טָּעַם? — מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ בָקִיא בְּמוּמִים.
— וַהֲרֵי אָמַר רַב: שְׁמֹנָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים גָּדַלְתִּי אֵצֶל רוֹעֵי בְהֵמָה לֵידַע אֵיזֶה מוּם קָבוּעַ וְאֵיזֶה מוּם עוֹבֵר? — אֶלָּא לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד2070 לְרַבָּה בַר חַנָּה (סנה' ה).
תקכג רַב סְמָכוֹ רַבִּי לְהַתִּיר נְדָרִים וְלִרְאוֹת כְּתָמִים. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי בִּקֵּשׁ מִבְּנוֹ מוּמֵי בְכוֹרוֹת. אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל מַה־שֶּׁנָּתַן לְךָ אַבָּא (ירוש', חג' פ"א, ה"ח).
תקכד שְׁמוּאֵל וְקַרְנָא הָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת נְהַר הַמֶּלֶךְ2071. רָאָה אֶת־הַמַּיִם שֶׁהֵם עוֹלִים וַעֲכוּרִים הֵם2072. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְקַרְנָא: אָדָם גָּדוֹל בָּא מִן הַמַּעֲרָב2073 וְחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, וְעָלוּ הַמַּיִם לְהַקְבִּיל פָּנָיו2074, — לֵךְ תְּהֵה עַל קַנְקַנּוֹ2075. הָלַךְ וּמָצָא אֶת־רַב, אָמַר: מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין תְּפִלִּין אֶלָּא עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה? אָמַר לוֹ: שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ"2076 — מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ2077. — מִנַּיִן לְדָם שֶׁהוּא אָדֹם? — שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם"2078 — — — אָמַר לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? — קַרְנָא. אָמַר לוֹ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּצֵא לְךָ קֶרֶן בְּעֵינֶיךָ2079. לְסוֹף הִכְנִיסוֹ שְׁמוּאֵל לְבֵיתוֹ, הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם שְׂעוֹרִים וְדָגִים קְטַנִּים, וְהִשְׁקָהוּ שֵׁכָר, וְלֹא הֶרְאָה לוֹ אֶת־בֵּית־הַכִּסֵּא, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל2080. קִלֵּל רַב וְאָמַר: מִי שֶׁמְּצַעֲרֵנִי לֹא יַעַמְדוּ לוֹ בָנִים, וְכֵן הָיָה (שבת קח.).
תקכה כְּשֶׁבָּא רַב לְבָבֶל — רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַב אַסִּי נִזְדַּמְּנוּ לְבֵית שְׁבוּעַ הַבֵּן2081 (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְבֵית יֵשׁוּעַ הַבֵּן2082), רַב לֹא נִכְנַס לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, שְׁמוּאֵל לֹא נִכְנַס לִפְנֵי רַב אַסִּי, וְרַב אַסִּי לֹא נִכְנַס לִפְנֵי רַב. אָמְרוּ: מִי יַמְתִּין2083? יַמְתִּין שְׁמוּאֵל וְיָבֹאוּ [לְפָנָיו] רַב וְרַב אַסִּי.
— וְיַמְתִּין רַב אוֹ רַב אַסִּי? רַב — דָּבָר בָּעוֹלָם2084 הוּא שֶׁעָשָׂה לוֹ לִשְׁמוּאֵל, מִשּׁוּם אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁקִּלְלוֹ2085, הִשִּׂיאוֹ רַב עַל עַצְמוֹ (ב"ק פ: ).
תקכו רַב כְּשֶׁיָּרַד לְשָׁם2086 אָמַר: אֲנִי הוּא בֶן־עַזַּאי2087 שֶׁבְּכָאן (יורש', פאה פ"ו, ה"ג).
תקכז "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט2088"2089 — אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: זֶה בֵּית רַבֵּנוּ2090 שֶׁבְּבָבֶל (מג' כט.).
תקכח כְּשֶׁנִּפְטְרוּ הַתַּלְמִידִים2091 מִבֵּית רַב נִשְׁתַּיְרוּ אֶלֶף וּמָאתָיִם (כת' קו.).
תקכט רַב נִזְדַּמֵּן לִמְקוֹמוֹ שֶׁל רַ' שֵׁילָא. לֹא הָיָה מְתֻרְגְּמָן2092 לַעֲמֹד עַל רַ' שֵׁילָא, עָמַד רַב עָלָיו וּפֵרַשׁ, מַהִי "קְרִיאַת הַגֶּבֶר"2093? — "קְרָא גַבְרָא". אָמַר לוֹ רַ' שֵׁילָא: וַיֹּאמַר מָר: "קְרָא תַרְנְגֹלָא"2094. אָמַר לוֹ: אַבּוּב לְחָרֵי זְמָר, לְגַרְדָּאֵי — לָא מְקַבְּלוּהִי מִנֵּיהּ2095 (אַבּוּב לְחוֹרִים זֶמֶר, לְגַרְדִּיִּים — לֹא קִבְּלוּהוּ מִמֶּנּוּ); כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַל רַ' חִיָּא וּמְפָרֵשׁ מַהִי "קְרִיאַת הַגֶּבֶר" — "קְרָא גַּבְרָא", לֹא אָמַר לִי כְּלוּם, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי: אֱמֹר: "קְרָא תַרְנְגֹלָא". אָמַר לוֹ: מָר הוּא רַב? יָנוּחַ מָר2096. אָמַר לוֹ: הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: אִתְּגַרְתְּ לֵיהּ — פּוּץ עַמְרֵיהּ (נִשְׂכַּרְתָּ לוֹ, נַפֵּץ צַמְרוֹ)2097; יֵשׁ אוֹמְרִין: כָּךְ אָמַר לוֹ: מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין2098 (יומא כז:).
תקל מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁטָּבַע בַּאֲגַם שֶׁל סַמְקִי2099. הִשִּׂיא רַב שֵׁילָא אֶת־אִשְׁתּוֹ2100. אָמַר לוֹ רַב לִשְׁמוּאֵל: בֹּא וּנְנַדֵּהוּ2101. אָמַר לוֹ: נִשְׁלַח לוֹ תְּחִלָּה2102. שָׁלְחוּ לוֹ: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף2103, אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה אוֹ מֻתֶּרֶת? שָׁלַח לָהֶם: אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. — וְהָאֲגַמִּים שֶׁל סַמְקִי, מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אוֹ מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף? שָׁלַח לָהֶם: מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף הוּא. — וּמָר מִפְּנֵי־מָה עָשָׂה כָךְ2104? — טָעִיתִי, סָבוּר הָיִיתִי, כֵּוָן שֶׁהֵם מְכֻנָּסִים וְעוֹמְדִים2105, דּוֹמִים כְּמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף.
קָרָא שְׁמוּאֵל עַל רַב: "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן2106"2107. קָרָא רַב עַל שְׁמוּאֵל: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ2108"2109 (יבמ' קכא.).
תקלא בֶּן־צְבִי אֶחָד בָּא לְבֵית רֹאשׁ־הַגּוֹלָה, שֶׁהָיוּ רַגְלָיו הָאַחֲרוֹנוֹת פְּסוּקוֹת2110. בְּדָקוֹ רַב בְּצֹמֶת־הַגִּידִין2111 וְהִכְשִׁירוֹ. אָמַר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ אֻמְצָא2112. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: וְאֵין אַבָּא חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם נִקּוּר2113? אָמַר לוֹ: מַה־תַּקָּנָתוֹ? אָמַר לוֹ: יוֹשִׁיבֵהוּ בְתַנּוּר וְהוּא יִבְדֹּק אֶת־עַצְמוֹ. הוֹשִׁיבוֹ וְנָפַל חֲתִיכוֹת־חֲתִיכוֹת.
קָרָא שְׁמוּאֵל עַל רַב: "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן"2114; קָרָא רַב עַל שְׁמוּאֵל: "וְכָל־רָז לָא־אָנֵס לָךְ2115"2116 (חול' נט.).
תקלב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא יָרַד לִנְצִיבִין2117, מָצָא אֶת רַ' שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ: רַבִּי וּבֵית־דִּינוֹ הִתִּירוּ בְשָׁמֶן2118. אָמַר2119 — שְׁמוּאֵל אָכָל, רַב לֹא קִבֵּל עָלָיו לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: אֱכֹל, שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי כוֹתֵב עָלֶיךָ זָקֵן מַמְרֵא2120. אָמַר לוֹ: בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי שָׁם2121 יָדַעְתִּי מִי עִרְעֵר עַל כָּךְ2122 — שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי2123. אָמַר לוֹ: בְּשֵׁם עַצְמוֹ אָמָר? לֹא בְּשֵׁם רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה2124? — הִטְרִיחַ עָלָיו2125 וְאָכָל (ירוש' ע"ז פ"ב, ה"ח).
תקלג שְׁמוּאֵל וְאוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא הָיוּ שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַנָּשִׂיא בְּכָל־יוֹם, וְהָיוּ אוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא נִכְנָסִים תְּחִלָּה2126 וְיוֹשְׁבִים תְּחִלָּה. חָלְקוּ כָבוֹד לִשְׁמוּאֵל וְהוֹשִׁיבוּהוּ תְחִלָּה. נִכְנַס רַב לְשָׁם. חָלַק לוֹ שְׁמוּאֵל כָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ תְחִלָּה. אָמְרוּ אוֹתָם שֶׁל בֵּית־שֵׁילָא: שְׁנִיִּים אָנוּ2127. וְקִבֵּל עָלָיו שְׁמוּאֵל לֵישֵׁב שְׁלִישִׁי. (ירוש' תענ' פ"ד, ה"ב).
תקלד כֹּתֶל רָעוּעַ הָיָה בִנְהַרְדְּעָא, וְלֹא הָיוּ רַב וּשְׁמוּאֵל עוֹבְרִין תַּחְתָּיו2128, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָמַד בִּמְקוֹמוֹ שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא נָפָל. פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה לְשָׁם, אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב: נָבוֹא מָר וְנָקִיף2129. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֵין צֹרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ רַב אַדָּא בַר אַהֲבָה עִמָּנוּ, שֶׁזְּכוּתוֹ מְרֻבָּה2130 וְאֵינִי מִתְיָרֵא (תענ' כז:).
תקלה רַב, מִנָּהוּ רֹאשׁ הַגּוֹלָה אַגְרוֹנִימוֹס2131, וְהָיָה מַלְקֶה עַל הַמִּדּוֹת2132 וְלֹא עַל הַשְּׁעָרִים2133. חֲבָשׁוֹ2134 רֹאשׁ הַגּוֹלָה. נִכְנַס רַב־קַרְנָא אֶצְלוֹ2135. אָמַר לוֹ רַב: אַגְרוֹנִימוֹס שֶׁאָמְרוּ — לְמִדּוֹת וְלֹא לִשְׁעָרִים2136. — וַהֲרֵי שָׁנִיתָ: אַגְרוֹנִימוֹס לְמִדּוֹת וְלִשְׁעָרִים? אָמַר לוֹ: צֵא אֱמֹר לָהֶם: אַגְרוֹנִימוֹס שֶׁאָמְרוּ — לְמִדּוֹת וְלֹא לִשְׁעָרִים. יָצָא וְאָמַר לָהֶם2137: אָדָם שֶׁשָּׁנָה כֶּבֶשׁ שֶׁל כַּפְנִיּוֹת2138 חוֹבְשִׁין אוֹתוֹ! (ירוש' ב"ב פ"ה ה"ה).
תקלו אָדָם אֶחָד הָיָה בַעַל־דִּינוֹ עָשִׁיר. בָּא וּבִקֵּשׁ לִדּוֹן עִמּוֹ לִפְנֵי רַב. שָׁלַח רַב אַחֲרָיו. אָמַר [הֶעָשִׁיר]: עִם זֶה אָבוֹא לִדּוֹן? הֲרֵי אִם יָבֹאוּ כָל־גְּמַלֵּי עֲרָב אֵינָם יְכוֹלִים לִטְעוֹן2139 מַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹצְרוֹתָי. שָׁמַע רַב וְאָמַר: מַה־הוּא מִתְגָּאֶה בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ2140? מִיָּד יָצְאָה גְזֵרָה שֶׁיִּכָּנֵס הוּא וּנְכָסָיו לְטִמְיוֹן2141. בָּא אֵצֶל רַב, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁיַּחֲזִירוּנִי. הִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהֶחֱזִירוּהוּ (ירוש' נדר' פ"ט, ה"ד).
תקלז מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַב, אָמַר לוֹ: כּוּתִי וְעֶבֶד שֶׁנָּשָׂא בַת־יִשְׂרָאֵל מַהוּ? אָמַר לוֹ [רַב]: הַוָּלָד כָּשֵׁר. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי בִתֶּךָ2142. אָמַר לוֹ: לֹא אֶתֵּן לָךְ. אָמַר שִׁימִי בַר חִיָּא לְרַב: הַבְּרִיוֹת אוֹמְרִין: גַּמְלָא בְּמָדַי אַקַּבָּא רָקְדָא2143 — הָא קַבָּא וְהָא גַמְלָא וְהָא מָדַי וְלֹא רָקְדָא (גָּמָל בְּמָדַי רוֹקֵד עַל קַב — הֲרֵי קַב וַהֲרֵי גָמָל וַהֲרֵי מָדַי, וְאֵינוֹ רוֹקֵד). אָמַר לוֹ: אִלּוּ הָיָה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ בִּתִּי. אָמַר לוֹ: אִלּוֹ הָיָה כִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִם מָר לֹא יִתֶּן לוֹ, אֲחֵרִים יִתְּנוּ לוֹ; זֶה, אִם מָר לֹא יִתֶּן לוֹ, אֲחֵרִים לֹא יִתְּנוּ לוֹ. לֹא הָלַךְ מִלְּפָנָיו2144. נָתַן בּוֹ עֵינָיו וָמֵת (יבמ' מה.).
תקלח רַב הָיָה לוֹ דָבָר2145 עִם טַבָּח אֶחָד. לֹא בָא לְפָנָיו בְּעֶרֶב יוֹם־כִּפּוּרִים. אָמַר רַב: אֵלֵךְ אֲנִי לְפַיְּסוֹ. פָּגַע בּוֹ רַב הוּנָא, אָמַר: לְהֵיכָן הוֹלֵךְ מָר? אָמַר לוֹ: לְפַיֵּס אֶת־פְּלוֹנִי. אָמַר רַב הוּנָא: הָלַךְ אַבָּא לַהֲרֹג נָפֶשׁ2146. הָלַךְ רַב וְעָמַד עַל הַטַּבָּח. הָיָה הַטַּבָּח יוֹשֵׁב וּמְבַקֵּעַ גֻּלְגֹּלֶת. הִגְבִּיהַ עֵינָיו וְרָאָהוּ. אָמַר לוֹ: אַבָּא אַתָּה, לֵךְ, אֵין לִי עֵסֶק עִמָּךְ! וְעַד שֶׁהוּא מְבַקֵּעַ אֶת־הַגֻּלְגֹּלֶת נִשְׁמְטָה עֶצֶם2147 וְהִכְּתָה בְגַרְגַּרְתּוֹ וָמֵת (יומא פז.).
תקלט רַב הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְצַעַרְתּוֹ. כְּשֶׁאָמַר לָהּ: עֲשִׂי לִי עֲדָשִׁים2148 — עָשְׂתָה לוֹ פוֹלִים; פּוֹלִים — עָשְׂתָה לוֹ עֲדָשִׁים. כְּשֶׁהִגְדִּיל חִיָּא בְנוֹ הָיָה מְהַפֵּךְ לָהּ [דִּבְרֵי אָבִיו2149]. אָמַר רַב לִבְנוֹ: הוּטְבָה2150 אִמֶּךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא שֶׁהָפַכְתִּי לָהּ [אֶת־דְּבָרֶיךָ]. אָמַר לוֹ: זוֹהִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: דִּנְפַק מִמָּךְ טַעְמָא מַלְּפָךְ" (הַיּוֹצֵא מִמְּךָ2151 מְלַמֶּדְךָ חָכְמָה); אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תַעֲשֶׂה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר"2152 (יבמ' סג.; ע:י).
תקמ אָמַר לוֹ רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: יָגַעְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה2153 וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בּוֹא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ מְכֹר מִכְרֶךָ2154; כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן2155, מָכְרֵהוּ וְלֹא תִתְחָרֵט; הַתֵּר כִּיסְךָ וּפְתַח שַׂקֶּךָ2156; קַב מִן הָאָרֶץ וְלֹא כֹר מִן הַגָּג2157; תְּמָרִים בַּחֲלוּזֶךָ2158 — רוּץ לְבֵית סוּדָנָא2159.
אָמַר לוֹ רַב לְחִיָּא בְנוֹ: לֹא תִשְׁתֶּה סַם2160, וְלֹא תִּקְפֹּץ עַל נֶגֶר2161, וְלֹא תַעֲקֹר שֵׁן, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּנָחָשׁ, וְלֹא תִתְגָּרֶה בְּגוֹי.
אָמַר רַב לְרַב אַסִּי: לֹא תָדוּר בְּעִיר2162 שֶׁאֵין הַסּוּס צוֹנֵף2163 בָּהּ וְאֵין הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ בָּהּ; וְלֹא תָדוּר בְּעִיר שֶׁרֹאשָׁהּ רוֹפֵא2164.
אָמַר רַב לְרַב כָּהֲנָא: הֲפֹךְ בִּנְבֵלָה2165 וְלֹא תַהֲפֹךְ בִּדְבָרִים. פְּשֹׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְטוֹל שָׂכָר וְלֹא תֹאמַר: כֹּהֵן אָנִי, אָדָם גָּדוֹל אָנִי, וְשָׂנוּא עָלַי הַדָּבָר. וּכְשֶׁאַתָּה עוֹלֶה לַגַּג סְעֻדָּתְךָ עִמָּךְ2166. מֵאָה דְלוּעִים בָּעִיר בְּזוּז2167 — תַּחַת כְּנָפֶיךָ יִהְיוּ (פסח' קיג.).
תקמא רַב לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ2168 אָמַר כָּךְ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ2169, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֶּן־לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת2170, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שְׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמָיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת־כָּל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. (בר' ט"ז:).
תקמב אַרְטְבַן2171 שָׁלַח לְרַבֵּנוּ2172 מַרְגָּלִית יְקָרָה. אָמַר לוֹ: שְׁלַח לִי דָּבָר טוֹב כְּמוֹתָהּ. שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה. שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: אֲנִי שָׁלַחְתִּי לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּמָא2173, וְאַתָּה שׁוֹלֵחַ לִי דָּבָר הַשָּׁוֶה פוֹלָר אֶחָד2174. אָמַר לוֹ: חֲפָצַי וַחֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ לִי דָבָר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁלַחְתִּי לְךָ דָבָר שֶׁאַתָּה יָשֵׁן וְהוּא שׁוֹמֵר אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֲמַר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ"2175 (ירוש' פאה פ"א, ה"א; ב"ר לה).
תקמג אַרְדְּבַן2176 שִׁמֵּשׁ אֶת־רַב, כְּשֶׁמֵּת אַרְדְּבַן אָמָר: נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה2177 (ע"ז י, יא).
תקמד כְּשֶׁמֵּת רַב הָלְכוּ תַלְמִידָיו אַחֲרָיו. כְּשֶׁחָזְרוּ אָמְרוּ: נֵלֵךְ וְנֹאכַל לֶחֶם עַל נְהַר דַּנְקְ2178. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ יָשְׁבוּ וְשָׁאֲלוּ שְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן, וְלֹא הָיְתָה [תְשׁוּבָה] בְיָדָם. עָמַד רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְהֶחֱזִיר הַקֶּרַע לַאֲחוֹרָיו2179 וְקָרַע קְרִיעָה שְׁנִיָּה וְאָמַר: נִפְטַר רַב2180 (בר' מב, מג).
תקמה אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: נִפְטַר רַב. קָרַע עָלָיו שְׁנֵים־עָשָׂר בְּגָדִים, אָמַר: הָלַךְ הָאִישׁ שֶׁהָיִיתִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ (מו"ק כד.).
תקמו כְּשֶׁמֵּת רַב, גָּזַר רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא שֶׁלֹּא יָבִיאוּ הֲדַסִּים וְכַפּוֹת תְּמָרִים2181 לְבֵית־הַמִּשְׁתֶּה2182 בְּטַבְלָא2183 (שבת קי.).
תקמז קִבְרוֹ שֶׁל רַב הָיוּ נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עָפָר לְקַדַּחַת2184 בַּת־יוֹם2185 (סנה' מז: ).
תקמח שֵׁילָא בַר אֲבִינָא עָשָׂה מַעֲשֶׂה כְּרַב2186. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַב, אָמַר רַב לְרַב אַסִּי: לֵךְ אֱמֹר לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ2187, וְאִם לֹא יִשְׁמַע לָךְ — גָּרְרֵהוּ2188. כְּסָבוּר רַב אַסִּי "נַדֵּהוּ" אָמַר לוֹ. וּכְשֶׁמֵּת רַב בָּא רַב אַסִּי וְאָמַר לְשֵׁילָא: חֲזֹר בָּךְ, שֶׁחָזַר בּוֹ רַב. אָמַר לוֹ: אִלּוּ חָזַר בּוֹ רַב הָיָה אוֹמֵר לִי. לֹא שָׁמַע לוֹ. נִדָּהוּ. אָמַר לוֹ: וְאֵינְךָ מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִכָּוֶה בְּגַחַלְתִּי2189? אָמַר לוֹ: אֲנִי אִיסִי בֶן־יְהוּדָה2190, הוּא אִיסִי בֶן־גּוּר־אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶן־גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶן־מַהֲלַלְאֵל — מַכְתֶּשֶׁת2191 שֶׁל נְחשֶׁת שֶׁאֵין הָרָקָב שׁוֹלֵט בָּהּ. אָמַר לוֹ שֵׁילָא: וַאֲנִי שֵׁילָא בֶן־אֲבִינָא, עֱלִי שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁשּׁוֹבֵר מַכְתֶּשֶׁת שֶׁל בַּרְזֶל. חָלָה רַב אַסִּי, אֲחָזַתּוּ חַמָּה2192 וַחֲלָצַתּוּ צִנָּה2193, אֲחָזַתּוּ צִנָּה וַחֲלָצַתּוּ חַמָּה, וּמֵת רַב אַסִּי. הָלַךְ שֵׁילָא וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הַתְקִינִי לִי תַּכְרִיכִין, שֶׁמָּא יֵלֵךְ וְיֹאמַר עָלַי דְּבָרִים לִפְנֵי רַב2194. הִתְקִינָה לּוֹ תַּכְרִיכִין וּמֵת שֵׁילָא. רָאוּ שֶׁהָיָה הַהֲדַס פּוֹרֵחַ מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹ2195. אָמְרוּ: מַשְׁמָע, עָשׂוּ חֲכָמִים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם (נדה לו, לז).
תקמט בְּסוּרָא הָיָה דֶבֶר, בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַב לֹא הָיָה דָבֶר. כִּסְבוּרִים הָיוּ מִשּׁוּם זְכוּתוֹ שֶׁל רַב שֶׁהִיא מְרֻבָּה. נִרְאָה לָהֶם בַּחֲלוֹם: רַב שֶׁזְּכוּתוֹ יְתֵרָה, קַלָּה הִיא זוֹ לוֹ2196, אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹתוֹ הָאִישׁ2197 שֶׁמַּשְׁאִיל מָרָא וּזְבִילָא לִקְבוּרָה (תענ' כא:).