📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1921–1980

1921

גחכן – מתלוצץ ומלגלג, שצוה את יחזקאל לעשות דברים מתמיהים.

↩ חזרה לטקסט
1922

יחזקאל ד', ד.

↩ חזרה לטקסט
1923

יחזקאל ד', ו.

↩ חזרה לטקסט
1924

שביעית – שמיטה.

↩ חזרה לטקסט
1925

השוה לשניכם – שישמש תשובה לשניכם.

↩ חזרה לטקסט
1926

שסרחה – שחטאה.

↩ חזרה לטקסט
1927

למרק – לטהר.

↩ חזרה לטקסט
1928

לי תרומה – ומי נוטל תרומה – הכהן.

↩ חזרה לטקסט
1929

שמות כ"ה, ב.

↩ חזרה לטקסט
1930

במה טבל – שהמטפל במת טעון טבילה.

↩ חזרה לטקסט
1931

ישעיה מ', יב.

↩ חזרה לטקסט
1932

באש טבל – השיב לו כך על שם "ענה כסיל כאולתו".

↩ חזרה לטקסט
1933

ישעיה ס"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
1934

במדבר ל"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
1935

ישעיה י"ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
1936

אין אנו מוצאים מיתה לחנוך – ונתכוון המין (הנוצרי) למצוא בכך סעד לאחד מעיקרי אמונתם.

↩ חזרה לטקסט
1937

בראשית ה', כד.

↩ חזרה לטקסט
1938

מלכים ב' ב', ג.

↩ חזרה לטקסט
1939

הנני לוקח ממך וכו' – ושם הרי פירושו מיתה ממש.

↩ חזרה לטקסט
1940

יחזקאל כ"ד, טז.

↩ חזרה לטקסט
1941

ישעיה ס', ב.

↩ חזרה לטקסט
1942

הניחו לו – מחלו לו

↩ חזרה לטקסט
1943

עמוס ג', ב.

↩ חזרה לטקסט
1944

פירושו של אותו פסוק – המינים היו מתגדרים בבקיאותם במקרא למצוא שם סיוע לאמונתם ומתוכחים בענינים אלה עם חכמי ישראל.

↩ חזרה לטקסט
1945

אתם – אבהו ותלמידיו.

↩ חזרה לטקסט
1946

מצוים אצלכם – להתוכח עמכם.

↩ חזרה לטקסט
1947

מטילים וכו' – כלומר, משתדלים לעיין ולהתבונן במקרא.

↩ חזרה לטקסט
1948

מעט מעט – "אפקד עליכם" משמע מעט מעט.

↩ חזרה לטקסט
1949

הטיל לו…סם – רע ומזיק, כדי להמיתו, שהיה ר' אבהו מנצח את המינים בוכוחים.

↩ חזרה לטקסט
1950

שלחכו וכו' – להעביר מעליה את הסם.

↩ חזרה לטקסט
1951

היה מקפח שוקו – היה צריך לחתכה.

↩ חזרה לטקסט
1952

תמות נפשי וכו' – ר' אבהו קרוב למלכות היה ולא חששו המינים מאימת הדין ובלבד שימיתוהו.

↩ חזרה לטקסט
1953

שופטים ט"ז, ל.

↩ חזרה לטקסט
1954

בר וא – בר אבא.

↩ חזרה לטקסט
1955

קהלת ט', יא.

↩ חזרה לטקסט
1956

מעשה אבותיו – שהיו צדיקים ומכניסי אורחים.

↩ חזרה לטקסט
1957

מן שיבתו – משערותיו הלבנות.

↩ חזרה לטקסט
1958

בשביל השיבות – כלו' לכבוד זקנתו.

↩ חזרה לטקסט
1959

ולך לא"י – להורות הוראה שם.

↩ חזרה לטקסט
1960

מי יגלה וכו' – אף אלה מדברי ר' אבהו הם.

↩ חזרה לטקסט
1961

ר' יוחנן – שהכיר בגדולתו.

↩ חזרה לטקסט
1962

אבהו של גולתיות וכו' – כלו' אבהו שהוא עשיר ויש לו הרבה גולתיות (טליתות נאות) נסמך ומקבל שכר, ושמעון בר־אבא שאין לו אלא מעפריות (בגדי עוני, שאינם מכסים ראשו ורובו של הלובש), כלומר, שהוא עני וזקוק לפרנסה, לא נתמנה (מפי ר' י. נ. אפשטיין).

↩ חזרה לטקסט
1963

הכותים – אולי יותר נכון: המינים, ששמחו על מיתתו של ר' אבהו.

↩ חזרה לטקסט
1964

מריעים – שמחים.

↩ חזרה לטקסט
1965

יודעים וכו' – כלו' הכותים ( או המינים) שהם רחוקים ומתנכרים, הם רואים בעמודים מהרהורי לבם, לפי שגם הם שמחים במיתתו. וי"מ בלשון שאלה.

↩ חזרה לטקסט
1966

ישעיה מ"ט, ד.

↩ חזרה לטקסט
1967

וישנו להם – במנוחה.

↩ חזרה לטקסט
1968

מתחבא מלסמכו – משתמט מרבותיו שלא יסמכוהו להוראה.

↩ חזרה לטקסט
1969

הוי קבל וקים – היה אפל וחיה; כלומר, שב באפלה (שלא תֵראה בין הגדולים) ותאריך ימים, שהרבנות מקברת את בעליה.

↩ חזרה לטקסט
1970

המציא את עצמו – לסמיכה.

↩ חזרה לטקסט
1971

פתחו לו – בשבחו, כדרך שהיו נוהגין בשעת הסמיכה.

↩ חזרה לטקסט
1972

לא כחל וכו' – מדברי קילוס הוא שהיו מקלסין לפני כלה צנועה, שאינה מיפה עצמה בסממנים והיא נאה ומלאת חן כיעלה; אף ר' זירא ענו הוא ואינו מתגדר בתורתו והכל מכירים בגדולתו ("כחל" – צבע מראה כחול, "שרק" – מראה אדום, "פרכס**" –** כל צבע במשמע).

↩ חזרה לטקסט
1973

רב אדם וכו' – וכדאי הוא לסמוך עליו.

↩ חזרה לטקסט
1974

משלי כ', ו.

↩ חזרה לטקסט
1975

משלי כ', ו.

↩ חזרה לטקסט
1976

לחשוש – לתת לב.

↩ חזרה לטקסט
1977

מאור עינים – סגי נהוֹר, כלו' סומא, ולא ראה בעיניו את בעל השמועה, ולפיכך אין כח מסירתו יפה.

↩ חזרה לטקסט
1978

ר' יוחנן וכו' – וכדאי הוא לסמוך עליו.

↩ חזרה לטקסט
1979

מחודדות שמועותיך – חריפות הן ההלכות שאתה שונה לפנינו.

↩ חזרה לטקסט
1980

של יום הן – כלומר, שלמדתין ביום ולא בלילה; ונחלקו חכמים בדבר, אם למוד לילה עדיף או למוד יום.

↩ חזרה לטקסט