📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#318

לו. רַ' אַבָּהוּ

תסה יָפְיוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מֵעֵין יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ (ב"מ פד.).

תסו "וּנְשׂוּא פָנִים"1845 — זֶה שֶׁנּושְׂאִין פָּנִים לְדוֹרוֹ בַּעֲבוּרוֹ לְמַעְלָה1846, כְּגוֹן רַ' חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא1847; לְמַטָּה1848, כְּגוֹן רַ' אַבָּהוּ בְּבֵית־הַקֵּיסָר1849 (חג' יד.).

תסז רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה בָא מִן הַיְשִׁיבָה לְבֵית־הַקֵּיסָר, הָיוּ יוֹצְאוֹת הַמַּטְרוֹנִיּוֹת1850 שֶׁל בֵּית־הַקֵּיסָר לִקְרָאתוֹ וּפוֹתְחוֹת לוֹ1851 כָּךְ:

גְּדוֹל־עַמּוֹ,

דַּבַּר1852 אֻמָּתוֹ,

נֵר הַמָּאוֹר —

בָּרוּךְ בֹּאֲךָ לְשָׁלוֹם! (כת' יז; סנה' יד.).

איור מלווה לסיפור: הענווה האמיתית של רבי אבהו
איור מלווה · הענווה האמיתית של רבי אבהו

תסח אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: עַנְוָתָן אֲנִי, כֵּוָן שֶׁרָאִיתִי אֶת־רַ' אַבָּא דְמִן עַכּוֹ, שֶׁהוּא אָמַר טַעַם אֶחָד וּמְתֻרְגְּמָנוֹ אָמַר טַעַם אַחֵר1853 וְלֹא הִקְפִּיד — אָמַרְתִּי: לֹא עַנְוָתָן אָנִי.

וְעַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ מַהִי? פַּעַם אַחַת אָמְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מְתֻרְגְּמָנוֹ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ: שֶׁלִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְשֶׁלָּךְ, וְאֵינוֹ כוֹפֵף וְזוֹקֵף עַצְמוֹ עָלָיו1854 אֶלָּא דֶרֶךְ כָּבוֹד1855 בִּלְבָד. הָלְכָה וְסִפְּרָה לְרַ' אַבָּהוּ. אָמַר לָהּ: וּמָה אִכְפַּת לָךְ? מִפִּי וּמִפִּיו שֵׁם שָׁמַיִם מִתְגַּדֵּל1856.

וְשׁוּב: רַ' אַבָּהוּ נִמְנוּ חֲכָמִים עָלָיו לְהוֹשִׁיבוֹ בְרֹאשׁ1857. כֵּוָן שֶׁרָאָה אֶת־רַ' אַבָּא דְמִן עַכּוֹ שֶׁבַּעֲלֵי־חוֹבוֹתָיו מְרֻבִּין, אָמַר לָהֶם: יֵשׁ לָכֶם גָדוֹל [מִמֶּנִּי]. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ הֵשִׁיב לָהֶם: לֹא אֵשֵׁב עַד שֶׁאַצִּיל אֶת־רַ' אַבָּא1858 — וְלֹא בָא1859 עַד שֶׁהִצִּילוֹ) (סוטה מ.).

תסט רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְדָרוֹם1860 הָיָה עוֹשֶׂה1861 כְּרַ' חֲנִינָא, וּכְשֶׁהָיָה יוֹרֵד לִטְבֶרְיָא1862 הָיָה עוֹשֶׂה כְּרַ' יוֹחָנָן, שֶׁלֹּא חָלַק עַל אָדָם בִּמְקוֹמוֹ (ירוש' בר' פ"ח, ה"א).

תע רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְאֵשׁ מְלַהֶטֶת1863 סְבִיבוֹתָיו. אָמַר: שֶׁמָא אֵינִי חוֹרֵז1864 בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִקָּנָן, שֶׁאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲרֹז וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ1865, וְיֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְדֹּחַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחֲרֹז, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי הֶחָרוֹז וַאֲנִי הָיִיתִי הַקָּדוֹחַ (שהש"ר א).

תעא רַ' אַבָּהוּ וְרַ' חִיָּא נִזְדַּמְּנוּ לְמָקוֹם אֶחָד, רַ' אַבָּהוּ דָּרַשׁ בְּאַגָּדָה וְרַ' חִיָּא דָּרַשׁ בַּהֲלָכָה. הִנִּיחוּ הַכֹּל אֶת־רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא וּבָאוּ אֵצֶל רַ' אַבָּהוּ. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ [שֶׁל רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא] אָמַר לוֹ [ רַ' אַבָּהוּ]: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד מוֹכֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֶחָד מוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית1866. עַל מִי קוֹפְצִין? לֹא עַל זֶה שֶׁמּוֹכֵר מִינֵי סִדְקִית?

כָּל־יוֹם הָיָה רַ' חִיָּא בַר אַבָּא מְלַוֶּה אֶת־רַ' אַבָּהוּ עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בֵּית־קֵיסָר. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לִוָּה רַ' אַבָּהוּ אֶת־רַ' חִיָּא בַר אַבָּא עַד אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ — וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ (סוטה מ.).

תעב רַ' אַבָּהוּ הָלַךְ לְקֵיסָרִין וּבָא מִשָּׁם לִטְבֶרְיָא וּפָנָיו מְאִירוֹת. רָאוּהוּ תַלְמִידָיו שֶׁל רַ' יוֹחָנָן. עָלוּ וְאָמְרוּ לְרַ' יוֹחָנָן: רַ' אַבָּהוּ מָצָא מַטְמוֹן. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: פָּנָיו מְאִירוֹת. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמַע. עָלָה [רַ' אַבָּהוּ אֶל רַ' יוֹחָנָן]; אָמַר לוֹ: מַה־תּוֹרָה חֲדָשָׁה שָׁמָעְתָּ? אָמַר לוֹ: תּוֹסֶפְתָּא1867 יְשָׁנָה. קָרָא עָלָיו [רַ' יוֹחָנָן]: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו"1868 (ירוש' שבת פ"ח, ה"א; קה"ר ח).

תעג רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹשֵׁב בְּעֶרֶב־שַׁבָּת עַל תַּכְתַּק1869 שֶׁל שֵׁן וְנוֹפֵחַ בְּאֵשׁ1870.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ עֵגֶל מְשֻׁלָשׁ1871 וְהָיָה אוֹכֵל מִמֶּנּוּ כֻּלְיָא1872, כְּשֶׁגָּדַל אֲבִימִי בְנוֹ, אָמַר לוֹ: לָמָּה לְךָ לְהַפְסִיד כָּל־כָּךְ1873? נַנִּיחַ כֻּלְיָא מֵעֵרֶב שַׁבָּת1874. הִנִּיחוּהָ. בָּא אֲרִי וְאָכַל [אֶת הָעֵגֶל] (שבת קיט.).

תעד רַ' אַבָּהוּ הָיָה יוֹרֵד לִרְחֹץ בְּאוֹתָן הַמֶּרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה נִסְמָךְ עַל שְׁנֵי עֲבָדִים, שָׁמְטוּ וְזָקְפוּ, שָׁמְטוּ וְזָקָפוּ1875, אָמְרוּ לוֹ: כָּל־כָּךְ לָמָּה1876? אָמַר לָהֶם: שָׁמַרְתִּי כֹחִי לְעֵת זִקְנָתִי (ירוש' ביצה פ"א, ה"ז).

תעה אָמַר רַ' יְהוּדָה: מִי שֶׁאוֹכֵל שְׁלשָׁה שִׁקְלֵי חִלְתִּית1877 עַל לֵב רֵיקָן1878 נִפְשָׁט עוֹרוֹ. אָמַר רַ' אַבָּהוּ: בִּי הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָכַלְתִּי שֶׁקֶל אֶחָד שֶׁל חִלְתִּית, וְאִלְמָלֵא יָשַׁבְתִּי בְּמַיִם נִפְשַׁט עוֹרִי, וְקִיַּמְתִּי בְעַצְמִי: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ"1879 (חול' נט.).

תעו אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מֻתָּר אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁרַ' אַבָּהוּ רוֹצֶה לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹתָיו יְוָנִית הוּא תוֹלֶה אוֹתָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן. שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ וְאָמַר: יָבֹא עָלָי1880, אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן (ירוש' שבת פ"ו, ה"א).

תעז רַ' אַבָּהוּ הָיָה בְקֵיסָרִין, שָׁלַח אֶת רַ' חֲנִינָא בְנוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בִּטְבֶרְיָא. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: [בִּנְךָ] גּוֹמֵל חָסֶד1881. שָׁלַח וְכָתַב לוֹ: "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקֵיסָרִין שְׁלַחְתִּיךָ לִטְבֶרְיָא"? וּכְבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית־אֲרִים1882 בְּלֹד: הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. (ירוש' פסח' פ"ג, ה"ז; שם חג' פ"א, ה"ז).

תעח רַ' אַבָּהוּ אֵרְעוֹ אֹנֶס1883, שֶׁמֵּת לוֹ תִינוֹק, נִכְנְסוּ [אֶצְלוֹ] רַ' יוֹנָה וְרַ' יוֹסֵי לְהַרְאוֹת לוֹ פָנִים1884. מֵאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶם לֹא אָמְרוּ לוֹ דְּבַר תּוֹרָה1885. אָמַר לָהֶם: יְכַבְּדוּנִי רַבּוֹתַי לוֹמַר דְּבַר תּוֹרָה1886. אָמְרוּ לוֹ: יְכַבְּדֵנוּ רַבֵּנוּ. אָמַר לָהֶם: מָה אִם רָשׁוּת שֶׁלְּמַטָּן1887, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כָּזָב וְשֶׁקֶר וּגְנִיבוּת דַּעַת וּמַשּׂוֹא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד, וְהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ וּמָחָר אֵינֶנּוּ — נֶאֱמַר בָּהּ1888: הַקְּרוֹבִים1889 בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים שְׁלוֹם הַדַּיָּנִים וְהָעֵדִים, לוֹמַר: שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם; רָשׁוּת שֶׁלְּמַעְלָן1890, שֶׁאֵין בָּהּ לֹא כָזָב וְלֹא שֶׁקֶר וְלֹא גְנִיבוּת דַּעַת וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד, וְהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ מִדַּת הַדִּין; וְאוֹמֵר: "וְנָתַן־לְךָ רַחֲמִים1891 וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"1892 (ירוש' סנה' פ"ו, ה"י).

תעט רַ' אַבָּהוּ רָאָה [בַחֲלוֹמוֹ]: פַּנְטְקָקָה1893 יִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים, יָרְדוּ גְשָׁמִים. שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וֶהֱבִיאוֹ. אָמַר לוֹ: מָה אֻמָּנוּתֶךָ? אָמַר לוֹ: חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עוֹשֶׂה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּכָל־יוֹם: מַשְׂכִּיר זוֹנוֹת, מְשַׁפֵּר1894 תֵּיָטְרוֹן, מַכְנִיס כְּלֵיהֶן1895 לְמֶרְחָץ, מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶן וּמַקִּישׁ בְּתֹף לִפְנֵיהֶן. אָמַר לוֹ: וּמַה־מַּעֲשֶׂה טוֹב עָשִׂיתָ? אָמַר לוֹ: פַּעַם אַחַת הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְשַׁפֵּר תֵּיָטְרוֹן, בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְעָמְדָה לָהּ מֵאֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּבָכָתָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: מַה־לָּךְ? וְאָמְרָה לִי: בַּעְלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאִשָּׁה חָבוּשׁ, וּבִקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת מָה אֶעֱשֶׂה וְאֶפְדֶּנּוּ1896. וּמָכַרְתִּי מִטָּתִי וּמַצָּעִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־דְּמֵיהֶם. וְאָמַרְתִּי לָהּ: הֵילָךְ, פְּדִי בַעְלֵךְ וְלֹא תֶחֱטָאִי. אָמַרְתִּי לוֹ: כְּדַאי אַתָּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהֵעָנוֹת (ירוש' תענ' פ"א, ה"ד).

תפ רַ' אַבָּהוּ וְרַ' יוֹסֵי בֶן־חֲנִינָה וְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ1897 עָבְרוּ עַל כֶּרֶם דּוֹרוֹן1898, הוֹצִיא לָהֶם הָאָרִיס1899 פַּרְסֵק אֶחָד, אָכְלוּ הֵם וַחֲמוֹרֵיהֶם וְהוֹתִירוּ, וְשִׁעֲרוּהוּ כְּאִלְפָּס זֶה שֶׁל כְּפַר־חֲנַנְיָה, מַחֲזִיק סְאָה שֶׁל עֲדָשִׁים. לְאַחַר יָמִים עָבְרוּ שָׁם וְהוֹצִיא לָהֶם שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה בְּתוֹךְ יָדוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מֵאוֹתוֹ הָאִילָן אָנוּ מְבַקְּשִׁים. אָמַר לָהֶם: מִמֶּנּוּ הֵם. קָרְאוּ עָלָיו: "אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ"1900 (ירוש' פאה פ"ז, ה"ג).

תפא רַ' חִיָּא, רַ' יוֹסִי וְרַ' אִמִּי דָּנוּ אֶת־תָּמָר1901, הָלְכָה וְהִלְשִׁינָה עֲלֵיהֶם לְאַנְטִיפִיטָא1902 שֶׁל קֵיסָרִין, שָׁלְחוּ וְכָתְבוּ לְרַ' אַבָּהוּ1903. שָׁלַח רַ' אַבָּהוּ וְכָתַב לָהֶם: כְּבָר פִּיַּסְנוּ1904 לִשְׁלשָׁה לִיטוֹרִין1905, לְטוֹב־יֶלֶד, טוֹב־לֶמֶד וְתַרְשִׁישׁ1906 (אַבְדּוֹקוֹס, אַבְמַסִּיס וְתַלְסִיס), אֲבָל תָּמָר־תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת1907, וּבִקַּשְׁנוּ לְמַתְּקָהּ — וְ"לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף"1908 (ירוש' מג' פ"ג, ה"ב).

תפב רַ' אַבָּהוּ כְּשֶׁהָיָה מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן חָכְמָה1909 אָמַר כָּךְ: הַתְרִיגוּ לְפֶחָמִים1910, הַרְקִיעוּ לִזְהָבִים1911 וַעֲשׂוּ לִי1912 שְׁנֵי מַגִּידֵי בַעֲלָטָה1913.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' אַבָּהוּ: הַצְפִּינֵנוּ1914 הֵיכָן רַ' אֶלְעַאי צָפוּן1915. אָמַר לָהֶם: עָלַץ בְּנַעֲרָה אַהֲרוֹנִית1916, אַחֲרוֹנִית, עֵרָנִית וְהִנְעִירַתּוּ. יֵשׁ אוֹמְרִים: אִשָּׁה1917; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַסֶּכֶת1918.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַ' אֶלְעַאי: הַצְפִּינֵנוּ הֵיכָן רַ' אַבָּהוּ צָפוּן. אָמַר לָהֶם: נִתְיָעֵץ בְּמַכְתִּיר1919 וְהִנְגִּיב לִמְפִיבשֶׁת1920 (עיר' נג:)

תפג אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם גַּחְכָּן1921 הוּא, שֶׁאָמַר לוֹ לִיחֶזְקֵאל: "שְׁכַב עַל־צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי"1922, וְנֶאֱמַר: "וְשָׁכַבְתָּ עַל־צִדְּךָ הַיְמָנִי"1923. [בְּתוֹךְ כָּךְ] בָּא תַלְמִיד אֶחָד, אָמַר לוֹ: מַה־טַּעְמָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית1924? אָמַר לָהֶם: עַכְשָׁו אֹמַר לָכֶם דָּבָר הַשֹּׁוֶה לִשְׁנֵיכֶם1925. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִי הִיא; וְהֵם לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא חָטְאוּ — וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁסָּרְחָה1926 עָלָיו מְדִינָה, אִם אַכְזָרִי הוּא — הוֹרֵג אֶת־כֻּלָּם, אִם רַחֲמָן הוּא — הוֹרֵג אֶת־חֶצְיָם, אִם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא — מְיַסֵּר אֶת־הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם בְּיִסּוּרִים. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְיַסֵּר אֶת־יְחֶזְקֵאל, כְּדֵי לְמָרֵק1927 עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (סנה' לט.).

תפד אָמַר לוֹ מִין לְרַ' אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה1928"1929 כְּשֶׁקָּבַר לְמשֶׁה בַּמֶּה טָבָל1930? שֶׁמָּא תֹאמַר בְּמָיִם — וַהֲלֹא נֶאֱמַר: "מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם"?1931 אָמַר לוֹ: בְּאֵשׁ טָבַל1932, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־הִנֵּה יְיָ בָּאֵשׁ יָבוֹא"1933 — וְכִי טְבִילָה בָאֵשׁ עוֹלָה? — אָמַר לוֹ: אַדְּרַבָּא, עִקַּר טְבִילָה בָּאֵשׁ הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר־יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר…וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוֹ בַמָּיִם"1934 (שם).

תפה אָמַר לוֹ מִין שֶׁשְּׁמוֹ שָׂשׂוֹן לְרַ' אַבָּהוּ: עֲתִידִים אַתֶּם שֶׁתִּשְׁאֲבוּ לִי מַיִם בְּעוֹלָם־הַבָּא? שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן"1935. אָמַר לוֹ: אִלּוּ נֶאֱמַר: "לְשָׂשׂוֹן" — כִּדְבָרֶיךָ; עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר: " בְּשָׂשׂוֹן" — עוֹרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ יֵעָשֶׂה נֹאד וְנִשְׁאַב בּוֹ מָיִם (סוכה מח:).

תפו שָׁאֲלוּ הַמִּינִים אֶת־רַ' אַבָּהוּ: אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ מוֹצְאִים מִיתָה לַחֲנוֹךְ1936. אָמַר לָהֶם: לָמָּה? אָמְרוּ לוֹ: נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, "כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים"1937, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "כִּי הַיּוֹם יְיָ לֹקֵחַ אֶת־אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ"1938. אָמַר לָהֶם: אִם לִלְקִיחָה אַתֶּם דּוֹרְשִׁים, נֶאֱמַר כָּאן לְקִיחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ1939 אֶת־מַחְמַד עֵינֶיךָ"1940.

תפז אָמַר לוֹ מִין לְרַ' אַבָּהוּ: אֵימָתַי יָבֹא מָשִׁיחַ? אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיְכַסֶּה הַחשֶׁךְ אֶת־בְּנֵי אָדָם הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ: אַתָּה מְקַלְלֵנִי? אָמַר לוֹ: כָּתוּב בְּמִקְרָא: "כִּי־הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְיָ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה"1941 (סנה' צט.).

תפח רַ' אַבָּהוּ הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ לִפְנֵי הַמִּינִים בְּרַ' סָפְרָא שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא. הֵנִיחוּ לוֹ1942 מֶכֶס שֶׁל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ, אָמְרוּ לוֹ: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֶת כָּל־עֲוֹנֹתֵיכֶם"1943 — מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ חֵמָה מְכַלָּהּ בְּאוֹהֲבוֹ? שָׁתַק וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם. הֵטִילוּ סוּדָר בְּצַוָּארוֹ וְהָיוּ מְצַעֲרִין אוֹתוֹ. בָּא רַ' אַבָּהוּ וּמְצָאָם. אָמַר לָהֶם רַ' אַבָּהוּ: לָמָה אַתֶּם מְצַעֲרִין אוֹתוֹ? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אָמַרְתָּ לָנוּ שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא? וְלֹא יָדַע לוֹמַר לָנוּ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָּסוּק1944! אָמַר לָהֶם: לֹא אָמַרְתִּי לָכֶם אֶלָּא בְּמִשְׁנָה, אֲבָל בְּמִקְרָא כְּלוּם אָמַרְתִּי לָכֶם? אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה נִשְׁתַּנֵּיתֶם אַתֶּם1945, שֶׁיּוֹדְעִים? אָמַר לָהֶם: אָנוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁאָנוּ מְצוּיִם אֶצְלְכֶם1946, מְטִילִים עַל עַצְמֵנוּ וּמְעַיְּנִים1947, הֵם אֵינָם מְעַיְּנִים. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר לָנוּ אָתָּה. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנּוֹשֶׁה בִשְׁנֵי בְנֵי־אָדָם, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ; אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט1948, שׂוֹנְאוֹ נִפְרַע מִמֶּנּוּ בְּבַת־אֶחָת (ע"ז ד.).

תפט רַ' אַבָּהוּ הֵטִיל לוֹ יַעֲקֹב הַמִּין סַם1949 עַל שׁוֹקוֹ, וְאִלְמָלֵא רַ' אַמִּי וְרַ' אַסִּי שֶׁלִּחֲכוּ אֶת־שׁוֹקוֹ1950 הָיָה מְקַפֵּחַ שׁוֹקוֹ1951 — — — שֶׁהָיוּ הַמִּינִים מְקַיְּמִים בּוֹ בְּעַצְמָם "תָּמֹת נַפְשִׁי עִם־פְּלִשְׁתִּים1952"1953. (ע"ז כח.).

––––––––

תצ שִׁמְעוֹן בַּר וָא1954 הָיָה בָקִי בְּמַרְגָּלִיּוֹת, וְלֹא הָיָה לוֹ כִכַּר לֶחֶם לֶאֱכֹל. קָרָא עָלָיו רַ' יוֹחָנָן: "וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם"1955, אָמָר: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם יַכִּיר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו1956 שֶׁל זֶה.

וּכְשֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן בַּר וָא בְּדַמֶּשֶׂק שָׁלַח לוֹ רַ' אַבָּהוּ אִגֶּרֶת וְנָתַן מִן שֵׂיבָתוֹ1957 בְּתוֹכָה: בִּשְׁבִיל הַשֵּׂיבוֹת1958 הָאֵלֶּה עֲמֹד וְלֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל1959.

מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ1960 רַ' יוֹחָנָן1961! אַבָּהוּ שֶׁל גֻּלְתָּיוֹת נִתְמַנָּה, שִׁמְעוֹן שֶׁל מַעְפָּרִיּוֹת לֹא נִתְמַנָּה1962 (ירוש', בכור' פ"ג, ה"ג).

תצא כְּשֶׁמֵּת רַ' אַבָּהוּ בָּכוּ עַמּוּדֵי קֵיסָרִי. אָמְרוּ הַכּוּתִים1963: אֵין הֵם אֶלָּא מְרִיעִים1964. אָמְרוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל: יוֹדְעִים הָרְחוֹקִים כַּמָּה שֶׁהַקְּרוֹבִים מְרִיעִים1965.

בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁל רַ' אַבָּהוּ עָבְרוּ לְפָנָיו שְׁלשָׁה־עָשָׂר נְהָרוֹת שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן. אָמַר לָהֶם: כָּל־אֵלּוּ לְמִי? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁלָּךְ. אָמַר לָהֶם: וְכָל־אֵלּוּ שֶׁל אַבָּהוּ? "וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי, לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי, אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת־יְיָ"1966. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְאֶה לָהֶם לַצַּדִּיקִים מַתַּן־שְׂכָרָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְהֵם יְשֵׁנִים לָהֶם1967. לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה וְצָר כָּל־מִינֵי סְעֻדָּה בְּמַפָּה, כֵּוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הָאוֹרְחִים רָאוּ אוֹתָם וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וְיָשְׁנוּ לָהֶם (ירוש', ע"ז פ"ג, ה"א).