📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1741–1800

1741

משלי ל"א, כו.

↩ חזרה לטקסט
1742

לא היה לך וכו' ‒ שהדיין אינו רשאי להתבזות.

↩ חזרה לטקסט
1743

תרגם – בשעת דרשתו.

↩ חזרה לטקסט
1744

מעוני – מעיר מעון הסמוכה לטבריה.

↩ חזרה לטקסט
1745

הושע ה', א.

↩ חזרה לטקסט
1746

הושע ה', א.

↩ חזרה לטקסט
1747

הושע ה', א.

↩ חזרה לטקסט
1748

לכם אמרתי וכו' – כלומר, כלום מתנות בית המלך הן, הרי לכהנים הן, ועל חטא זה עתיד אני לבוא עמכם במשפט.

↩ חזרה לטקסט
1749

דברים י"ח, ג.

↩ חזרה לטקסט
1750

וכעס – שנתכון הדרשן כלפי בית הנשיא המכבידים מסים על העם.

↩ חזרה לטקסט
1751

מומסין – ליצנים משחקים.

↩ חזרה לטקסט
1752

אמר דברי תורה – ומסיע את העם מדברי בטלה לבוא לבית־הכנסת ולשמוע את דבריו.

↩ חזרה לטקסט
1753

הושע ב', ז.

↩ חזרה לטקסט
1754

כבת כן אמה – על שם שקלקלו הבנים מבזה את אמם.

↩ חזרה לטקסט
1755

יחזקאל ט"ז, מד.

↩ חזרה לטקסט
1756

היה נסמך וכו' – שהיה זקן ועיניו כהות.

↩ חזרה לטקסט
1757

זה שעורו כשק – כלומר, אין זה בגד חשוב אלא עבה וגרוע, ושעורו לקבלת טומאה ד' על ד' טפחים. (שבגד חשוב שעורו ד' על ד' אצבעות); ורמז לו בכך שאין דעת חכמים נוחה ממנו.

↩ חזרה לטקסט
1758

משוך וכו' – משכני ונלך מכאן, שאין זה רוצה ללמוד הלכה לאמתה, אלא בא בדברים של מה בכך.

↩ חזרה לטקסט
1759

גנתן – שם גדוד נכרי.

↩ חזרה לטקסט
1760

לבית־הועד – של חכמים.

↩ חזרה לטקסט
1761

אם אין ריש־לקיש כאן… – כלומר, הרי אני כמי שחסר יד אחת ואיני יכול לומר דברי תורה.

↩ חזרה לטקסט
1762

במגדל – שם מקום סמוך לטבריה.

↩ חזרה לטקסט
1763

שמות י"ב, יב.

↩ חזרה לטקסט
1764

דרגון שלו – חיל צבאו.

↩ חזרה לטקסט
1765

לומר אותו דבר – על נשיא שחטא, לפגוע בכבודי.

↩ חזרה לטקסט
1766

שמואל א' ב', כד.

↩ חזרה לטקסט
1767

מעבירים אותו – מגדולתו.

↩ חזרה לטקסט
1768

באמורא – בתורת מתורגמן, לתרגם ולפרש דברי הדיין לצבור.

↩ חזרה לטקסט
1769

חבקוק ב', יט.

↩ חזרה לטקסט
1770

לפרע ממעמידם – לענוש מעמידי דיין כזה.

↩ חזרה לטקסט
1771

חבקוק ב'. כ.

↩ חזרה לטקסט
1772

של רבנו – של ר' יהודה נשיאה.

↩ חזרה לטקסט
1773

שהמלכות הזאת – של רומי.

↩ חזרה לטקסט
1774

רעה היא ביותר – מכבידה עול המסים.

↩ חזרה לטקסט
1775

לא תטול…כלום – מתנות.

↩ חזרה לטקסט
1776

בלדר – שליח השלטון.

↩ חזרה לטקסט
1777

פמיס – עיר בצפון ארץ־ישראל (פמיס =פניאס, בניאס).

↩ חזרה לטקסט
1778

בערב שבת וכו' – כדי שלא יהיה סיפק בידם להגיע לשם במוצאי־שבת ויתגולל עליהם.

↩ חזרה לטקסט
1779

ארוגנוטיס – שם שד, פטרונם של המלחים בים, רוח טוב המסייע להם.

↩ חזרה לטקסט
1780

אחר הסדר – אחר שהשלימו סדר קדושת היום.

↩ חזרה לטקסט
1781

נטלם – ארוגנוטיס.

↩ חזרה לטקסט
1782

ומזג לפניהם – מים קרים לצנן את המרחץ.

↩ חזרה לטקסט
1783

לא תזלזלו וכו' – שמא יעלה לגדולה בסופו.

↩ חזרה לטקסט
1784

בגוליר – בעבד מן העבדים הפחותים.

↩ חזרה לטקסט
1785

בר בא – בר אבא.

↩ חזרה לטקסט
1786

וכיוצא בנו – כלומר, כחו ככחנו, ששלוחו של אדם כמותו.

↩ חזרה לטקסט
1787

עד שהוא מגיע אצלנו – המכתב ניתן לו עד שיחזור אצלנו; כלומר, שלא ישתקע בחוץ־לארץ.

↩ חזרה לטקסט
1788

הבל תינוקות של בית־רבן – בתלמוד תורה.

↩ חזרה לטקסט
1789

מחריבין אותה – סופה להחרב.

↩ חזרה לטקסט
1790

סופרים ומשנים – מלמדי מקרא ומשנה.

↩ חזרה לטקסט
1791

סנטורי העיר – השומרים בשערי העיר.

↩ חזרה לטקסט
1792

תהלים קכ"ז, א.

↩ חזרה לטקסט
1793

ר' זירא – שהיה כהן.

↩ חזרה לטקסט
1794

לבית־הכנסת – שהכניסו לשם את גוף המת.

↩ חזרה לטקסט
1795

גופתא – שם מקום אצל צפורי, והיא גופפתא.

↩ חזרה לטקסט
1796

וטמאו – שאין טומאה בצדיק שמת.

↩ חזרה לטקסט
1797

כמשה מפי הגבורה – כמשה מפי הקדוש־ברוך־הוא; כלומר, שכחו היה גדול בתורה כאלו קבלה מהר סיני.

↩ חזרה לטקסט
1798

באהבתה וגו' – מקרא זה נדרש באגדה על התורה.

↩ חזרה לטקסט
1799

משלי ה', יט.

↩ חזרה לטקסט
1800

כגון ר' אלעזר בן־פדת – שמתוך שלבו היה נתון לתורה תמיד לא היה פנוי לשאר עניניו וחפציו, ונמצא שוגה בהם ע"י כך.

↩ חזרה לטקסט