📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#316

לד. רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה (רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא)

תמא רַ' יוֹחָנָן נִכְנַס אֵצֶל רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא1735. יָצָא אֵלָיו בְּחָלוּק1736 שֶׁל פִּשְׁתָּן. אָמַר לוֹ: חֲזֹר וּלְבַשׁ חֲלוּקְךָ שֶׁל צֶמֶר, מִשּׁוּם "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ"1737. בִּיצִיאָתוֹ אָמַר לוֹ: הָבֵא מַטְעַמָּה1738. אָמַר לוֹ: שְׁלַח וְהָבֵא לְךָ מְנַחֵם טַלְמָיָא1739, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתוֹרַת־חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ1740"1741.

כְּשֶׁיָּצָא רָאָה אֶת־רַ' חֲנִינָה בַר סִיסִי מְבַקֵּעַ עֵצִים. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין זֶה כְּבוֹדֶךָ. אָמָר: וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאֵין לִי מִי שֶׁיְשַׁמְשֵׁנִי? אָמַר לוֹ: אִם לֹא הָיָה לְךָ מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁךָ, לֹא הָיָה לְךָ לְקַבֵּל מִנּוּי1742 (ירוש', סנה' ספ"ב, ה"ו).

תמב תִּרְגֵּם1743 יוֹסֵי מְעוֹנִי1744 בִּכְנֶסֶת בִּטְבֶרְיָא: "שִׁמְעוּ־זֹאת הַכֹּהֲנִים"1745 — לָמָּה אֵין אַתֶּם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, וְלֹא נָתַתִּי לָכֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת? אָמְרוּ לוֹ: אֵין נוֹתְנִים לָנוּ כְּלוּם.

— "וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"1746 — לָמָּה אֵין אַתֶּם נוֹתְנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בְּסִינָי? אָמְרוּ לוֹ: הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַכֹּל.

— "וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ, כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט"1747 — לָכֶם אָמָרְתִּי? "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים1748"1749! עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶם בְּדִין וּלְפָסְקָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם.

— שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעָס1750. נִתְיָרֵא [יוֹסֵי מְעוֹנִי] וּבָרָח. בָּאוּ רַ' יוֹחָנָן וְרֵישׁ־לָקִישׁ לְפַיְּסוֹ. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, צְרִיכִים אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לְאֻמּוֹת־הָעוֹלָם, שֶׁהֵן מַכְנִיסִין מוּמָסִין1751 לְבָתֵּי־תֵיאַטְרָיוֹת וּלְבָתֵּי־קִרְקְסָיוֹת שֶׁלָּהֶן וּמְשַׂחֲקִין בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְסִיחִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְלֹא יָבֹאוּ לִידֵי קְטָטָה בְטֵלָה; יוֹסֵי מְעוֹנִי אָמַר דִּבְרֵי תוֹרָה1752 וְכָעַסְתָּ עָלָיו? — אָדָם גָּדוֹל הוּא! אָמַר לָהֶם: וְיוֹדֵעַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְלוּם? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: וְשִׁמֵּשׁ חֲכָמִים? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן יִכָּנֵס לְכָאן. נִכְנַס אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי זָנְתָה אִמָּם"1753? וְכִי שָׂרָה אִמֵּנוּ זוֹנָה הָיָתָה? אָמַר לוֹ: כַּבַּת כֵּן אִמָּהּ1754, "כְּאִמָּהּ בִּתָּהּ"1755; כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא, כַּנָּשִׂיא כֵּן הַדּוֹר; כַּמִּזְבֵּחַ — כֹּהֲנָיו; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ: כַּגִּנָּה כֵּן הַגַּנָּן. אָמַר לוֹ: לֹא דַי שֶׁבִּזַּנִי שֶׁלֹּא בְּפָנַי פַּעַם אֶחָת, אֶלָּא בְּפָנַי שָׁלשׁ פְּעָמִים! (שם; ב"ר פ).

תמג רַ' יַנַּאי הָיָה נִסְמָךְ וְהוֹלֵךְ1756 עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שִׂמְלַאי שַׁמָּשׁוֹ, וּבָא רַ' יְהוּדָה נְשִׂיָּא לִפְנֵיהֶם, אָמַר לוֹ [הַשַּׁמָּשׁ לְרַ' יַנַּאי]: אָדָם זֶה שֶׁבָּא לְנֶגְדֵּנוּ הוּא נָאֶה וְטַלִּיתוֹ נָאָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מִשְׁמְשָׁהּ וְאָמָר: זֶה שִׁעוּרוֹ כַשָּׂק1757. אָמַר לוֹ דְבַר הֲלָכָה וְרַבִּי יְהוּדָה הֵשִׁיב עָלָיו [תְּשׁוּבָה שֶׁל מַה־בְּכָךְ]. אָמַר לוֹ [רַ' יַנַּאי] לְשַׁמָּשׁוֹ: מְשׁוֹךְ, אֵין זֶה רוֹצֶה לִלְמֹד1758 (ב"ב קיא.).

תמד דָּרַשׁ רֵישׁ־לָקִישׁ: נָשִׂיא שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית־דִּין שֶׁל שְׁלשָׁה. שָׁמַע רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא וְכָעָס. שָׁלַח גֻּנְתֹּן1759 לִתְפּוֹס אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ. רָדַף אַחֲרָיו, וּבָרַח לְמִגְדָּל (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לִכְפַר חִטִּים). לְמָחָר עָלָה רַ' יוֹחָנָן לְבֵית־הַוַּעַד1760 וְעָלָה [אַף] רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא לְבֵית־הַוַּעַד. אָמַר [רַ' יוּדָן]: וּמָה אֵין רַבֵּנוּ אוֹמֵר לָנוּ דְּבַר תּוֹרָה? הִתְחִיל מְטַפֵּחַ בְּיָדוֹ אֶחָת. אָמַר לוֹ: וּבְיָד אַחַת מְטַפְּחִין? אָמַר לוֹ: לֹא, אֶלָּא אִם אֵין רֵישׁ־לָקִישׁ כָּאן1761… אָמַר לוֹ: הֵיכָן הוּא וְאַתִּירֶנּוּ. אָמַר לוֹ: בְּמִגְדָּל1762. אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא לִקְרָאתוֹ. שָׁלַח רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ־לָקִישׁ: הַתְקֵן לְךָ דְּבַר תּוֹרָה, שֶׁהַנָּשִׂיא יֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. יָצָא רֵישׁ־לָקִישׁ לִקְרָאתוֹ וְאָמַר: דֻּגְמָה שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְבוֹרַאֲכֶם, כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִגְאֹל אֶת־יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח לֹא שָׁלִיחַ וְלֹא מַלְאָךְ, אֶלָּא הוּא בְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם"1763 — הוּא וְכָל־דַּרְגּוֹן שֶׁלּוֹ1764. אָמַר לוֹ [רַ' יוּדָן נְשִׂיָּא]: וּמָה רָאִיתָ לוֹמַר אוֹתוֹ דָבָר1765? אָמַר לוֹ: מָה אַתֶּם סְבוּרִים, שֶׁמָּא מִיִּרְאָה מִפְּנֵיכֶם אֶמְנַע תּוֹרַת אֱלֹהִים? שֶׁאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: "אַל בָּנָי, כִּי לוֹא־טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ מַעֲבִרִים עַם־יְיָ"1766 — מַעֲבִירִים אוֹתוֹ1767 (ירוש' סנה' פ"ב, ה"א; הור' פ"ג, ה"א).

תמה שֶׁל בֵּית־הַנָּשִׂיא הֶעֱמִידוּ דַיָּן שֶׁלֹּא לָמָד. אָמְרוּ לוֹ לִיהוּדָה בַר נַחֲמָנִי מְתֻרְגְּמָנוֹ שֶׁל רֵישׁ־לָקִישׁ: עֲמֹד עָלָיו בְּאָמוֹרָא1768. עָמַד וְגָחַן אֵלָיו וְלֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם. פָּתַח [יְהוּדָה בַר נַחֲמָנִי] וְאָמַר: "הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה, עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם — הוּא יוֹרֶה? הִנֵּה־הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל־רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ"1769; וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִפָּרַע מִמַּעֲמִידָם1770, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָי בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס מִפָּנָיו כָּל־הָאָרֶץ"1771 (סנה' ז:).

תמו רֵישׁ־לָקִישׁ עָלָה לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ1772, אָמַר לוֹ: הִתְפַּלֵּל עָלָי, שֶׁהַמַּלְכוּת הַזֹּאת1773 רָעָה הִיא בְּיוֹתֵר1774. אָמַר לוֹ: לֹא תִטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם1775, וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם. עַד שֶׁיָּשַׁב אֶצְלוֹ בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וְהֵבִיאָה לוֹ קְעָרָה וְסַכִּין בְּתוֹכָהּ. עָמַד וְנָטַל אֶת־הַסַּכִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ אֶת־הַקְּעָרָה. בָּא בַלְדָּר1776 אֶחָד מִן הַמַּלְכוּת, רָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. לְעִתּוֹתֵי עֶרֶב בָּא רֵישׁ־לָקִישׁ לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, רָאָה אוֹתוֹ שׂוֹחֵק. אָמַר לוֹ: לָמָה אַתָּה שׂוֹחֵק? אָמַר לוֹ: אוֹתָהּ סַכִּין שֶׁרָאִיתָ, בָּא בַלְדָּר מִן הַמַּלְכוּת, רָאָה אוֹתָהּ וַחֲמָדָהּ וּנְטָלָהּ. אָמַר לוֹ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ: לֹא תִטּוֹל מִבֶּן־אָדָם כְּלוּם, וְאֵין אַתָּה נוֹתֵן כְּלוּם? (ב"ר עח).

תמז דִּקְלֵיטְיָנוֹס הָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים אֵצֶל טְבֶרְיָא, וְכֵוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת יוֹצְאִים וּמַכִּים אוֹתוֹ. לְאַחַר יָמִים נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל פַּמְיָס1777 וְשָׁלַח כְּתָבִים לִטְבֶרְיָא. אָמַר: אֲנִי גוֹזֵר גְּזֵרָה שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלֵי הַיְּהוּדִים בָּאִים וְעוֹמְדִים לְפָנַי בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. וְצִוָּה לִשְׁלוּחוֹ וְאָמַר: לֹא תִתֵּן לָהֶם אֶת־הַכְּתָבִים אֶלָּא בְעֶרֶב־שַׁבָּת1778 עִם חֲשֵׁכָה. יָרַד רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לִרְחֹץ, רָאָה אֶת־ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בֵית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָמַר לוֹ: לָמָּה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ שָׁלְחוּ לִי מִן הַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ: בּוֹא וּרְחַץ, שֶׁבּוֹרַאֲךָ עוֹשֶׂה לְךָ נִסִּים. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְמֶרְחָץ, בָּא אוֹתוֹ אֲרוֹגְנַוְטֵיס1779, מְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם. בִּקֵּשׁ רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה לִגְעֹר בּוֹ, אָמַר לוֹ רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: רַבִּי, הַנַּח לוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה עַל הַנִּסִּים. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ בְצָרָה, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמְשַׂחֵק וּמְרַקֵּד? אָמַר לָהֶם: אִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ שַׁבָּת טוֹבָה, שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים, וַאֲנִי מַעֲמִיד אֶתְכֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת.

בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, אַחַר הַסֵּדֶר1780, נְטָלָם1781 וְהֶעֱמִידָם לִפְנֵי שַׁעַר פַּמְיָס. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשָּׁעַר. אָמָר: סִגְרוּ הַשָּׁעַר. נְטָלָם וְהֶעֱמִידָם בְּאֶמְצַע הָעִיר. בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, אָמַר: גּוֹזֵרְנִי שֶׁיַּסִּיקוּ בֵית־מֶרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְיִכָּנְסוּ וְיִרְחֲצוּ וְיָבֹאוּ אֶצְלִי. הָלְכוּ וְהִסִּיקוּ אֶת־בֵּית־הַמֶּרְחָץ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְנִכְנַס אֲרוֹגְנַוְטֵיס וּמָזַג לִפְנֵיהֶם1782, וְנִכְנְסוּ וְרָחֲצוּ וּבָאוּ אֵצֶל [הַמֶּלֶךְ]. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִיל שֶׁאֱלֹהֵיכֶם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים — אַתֶּם מְזַלְזְלִים בַּמֶּלֶךְ! אָמְרוּ לוֹ: בְּדִקְלֵיטְיָנוֹס רוֹעֶה חֲזִירִים אָנוּ מְזַלְזְלִים, אֲבָל לְדִקְלֵיטְיָנוֹס הַמֶּלֶךְ אָנוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים. אָמַר לָהֶם: אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תְזַלְזְלוּ1783 לֹא בְרוֹמִי קָטָן וְלֹא בְגוּלְיָר1784 קָטָן (ירוש' תרו' פ"ח, ה"ד; ב"ר סג).

תמח חִיָּא בַר בָּא1785 בָּא אֵצֶל לְעָזָר וְאָמַר לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלַי מֵרַ' יוּדָן נְשִׂיָּא שֶׁיִּכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת כָּבוֹד, וְאֵצֵא לְפַרְנָסָתִי לְחוּץ־לָאָרֶץ. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְכָתַב לוֹ: הֲרֵי שָׁלַחְנוּ אֲלֵיכֶם אָדָם גָּדוֹל, שְׁלוּחֵנוּ וְכַיּוֹצֵא בָנוּ1786, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶצְלֵנוּ1787. (יֵשׁ אוֹמְרִים, כָּךְ כָּתַב לוֹ: הֲרֵי שָׁלַחְנוּ לָכֶם אָדָם גָּדוֹל: וּמַהוּ גְדֻלָּתוֹ? שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹמַר: לֹא שָׁמָעְתִּי). (ירוש' חג' פ"א, ה"ח).

תמט אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הֶבֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן1788. וְאֵין מְבַטְּלִין תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן אֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

וְאָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ לְרַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מֵאֲבוֹתַי (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֵאֲבוֹתֶיךָ): כָּל־עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן מַחֲרִיבִין אוֹתָהּ1789.

רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה שָׁלַח אֶת־רַ' חִיָּא וְרַב אַסִּי וְרַב אַמִּי לַעֲבֹר בְּעָרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַתְקִין לָהֶם סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים1790. עָלוּ לְמָקוֹם אֶחָד וְלֹא מָצְאוּ לֹא סוֹפֵר וְלֹא מַשְׁנֶה. אָמְרוּ לָהֶם: הָבִיאוּ לָנוּ שׁוֹמְרֵי הָעִיר. הֵבִיאוּ לָהֶם סַנְטוֹרֵי הָעִיר1791. אָמְרוּ לָהֶם: הַלָּלוּ הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר? אֵין אֵלּוּ אֶלָּא מַחֲרִיבֵי הָעִיר. אָמְרוּ לָהֶם: וּמִי הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר? אָמְרוּ לָהֶם: סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־יְיָ לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר"1792. (שבת קי"ט:; ירוש' חג' פ"א, ה"ז).

תנ כְּשֶׁמֵּת רַ' יוּדָא נְשִׂיאָה בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, דָּחַף רַ' חִיָּא בַר אַבָּא אֶת־רַ' זֵירָא1793 לְבֵית־הַכְּנֶסֶת1794 שֶׁל גּוּפְתָא1795 שֶׁל צִפּוֹרִין וְטִמְּאוֹ1796 (ירוש' בר' פ"ג, ה"א).