📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1681–1740

1681

שני עמודים ‒ לתלמידים.

↩ חזרה לטקסט
1682

בשביעית ‒ שנת השמיטה.

↩ חזרה לטקסט
1683

לעבר שנים ‒ כלומר, להצטרף שם לבית־דין ולהוסיף חודש על השנה.

↩ חזרה לטקסט
1684

ונטפל ‒ נתלוה.

↩ חזרה לטקסט
1685

היאך עושין מעשה ‒ של עבור השנה.

↩ חזרה לטקסט
1686

ראה אדם אחד ‒ ר"ל ראה בדרך הילוכו.

↩ חזרה לטקסט
1687

כהן וחורש ‒ הכהנים חשודים היו על העבודה בשביעית, כיון שהם מותרים בקדשים.

↩ חזרה לטקסט
1688

אגיסטון ‒ שכיר בקרקע של נכרי.

↩ חזרה לטקסט
1689

לעקל בית בד ‒ לעשות מן הזמורות כפיפה שנותנים בה את הזיתים כשעוצרים אותם תחת קורת בית הבד (בית עשית שמן), וזמירה לשם כך מותרת בשביעית.

↩ חזרה לטקסט
1690

אם לעקל וכו' ‒ כלומר, אם לעקל נתכון ואם לעקלקלות (לחטא ועבירה).

↩ חזרה לטקסט
1691

אמרו הם ‒ שני החכמים שהלכו עמו.

↩ חזרה לטקסט
1692

טרחן ‒ קנתרן ומטריח בדבריו.

↩ חזרה לטקסט
1693

עלו לעליה ‒ מקום שישבו בית־דין לעבר את השנה.

↩ חזרה לטקסט
1694

וסלקו ‒ הסירו, שלא יעלה אחריהם ויקנתרם בדברים.

↩ חזרה לטקסט
1695

החשודים על השביעית ‒ שהרי למדו זכות על העובדים בשביעית.

↩ חזרה לטקסט
1696

כשלשה רועי בקר ‒ שפעם אחת עברו חכמים את השנה על־פי דבריהם של שלשה רועי בקר.

↩ חזרה לטקסט
1697

על חשבונם ‒ על חשבון הזמנים.

↩ חזרה לטקסט
1698

שם חזרו ונמנו וכו' ‒ כלומר, לא סמכו על רועי בקר בלבד, אלא החכמים בעצמם נמנו על העבור.

↩ חזרה לטקסט
1699

כאן קשר רשעים ‒ הם עצמם במנין החכמים ואין לסמוך עליהם.

↩ חזרה לטקסט
1700

זוהי הצרה ‒ שאתה קפדן ביותר וקורא אותם רשעים.

↩ חזרה לטקסט
1701

יהא אותו האיש ‒ כלומר, אתה.

↩ חזרה לטקסט
1702

לשלולית ‒ למקוה מים.

↩ חזרה לטקסט
1703

חצבת לך ארבעה הרים וכו' ‒ כלומר, כל כך גדול כחך בתורה ואתה משמשני.

↩ חזרה לטקסט
1704

דלטוריה ‒ מלשינות.

↩ חזרה לטקסט
1705

נתפס ‒על־ידי אנסים.

↩ חזרה לטקסט
1706

בספסופא ‒ שם מקום.

↩ חזרה לטקסט
1707

יכרך המת בסדינו ‒ כלומר, אין לו שום תקוה והצלה, אלא צריך הוא להכין לעצמו תכריכים.

↩ חזרה לטקסט
1708

עד שאני הורג אני נהרג ‒ כלומר, אֵהרג, ולא אמסור אותו לרודפים להריגה.

↩ חזרה לטקסט
1709

ויתפלל עליכם ‒ על שהחזרתם לי את השבוי.

↩ חזרה לטקסט
1710

לאפיפסרוס ‒ שם מקום.

↩ חזרה לטקסט
1711

נתקפח בעלי־קניה ‒ בני עלי־קניה גזלו את ממונו.

↩ חזרה לטקסט
1712

לבית־הועד ‒ של חכמים.

↩ חזרה לטקסט
1713

תלוי בכיס ‒ רמז שחסרון כיס מאבד לב.

↩ חזרה לטקסט
1714

הראני את הזוית ‒ הראני את הפינה, כלומר, להיכן הלכו.

↩ חזרה לטקסט
1715

והפגיון ‒ מין סכין גדול.

↩ חזרה לטקסט
1716

ומגל־יד ‒ מין סכין בצורת מגל לבקיעת עצים ועצמות.

↩ חזרה לטקסט
1717

משעת גמר מלאכתם ‒ שאין מקבל טומאה אלא כלי גמור.

↩ חזרה לטקסט
1718

משיצחצחם במים ‒ כלי ברזל לאחר שמוציאים אותם מן הכבשן נותנים אותם במים למרקם.

↩ חזרה לטקסט
1719

לסטים וכו' ‒ כלומר, היית לסטים ובקי אתה בעניני סכין וסיף.

↩ חזרה לטקסט
1720

שם קראו לי רבי ‒ שהייתי ראש לחבורת הלסטים.

↩ חזרה לטקסט
1721

עשה הכל בשביל בני ‒ ולא תענישהו במיתה.

↩ חזרה לטקסט
1722

ירמיה מ"ט, יא.

↩ חזרה לטקסט
1723

ירמיה מ"ט, יא.

↩ חזרה לטקסט
1724

ששמועותיו מחודדות ‒ שהלכותיו חריפות.

↩ חזרה לטקסט
1725

תניא דמסיעא לך ‒ שנינו ראיה לדבריך.

↩ חזרה לטקסט
1726

נתרוחה ‒ נתבררה.

↩ חזרה לטקסט
1727

דברים י"ד, כב.

↩ חזרה לטקסט
1728

עשר בשביל שתתעשר ‒ תן מעשר בשביל שתהא עשיר.

↩ חזרה לטקסט
1729

דברים ו', טז.

↩ חזרה לטקסט
1730

מלאכי ג', י.

↩ חזרה לטקסט
1731

משלי י"ט, ג.

↩ חזרה לטקסט
1732

בראשית מ"ב, כח.

↩ חזרה לטקסט
1733

כל האיקונין ‒ כל הצורות הנאות והפסילים.

↩ חזרה לטקסט
1734

שיר־השירים ח', ז.

↩ חזרה לטקסט
1735

ר' יהודה נשיאה ‒ בן־בנו של ר' יהודה הנשיא.

↩ חזרה לטקסט
1736

בחלוק ‒ כתנת, בגד.

↩ חזרה לטקסט
1737

ישעיה ל"ג, יז.

↩ חזרה לטקסט
1738

מטעמה ‒ מל' מטעמים; כלומר דבר מאכל כל־שהוא ערב לחך.

↩ חזרה לטקסט
1739

שלח… מנחם טלמיא ‒ שלח והבא לך את מנחם האופה, המומחה להכנת מטעמים.

↩ חזרה לטקסט
1740

ותורת חסד על לשונה ‒ רמז לו, שאעפ"י שהוא נשיא עליו להזהר בכבוד הבריות.

↩ חזרה לטקסט