הערות וביאורים · 1501–1560
1501לבזות כבודו ‒ שלא יראהו האורחים בכשלונו ובמומו.
1502שנראה ואינו נראה ‒ הסומא.
1503שרואה ואינו נראה ‒ הקדוש־ברוך־הוא.
1504ושאל בהם ‒ שאל בשלומם.
1505מנהג מקומכם ‒ אם מותר במקומכם לשאול בשלום אבלים בשבת.
1506כמה ממון שקעו… כאן ‒ בבנינים.
1507ולא היו… עמלים וכו' ‒ כלומר, וכי לא היה מוטב שיתנו ממונם
לפרנסת תלמידי־חכמים שיוכלו לעסוק בתורה.
1509יטפל ‒ יזקק, יתחבר אליו להשיב לו תשובה.
1511אינם אצלכם ‒ שהם מפוזרים בתוך כמה מלכיות.
1512קטועה ‒ קצוצה ופגומה, שמכלה את תושביה.
1513גפה של רומי ‒ לשון שבועה.
1514בכך אנו יורדים וכו' ‒ כלו' אף אנו מתחבטים בענין זה ואין
יודעים להכריע.
1515פילוסופוס ‒ חכם מחכמי האומות.
1516מפני מה לא נתנה וכו' ‒ כלו' למה לא נברא האדם כשהוא מהול,
כלום יש פגם ביצור כפיו של הקדוש־ברוך־הוא?
1517אותו האיש ‒ כלו', אתה.
1518פאת ראשו ‒שבאה עמך לעולם.
1519פאת זקנו ‒ שצמחה אחר־כך.
1521ולדברים אלו באנו ‒ כלומר, בדברים אלה, שנראים כדברי ליצנות,
אתה דוחני.
1522להוציאך חלק ‒ לפטרך בלי כל תשובה.
1524החרדל ‒ שהוא מר מבריָתו, וכן התורמוס (לופינע).
1525דייניך ‒ הדיינים של בית־דינך.
1527אנטיפותא ‒ נציב העיר (פרוקונסול).
1528לזקנך ‒ ליעקב, שחזר אף הוא מעם עשו צולע (ורומי נמשלה לאדום
בדברי חכמים).
1530בשבת וכו' ‒ אם כך מרבים אתם בתבשילים בחול, מה הנחתם לשבת.
1532מה היה ‒ כלומר, איך היה בשעה זו, אם התחיל כבר ברחיצה אם לא.
1533כך היה ‒ תיכף לכניסתו נזכר ויצא.
1534מופשט כליו ‒ שכבר פשט בגדיו והתחיל ברחיצה, ואעפי"כ נתלבש
ויצא, כלהלן.
1535והודעתם… יום… ‒ כלו' זה דומה לזה.
1537ופרחה רוחו ‒ נתעלף עלוּף ממושך.
1538עליונים למטה ‒ אלו שהם חשובים במעלה בעוה"ז הם ירודים בעולם
הבא, וכן להפך.
1540כך אנו שם ‒ במעלתנו עומדים.
1541הרוגי לוד ‒ שני אחים פפוס ולוליינוס מהרוגי מלכות. ועי' ספר
ראשון פ"י, סי' ב.
1543מבני פנדירא ‒ מינים, ועסקו ברפואה ע"י לחשים.
1545ולא ישמע פסוק זה ‒ שאסור להשתמש בפסוקי קודש לשם לחש על
המכה.
1548במקראות ‒ בוכוחי דברים מתוך מקראות דברי הקדש.
1549של זעם ‒ לפי דברי האגדה במקום אחר, הקב"ה "זועם בכל יום",
וכמה זעמו? רגע ("כי רגע באפו"), וקללה שיוצאת מפי אדם ברגע זה
מתקיימת. ואימתי רגע הזעם? אותה שעה קלה שהתרנגול עומד בלילה על רגלו
אחת וכרבלתו מלבינה.
1554נתבע למלכות ‒ נתחייב למלכות ונתבקש לתפסו**. **
1555אותו האיש ‒ כלו' אתה לבדך.
1556למסורות ‒ למלשינים, שגרמת למסור איש למלכות.
1557ולא משנה עשיתי ‒ שכן הוא הדין, שמוסרין את היחיד, המתבקש
למלכות כדי להציל את הרבים.
1558אבני כדכד ‒ שנבא עליהן הנביא לימות המשיח (ישע' נ"ד, יב).
1560מטרפת ‒ מסוערת ומטולטלת וקרובה לטבוע.