📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#313

לא. רַ' אוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל בֶּן־רַ' חַמָּא

איור מלווה לסיפור: ר' חמא בר ביסא הלך וישב שתים־עשרה שנה בבית־המדרש. כשחזר אמר: לא אעשה
איור מלווה · ר' חמא בר ביסא הלך וישב שתים־עשרה שנה בבית־המדרש. כשחזר אמר: לא אעשה

שעד רַ' חַמָּא בַר בִּיסָא1478 הָלַךְ1479 וְיָשַׁב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. כְּשֶׁחָזַר אָמָר: לֹא אֶעֱשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה בֶן־חֲכִינָאִי1480. נִכְנַס וְיָשַׁב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁלַח לְבֵיתוֹ1481. בָּא רַ' אוֹשַׁעְיָא בְנוֹ1482 וְיָשַׁב לְפָנָיו וּשְׁאֵלוֹ בַהֲלָכוֹת. רָאָה שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו מְחֻדָּדוֹת, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ, אָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי כָאן1483 הָיָה לִי זֶרַע כְּמוֹתוֹ1484. נִכְנַס לְבֵיתוֹ, בָּא בְנוֹ, עָמַד [רַ' חַמָּא] מִפָּנָיו, סָבַר: לִשְׁאוֹל אוֹתוֹ בַּהֲלָכוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁעוֹמֵד מִפְּנֵי בְנוֹ?

קָרָא עָלָיו רָמִי בַר חַמָּא: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק"1485 — זֶה רַ' אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַ' חַמָּא בַר בִּיסָא1486 (כת' סב:).

שעה אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי1487 בְּדוֹרוֹ כְּרַ' מֵאִיר בְּדֹורוֹ, מָה רַ' מֵאִיר בְּדוֹרוֹ לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ1488, אַף רַ' אוֹשַׁעְיָא לֹא יָכְלוּ חֲבֵרָיו לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם1489 וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל1490, וְאָנוּ כִּמְלֹא נֶקֶב מַחַט סִדְקִית1491.

רִאשׁוֹנִים — רַ' עֲקִיבָא; אַחֲרוֹנִים — רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־שַׁמּוּעַ. יֵשׁ אוֹמְרִים: רִאשׁוֹנִים — רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ; אַחֲרוֹנִים — רַ' אוֹשַׁעְיָא בְרִבִּי (עיר' נג.).

שעו רַ' הוֹשַׁעְיָא — אֲבִי הַמִּשְׁנָה1492 (ירוש' ב"ק פ"ד, ה"ו).

שעז "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים"1493 — אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת. כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר־קַפָּרָא. (קה"ר ב).

שעח רַ' יוּדָן נְשִׂיאָה1494 שָׁלַח לוֹ1495 לְרַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל יָרֵךְ אַחַת וְכַד שֶׁל יָיִן, שָׁלַח וְאָמַר לוֹ: קִיַּמְתָּ בָּנוּ "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים1496"1497. חָזַר וְשָׁלַח לוֹ עֵגֶל אֶחָד וְחָבִית שֶׁל יָיִן, אָמַר לוֹ: קִיַּמְתָּ בָנוּ "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ"1498 (ירוש' מג' פ"א, ה"ד).

איור מלווה לסיפור: ר' הושעיא הגדול — היה רבו של בנו מאור־עינים, והיה למוד לאכל עמו
איור מלווה · ר' הושעיא הגדול — היה רבו של בנו מאור־עינים, והיה למוד לאכל עמו

שעט רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל — הָיָה רַבּוֹ שֶׁל בְּנוֹ מְאוֹר־עֵינָיִם1499, וְהָיָה לָמוּד1500 לֶאֱכֹל עִמּוֹ בְּכָל־יוֹם. פַּעַם אַחַת בָּאוּ לוֹ [לְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא ] אוֹרְחִים וְלֹא הִזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמָּם. לָעֶרֶב נִכְנַס אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: לֹא יִכְעַס מָר עָלָי, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ לִי אוֹרְחִים לֹא רָצִיתִי לְבַזּוֹת כְּבוֹדוֹ1501 שֶׁל מָר, לְפִיכָךְ לֹא אָכַלְתִּי עִמְּךָ הַיּוֹם. אָמַר לוֹ: אַתָּה פִיַּסְתָּ אֶת־מִי שֶׁנִּרְאֶה וְאֵינוֹ רוֹאֶה1502 — מִי שֶׁרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה1503 יְקַבֵּל פִּיּוּסֶךָ (שם פאה פ"ח, ה"ח; שק' פ"ה, ה"ד).

שפ רַ' הוֹשַׁעְיָא הַגָּדוֹל הָלַךְ לְמָקוֹם אֶחָד, רָאָה אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת וְשָׁאַל בָּהֶם1504, אָמַר: אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת־מִנְהַג מְקוֹמְכֶם1505, אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ (ירוש' מו"ק פ"ג, ה"ה).

שפא רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא וְרַ' הוֹשַׁעְיָא הָיוּ מְטַיְּלִים בֵּין בָּתֵי־כְנֵסִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל לֹד. אָמַר חַמָּא בַר חֲנִינָא לְרַ' הוֹשַׁעְיָא: כַּמָּה מָמוֹן שִׁקְּעוּ אֲבוֹתַי כָּאן1506. אָמַר לוֹ: כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָּאן! וְלֹא הָיוּ בְנֵי־אָדָם עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה1507? (שם פאה פ"ח, ה"ה).

שפב אָמַר לוֹ מִין אֶחָד לְרַ' חֲנִינָא: אָנוּ טוֹבִים מִכֶּם. כָּתוּב בָּכֶם: "כִּי־שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב־שָׁם יוֹאָב וְכָל־יִשְׂרָאֵל עַד־הִכְרִית כָּל־זָכָר בֶּאֱדוֹם"1508 — וְאִלּוּ אָנוּ, הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים יוֹשְׁבִים אַתֶּם עִמָּנוּ וְאֵין אָנוּ עוֹשִׂים לָכֶם כְּלוּם. אָמַר לוֹ: רְצוֹנֶךָ, יִטָּפֵל1509 לְךָ תַּלְמִיד אֶחָד. נִטְפַּל לוֹ רַ' אוֹשַׁעְיָא, אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כֵּיצַד תַּעֲשׂוּ: תְּכַלּוּ אֶת־כֻּלָּם1510 — אֵינָם אֶצְלְכֶם1511; אֶת־שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם — יִקְרְאוּ לָכֶם מַלְכוּת קְטוּעָה1512. אָמַר לוֹ: גַּפָּה שֶׁל רוֹמִי1513! בְּכָךְ אָנוּ יוֹרְדִים, בְּכָךְ אָנוּ עוֹלִים1514 (פסח' פז:).

שפג פִּילוֹסוֹפוֹס1515 אֶחָד שָׁאַל אֶת־רַ' הוֹשַׁעְיָא, אָמַר לוֹ: אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי־מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן1516? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי־מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ1517 מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ1518 וּמַנִּיחַ אֶת־פְּאַת זְקָנוֹ1519? אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁגָּדַל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת1520. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת־עֵינָיו וִיקַצֵּץ אֶת־יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת־רַגְלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת. אָמַר לוֹ: וְלִדְבָרִים אֵלּוּ בָּאנוּ1521? אָמַר לוֹ: לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק1522 אִי־אֶפְשָׁר, אֶלָּא כָל־מַה־שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה1523, כְּגוֹן הַחַרְדָּל1524 צָרִיךְ לְמִתּוּק, הַתֻּרְמוֹסִין צְרִיכִין לְמִתּוּק, הַחִטִּים צְרִיכִין לְהִטָּחֵן — וַאֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא).

שפד רַ' הוֹשַׁעְיָא בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: דַּיָּנֶיךּ1525 שׁוֹתִים יַיִן בַּשּׁוּק, וְלֹא הֶאֱמִינָם. פַּעַם אַחַת יָצָא וּמָצָא דַּיָּנָיו שׁוֹתִים יַיִן בַּשּׁוּק. קָרָא עַל עַצְמוֹ: "וְשָׂנֵאתִי אֶת־הַחַיִּים"1526 — וְנִפְטַר בְּשָׁלוֹם. (קה"ר ב; ילק"ש איכ' ב).