📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1441–1500

1441

יחזקאל ז', טז.

↩ חזרה לטקסט
1442

קרית ‒ למדת מקרא.

↩ חזרה לטקסט
1443

שלא יתמנה ‒ על־ידי רבי.

↩ חזרה לטקסט
1444

על דבר זה ‒ שקבלתי עלי להיות מתמנה אחרון.

↩ חזרה לטקסט
1445

והייתי עוקם וכו' ‒ הייתי מעקם הדרך ומאריכו כדי להכנס ולשאול בשלומו של ר' שמעון בן־חלפתא.

↩ חזרה לטקסט
1446

אסטרטיא ‒ דרך הרבים.

↩ חזרה לטקסט
1447

מעשים ‒ שאלות בעניני הלכה.

↩ חזרה לטקסט
1448

מוציאם ‒ מלפניו, כלומר, מורה בהם הלכה.

↩ חזרה לטקסט
1449

מצרפם ‒ בהוראת ההלכה למעשה.

↩ חזרה לטקסט
1450

שסכינו חריפה ‒ כלומר, יודע כחו בתורה, ואינו זקוק לנו.

↩ חזרה לטקסט
1451

להשגיח עלינו ‒ לתת דעתך עלינו ולכבדנו.

↩ חזרה לטקסט
1452

זמרי ‒ עי' במדבר כ"ה.

↩ חזרה לטקסט
1453

עד עכשו כך ‒ עדין אין גשמים, ובצער אמר כך.

↩ חזרה לטקסט
1454

שלא ינכה חובו ‒ שעצירת הגשמים באה כעונש על עונות הדור.

↩ חזרה לטקסט
1455

הפריש…ובנה וכו' ‒ שלא בקש ליהנות מן הממון שיש בו חשש הטעאה.

↩ חזרה לטקסט
1456

להעבירו מלפניהם ‒ שלא יאכלוהו.

↩ חזרה לטקסט
1457

שמות כ"ב, ל.

↩ חזרה לטקסט
1458

בר בא ‒ בר אבא (בלשון ירושלמי באה אות א' מובלעת בכמה תיבות).

↩ חזרה לטקסט
1459

אגרת כבוד ‒ המדברת בשבחי, כתב המלצה.

↩ חזרה לטקסט
1460

אני הולך וכו' ‒ כלו' אמוּת.

↩ חזרה לטקסט
1461

לחלוץ וכו' ‒ שאחיו מת בצור בלי בנים, והניח אשה הזקוקה ליבום או לחליצה.

↩ חזרה לטקסט
1462

חיק אמו ‒ א"י.

↩ חזרה לטקסט
1463

נכריה ‒ חו"ל.

↩ חזרה לטקסט
1464

לטול עפר וכו' ‒ כדרך המכשפים, שעל־ידי כך כח הכשפים מועיל, לפי דעתם, להזיק למכושפים.

↩ חזרה לטקסט
1465

אין עוד מלבדו ‒ כלו' בלי רצון הקדוש־ברוך־הוא אין כח הכשפים מועיל.

↩ חזרה לטקסט
1466

דברים ד', לה.

↩ חזרה לטקסט
1467

שנים וכו' ‒ כלומר, את מבקשת שאביא עלי שתים רעות? וכי לא די לי במיתתה אלא שאגרום לי עורון מחמת בכיה.

↩ חזרה לטקסט
1468

בלא זמנה ‒ ונענש למות קודם זמנו.

↩ חזרה לטקסט
1469

שיצרה שחוט ‒ עי' להלן ספר ד' "עבודה זרה"; כלומר, שאין כח יצר ע"ז תקיף בזמננו ולא נכָּשל בה.

↩ חזרה לטקסט
1470

זה מנין לך ‒ שנוכל לעמוד כנגדן ולא נבוא לידי עברה.

↩ חזרה לטקסט
1471

מזמה וגו' ‒ התורה תשמור עלינו.

↩ חזרה לטקסט
1472

משלי ב', יא.

↩ חזרה לטקסט
1473

על רגלו אחת ‒ כלומר, שלא נחלש מחמת זקנה.

↩ חזרה לטקסט
1474

שהראני פרות ‒ ר' יוחנן תלמידו היה.

↩ חזרה לטקסט
1475

פשטתי לו ‒ כלומר, פרשתי ובארתי לו.

↩ חזרה לטקסט
1476

אצטלאות של מילת ‒ בגדים עשויים מאריג יקר, ממין משי הבא ממילת.

↩ חזרה לטקסט
1477

ירא מפניו ‒ מפני גדלו ותקיפותו בתורה.

↩ חזרה לטקסט
1478

ר' חמא וכו' ‒ אביו של ר' אושעיא.

↩ חזרה לטקסט
1479

הלך ‒ מביתו.

↩ חזרה לטקסט
1480

כמעשה בן –חכינאי ‒ שחזר לביתו פתאום, ואשתו כמעט שפרחה נשמתה.

↩ חזרה לטקסט
1481

ושלח לביתו ‒ להודיע שבא.

↩ חזרה לטקסט
1482

ר' אושעיא בנו ‒ שהניחו אביו קטן, ועתה, אחרי י"ב שנים, לא הכירו אביו.

↩ חזרה לטקסט
1483

אלו הייתי כאן ‒ ועוסק בחנוך בני.

↩ חזרה לטקסט
1484

כמותו ‒ חריף בתורה כמוהו.

↩ חזרה לטקסט
1485

קהלת ד', יב.

↩ חזרה לטקסט
1486

ר' אושעיא בנו וכו' ‒ שכלם, שלשה דורות, גדולים בתורה היו.

↩ חזרה לטקסט
1487

ברבי ‒ תואר של כבוד לאדם גדול בדורו, בן־אבות ותלמידי־חכמים גדולים, ועל־פי רוב נקראו כך תלמידי רבנו הקדוש.

↩ חזרה לטקסט
1488

לעמוד על סוף דעתו ‒ מחמת חריפותו.

↩ חזרה לטקסט
1489

כפתחו של אולם ‒ רחבו עשרים אמה.

↩ חזרה לטקסט
1490

של היכל ‒ רחבו עשר אמות.

↩ חזרה לטקסט
1491

מחט סדקית ‒ מחט דקה של רוכלים שהנשים משתמשות בה למעשי סריגה.

↩ חזרה לטקסט
1492

אבי המשנה ‒ שסדר משניות, כגון המשנה שבתוספתא.

↩ חזרה לטקסט
1493

קהלת ב', ה.

↩ חזרה לטקסט
1494

ר' יודן נשיאה ‒ נכדו של ר' יהודה הנשיא.

↩ חזרה לטקסט
1495

שלח לו ‒ בפורים.

↩ חזרה לטקסט
1496

ומתנות וכו' ‒ כלומר, דבר מועט לגבי השולח שנשיא הוא.

↩ חזרה לטקסט
1497

אסתר ט', כב.

↩ חזרה לטקסט
1498

אסתר ט', כב.

↩ חזרה לטקסט
1499

מאור־עינים ‒ סגי נהור, כנוי לסומא.

↩ חזרה לטקסט
1500

למוד ‒ רגיל.

↩ חזרה לטקסט