הערות וביאורים · 1321–1380
1321כרתא – חציר; כלו', הרי יכרת זרעי.
1322חסא – מין ירק (סאלאט); כלו', חוס עליה.
1324זהב פרוך – גרגרי זהב.
1325למי שיבוא אחריך – לבניך.
1326אין זה בן־אדם – כלומר, דומה הוא למלאך.
1327על הקלקלה – על מאורע רע (והוא לא ידע שהמלך הרג את העבד).
1329נתפרדה חבילה – בטלה החבורה, שהיו קשורים זה בזה ועכשיו
נתפרדו.
1332מין עומד בפתח – מין אחר היה.
1333ויתנו בברותי וגו' – כלומר, אפילו בשעת סעודה אין לי מנוחה
מפני המינים.
1336כוס של ברכה וכו' – בשכר בשורה.
1337לאותה משפחה – של המבשר.
1340והושיבו ישיבה וכו' – כלומר, שתחזרו לעסוק בתורה ולא תרבו
בהספד.
1343זרוק מרה – הטל אימה בשעת הצורך.
1344עליונים… ותחתונים – מלאכים ובני אדם.
1347בני ידעיהו – תושבי צפורי, שמשמר ידעיה קבוע שם.
1348אראלים ומצוקים – מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ.
1351על תורה ומצות – שהמתים פטורים מהן.
1352אין כהונה היום – כלו' אף כהנים מותרים לעסוק בקבורתו.
1353מפלפולי – על ידי חריפותי.
1355מפני מה אין אתה מרחם עלי – שאוכל לקיים שליחותי.
1356הראהו שבט של אש – וידע ר' היא שהוא מלאך־המות.
1357לראות את ר"ח – לאחר שנפטר מן העולם.
1358אדם קטן היה – ולא היה כדאי לראותו.
1361רבץ תורה – הרבה ללמד תורה ברבים.
1362מצין מערות – מעמיד ציונים על קברות החכמים שיהא להם היכר.
1363הריני כפרת וכו' – לשון כבוד וחבה כלפי נפטר.
1364נצטננו התבשילים ‒ שנמשכו הקרואים אחרי המשלים.
1365לעוברי רצונו ‒ של הקדוש־ברוך־הוא, והכונה על רבי; ולהכעיסו
אמר כך.
1366כך ‒ כל־כך עושר וגדולה.
1367בן־אלעשה ‒ חתנו של רבי, ועשיר גדול היה, אבל לא בן־תורה.
1368שואלים את־רבי ‒ בהלכה; ונתכון בר־קפרא לבישו..
1369שאול משמים נשקפה וכו' ‒ שאול תמה מתחת עלתה למרום ומשמים
נשקפה וכו', ובדברי חידה אלה יש רמז של לעג כלפי בן־אלעשה, שלא היה
בן־תורה ועלה לגדולה והפיל פחדו על בעלי כנפים, כלומר, על תלמידי
חכמים; וי"מ "שאול" ‒ שאַל, והדברים ("משמים נשקפה" וכו') נאמרו כלפי
בתו של רבי, אשתו של בן־אלעשה שהיתה נוהגת יהירות בעצמה ומטילה אימתה
על סביבותיה.
1370איני מכירך ‒ כלומר, איני רוצה להכירך; ולשון של כעס וקפידא
היא על שבייש בר־קפרא את חתנו..
1371שלא יתמנה ‒ שלא יהא נסמך לרב וחכם
1372השמועה ‒ ההלכה שעמדו בה.
1373צריך רבי ‒ רק רבי (ר' יהודה הנשיא) יכול לפרשה.
1374ומה רבי וכו' ‒ דרך זלזול אמר כך; כלומר, מה יכול לומר בדבר
זה!
1375שיש בלבו עליו ‒ טינה.
1376באה פורענות וכו' ‒ שהיה רבי בעל יסורים והשחוק קשה לו.
1378חרון־אף ‒ החוטם הוא אף.
1379לא תצטרך וכו' ‒ לא תצטרך להתפרנס מיגיע כפיך.
1380ואנטיפיטא ‒ נציב העיר (פרוקונסול) בל"י.