📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1261–1320

1261

בחכמה או בשנים – מי שחכם ביותר או מי שזקן ביותר.

↩ חזרה לטקסט
1262

קטעים קטעים – בהפסקות.

↩ חזרה לטקסט
1263

פרפחינין – מין ירק (פארטולאק).

↩ חזרה לטקסט
1264

מכבדת – יעה שמכבדין בו הבית.

↩ חזרה לטקסט
1265

נשכרת – לעבירה.

↩ חזרה לטקסט
1266

בשנים – בשני זהובים.

↩ חזרה לטקסט
1267

שוכרתו – מחמת יפיו.

↩ חזרה לטקסט
1268

סמכו – סמך עליו את ידו, כלו' קרא לו שם רבי.

↩ חזרה לטקסט
1269

שם י"א, ל.

↩ חזרה לטקסט
1270

עכן – נחש.

↩ חזרה לטקסט
1271

זה היה בצער מערה – ר' אלעזר בר' שמעון התחבא במערה עם אביו, כמסופר למעלה (עי' סי' רכא).

↩ חזרה לטקסט
1272

שמקפח את בניו – שהיה רגיל להשבע בכל פעם "אקפח (אשכל) את בני".

↩ חזרה לטקסט
1273

פתח אוצרות – של תבואה לחלקה לעניים.

↩ חזרה לטקסט
1274

למוד – רגיל.

↩ חזרה לטקסט
1275

לזכות עמו – לתת לו בתורת מצוה.

↩ חזרה לטקסט
1276

אחת לשלש וכו' – מעשר עני ניתן בשנה שלישית וששית לשמיטה.

↩ חזרה לטקסט
1277

והשלימו לו – נתנו לו את הדינר החסר למאתים, ומי שיש לו מאתים אסור לו ליטול מעשר עני.

↩ חזרה לטקסט
1278

מכות פרושים – כלו' צבועים, שעושים מצוה להרע.

↩ חזרה לטקסט
1279

לקפילין – לחנות של מזונות.

↩ חזרה לטקסט
1280

קורט – פרוטה קטנה, כל שהוא.

↩ חזרה לטקסט
1281

ר' שמעון בן־חלפתא – שהיה עני.

↩ חזרה לטקסט
1282

פורענות – גזרת המלכות.

↩ חזרה לטקסט
1283

הטילו דמי עטרה – מס בשביל עטרה למלך.

↩ חזרה לטקסט
1284

יתנו חכמים עמנו – ישתתפו עמנו במס.

↩ חזרה לטקסט
1285

מחל להם וכו' – פטר אותם מחצי המס.

↩ חזרה לטקסט
1286

של פטם – שפיטמו אותו והוא שמן מאד.

↩ חזרה לטקסט
1287

ביום אידם – ביום חגם.

↩ חזרה לטקסט
1288

חסר וכו' – הוציא ארבע רבואות מממונו לשוחד שלא יקריבוהו ביום זה של החג. וכך היה מבטל את המנהג קמעא קמעא.

↩ חזרה לטקסט
1289

אמר הוא – היבם.

↩ חזרה לטקסט
1290

קהלת ה', יא.

↩ חזרה לטקסט
1291

מקום לבן מאה מנה – לפי כבוד ממונו.

↩ חזרה לטקסט
1292

יש לו אלף ספינות וכו' – ואין המקום לפי רוב עשרו.

↩ חזרה לטקסט
1293

בכלים הללו – בבּגדים פחותים, שאין להכיר על פיהם את עשרו.

↩ חזרה לטקסט
1294

במה הארכת ימים – כלומר, באיזו זכות.

↩ חזרה לטקסט
1295

קצת בחיי – רע הדבר בעיניך שאני חי עדיין.

↩ חזרה לטקסט
1296

הבאים אחריך וכו' – כלומר, אין טוב לך לחיות ימים רבים כמוני, שאם כן אתה נשיא ובניך כל ימיהם לא יגיעו לגדולה.

↩ חזרה לטקסט
1297

צנון… חזרת – ירקות חריפים ומרים שמרבים תיאבון.

↩ חזרה לטקסט
1298

קישות – קשואים, ויפים לעכול; כלומר, שלא חסר שלחנם מתיקוני מאכל כלום.

↩ חזרה לטקסט
1299

לר' אפס – סופרו של רבי.

↩ חזרה לטקסט
1300

מזקני – מיעקב אבינו, ששלח לעשו בלשון זו.

↩ חזרה לטקסט
1301

בראשית ל"ב, ה.

↩ חזרה לטקסט
1302

בפרשה זו – פרשת וישלח, ללמוד מתוכה טכסיסים ודרכי פיוס עם בני עשו (הרומאים).

↩ חזרה לטקסט
1303

ולא היה לוקח וכו' – ללוותו, כדרך שלא קבל עליו יעקב לויתו של עשו (בראשית ל"ג, יד).

↩ חזרה לטקסט
1304

פינס – כסות, שהוציא כל ממונו לשחדם.

↩ חזרה לטקסט
1305

לגיון – גדוד אנשי צבא.

↩ חזרה לטקסט
1306

פטומים – אבוסים, שמנים.

↩ חזרה לטקסט
1307

ספונים – חשובים.

↩ חזרה לטקסט
1308

נחמיה ע', ו.

↩ חזרה לטקסט
1309

משום פועלים וכו' – שלא תבוא עליהם השמש פתאום.

↩ חזרה לטקסט
1310

בגבורה – בהקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1311

קירי כירי! – שלום למלך!

↩ חזרה לטקסט
1312

אמפרטור – קיסר גדול.

↩ חזרה לטקסט
1313

תהלים י"א, ז.

↩ חזרה לטקסט
1314

אותם – הצוננין שאכלתי בשבת.

↩ חזרה לטקסט
1315

תבל – יחיד מן תבלין.

↩ חזרה לטקסט
1316

קלרין – אוצר.

↩ חזרה לטקסט
1317

קלניא – בת־חורין ממס.

↩ חזרה לטקסט
1318

הביא רבי אדם אחד וכו' – מפני שנתיירא רבי מפני שרי המלכות לדבר בפירוש עשה כל אלה בדרך רמז.

↩ חזרה לטקסט
1319

גרגירא – מין ירק של גרגרין, לרמז; כלומר, "גר גירי" (זנתה גירא בתי; גור = נאוף, בארמית).

↩ חזרה לטקסט
1320

כוסברתא – גד (קאריאנדער), כלו' "כוס ברתא" (הרוג הבת, בארמית).

↩ חזרה לטקסט