הערות וביאורים · 1201–1260
1201אסור או מותר – מחשש נסך.
1202ואתה מצערני – שלא הודעתני.
1204לשומרים – מה שיש להם בשביל הצדיקים.
1205עיניו למטה – כלפי א"י שהשכינה שם.
1206והיו עיני וכו' – במקדש שלמה נאמר.
1209מפסע והולך – בראשי העם לקצר את דרכו.
1211מפי הגבורה – מפי הקדוש־ברוך־הוא.
1212וכי רבך וכו' – כלומר, רבי.
1213ובדקנה – בדוק בשנותיה אם גדולה היא וזקוקה ליבם או קטנה.
1219אסור להטמין את הצונן – משקה קר אסור להטמינו בשבת בתוך דבר
קר, כגון עפר וחול, כדי שלא תפוג הצנה.
1220מפני מה עשית כך? – כתלמיד.
1221מסתכל הייתי וכו' – ולא הרגשתי בו.
1222לא תהא כזאת – ולא יצא אלא כדי שלא יתבייש זה שאכל שום לצאת
אף הוא.
1223את אברהם – במערת המכפלה.
1224דוגמתם – צדיקים כמותם.
1225והורידו – לפני התיבה.
1226נזדעזע העולם – שמא יחיו המתים.
1228עיא – חיא, וקרא לו כך בדרך בזיון.
1229שלבו עליו – כועס הוא עליו ונתכוון לנדותו.
1231מפני מה עשית כך? למדת בשוק.
1234מכרזת עליו – מפרסמתו.
1235ומאור עינים – עור, והוא לשון כבוד, כמו "סגי נהור" בארמית.
1236פנים הנראים ואינם רואים – פני עור.
1237פנים הרואים ואינם נראים – פני שכינה.
1238שלשה עשר פנים – אופנים ודרכים.
1239יצאו ממנו – נתעלמו ממנו.
1240יושבים ופושטים וכו' – עוסקין בפירוש המגלה.
1241ושירו בה וכו' – השאירו א"ב אחת במגלת איכה ולא אמרוה.
1245עוסקין בענין – בפסוק רוח אפינו, שהוא סוף פרק רביעי שגמרוהו.
1248קוצים וכו' – שהרי רבי היה הנשיא שבא"י.
1249יין נתן וכו' – מנין האטותיות של יין ושל סוד הוא שבעים.
1250סימוניא – שם מקום בגליל התחתון.
1251חזן – מלמד תינוקות ושמש בית־הכנסת.
1252זחה עלי דעתי – נתגאיתי ושכחתי.
1256ספרא – מדרש הלכה של תורת־כהנים.
1257ספרי – מדרש הלכה של במדבר ומשנה תודה.
1259מהו סרוגין וכו' – פירושן של המלים הללו.
1260ומי גדול – לענין כניסה בראש לבית־המדרש.