📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1081–1140

1081

משלי ל"א ל.

↩ חזרה לטקסט
1082

מתכסין בטלית אחת – שהיו עניים.

↩ חזרה לטקסט
1083

היה מברך – שהיה חשוב בעיניו כמעיל.

↩ חזרה לטקסט
1084

המחצלת – שישב עליה.

↩ חזרה לטקסט
1085

מה יש כאן – כמה עושר.

↩ חזרה לטקסט
1086

דברים כ"ג, כ.

↩ חזרה לטקסט
1087

קהלת ח', א.

↩ חזרה לטקסט
1088

נוטל קנקן – לישב עליו בבית המדרש.

↩ חזרה לטקסט
1089

מלאכה שמכבדת וכו' – שלא היה יושב על גבי הקרקע.

↩ חזרה לטקסט
1090

תרדין – מין צמח (שפינאט).

↩ חזרה לטקסט
1091

בהוץ – בעָלה של חריות הדקל.

↩ חזרה לטקסט
1092

מאכילני צאתך – העפרורית שבצפרנים.

↩ חזרה לטקסט
1093

מאכילני רוקך – שהיה נותן את ההוץ לתוך פיו ומדביק בו את הרוק ומחזירו לקערה.

↩ חזרה לטקסט
1094

בלופסין – מין תאנים שנתבשלו יותר מדאי.

↩ חזרה לטקסט
1095

שנסמל עליהן וכו' – שאין אנו צריכים לאכול מאכל אחר למחר.

↩ חזרה לטקסט
1096

המצויצים – שיש בהם ציציות.

↩ חזרה לטקסט
1097

בין תנור לכירים – מקום מכוער שבבית.

↩ חזרה לטקסט
1098

הגיע זמן וכו' – שעת הנץ החמה.

↩ חזרה לטקסט
1099

שנתיאשו וכו' – נמנעו מלקרוא מפני שעסקו בצרכי צבור.

↩ חזרה לטקסט
1100

ושניתי – ולמדתי.

↩ חזרה לטקסט
1101

וחסודה – בעלת חן וחסד.

↩ חזרה לטקסט
1102

כפתחו של אולם – שהיה רחב עשרים אמה; כלומר, דעתם היתה מרובה.

↩ חזרה לטקסט
1103

כפתחו של היכל – שהיה רחב עשר אמות.

↩ חזרה לטקסט
1104

מחט סדקית – מחט קטנה.

↩ חזרה לטקסט
1105

למצות מדותי – לידע מצוי תלמודי ולשאול ספקותי.

↩ חזרה לטקסט
1106

למצות מדותיו – למצות וללמוד מה שר"א חכם ממני.

↩ חזרה לטקסט
1107

עד לאחת – עד מאד (וכן תרגום "עד מאד" בלשון ארמית "עד לחדא").

↩ חזרה לטקסט
1108

אמר לו – ר' יוסף הבבלי לר"א בן שמוע.

↩ חזרה לטקסט
1109

צהבו פניו – מחמת שמחה.

↩ חזרה לטקסט
1110

שלא כונו שמועתנו – כלומר, שלא עלתה לך להלכה כל מה שאמרתי לך עד עכשו.

↩ חזרה לטקסט
1111

רבי, הן – כלומר כונת וכונת.

↩ חזרה לטקסט
1112

תהלים קי"ע, לז.

↩ חזרה לטקסט
1113

שנה לך משנת ר"א – ולא שהלכה כן, אלא חביבה היתה עליו ושנה אותה לך.

↩ חזרה לטקסט
1114

ששה ששה וכו' – מחמת דוחק מקום.

↩ חזרה לטקסט
1115

של בית בוקיא – שם מקום, שהיו התרנגולים שם עזים ואין מניחים תרנגול נכרי ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
1116

זקפו עיניהם וזלגו – נשאו עיניהם ונזלו.

↩ חזרה לטקסט
1117

דברים י"א, לא, לב.

↩ חזרה לטקסט
1118

בשרי של מטה – חלק גופי התחתון.

↩ חזרה לטקסט
1119

תלה עיניו – נשא עיניו.

↩ חזרה לטקסט
1120

זכה בי – עשה עמי צדקה.

↩ חזרה לטקסט
1121

אצטלאות – מלבושי כבד.

↩ חזרה לטקסט
1122

הגברים למיתה וכו' – על שקללו אותו ואת בני עמו.

↩ חזרה לטקסט
1123

לך ופיס עלינו – לך ובקש רחמים עלינו.

↩ חזרה לטקסט
1124

שם כ"ג, ד.

↩ חזרה לטקסט
1125

שם שם, ח.

↩ חזרה לטקסט
1126

קהלת י"א, א.

↩ חזרה לטקסט
1127

מגדל גדור – שם מקום ב"א; נ"א: מגדל עדר.

↩ חזרה לטקסט
1128

דעתו גסה עליו – נתגאה.

↩ חזרה לטקסט
1129

ריקא – בוּר.

↩ חזרה לטקסט
1130

מכוער – רע מראה.

↩ חזרה לטקסט
1131

נעניתי לך – נכנעתי מפניך.

↩ חזרה לטקסט
1132

מטיל אחריו – לבקש ממנו שימחל לו.

↩ חזרה לטקסט
1133

איכה ג', נא.

↩ חזרה לטקסט
1134

נשיא… חכם… אב־בית־דין – שלוש משרות זו למעלה מזו.

↩ חזרה לטקסט
1135

כשהיה נכנס – לבית־המדרש.

↩ חזרה לטקסט
1136

עקצין – המסכת האחרונה בסדר טהרות.

↩ חזרה לטקסט
1137

שאינה בידו – שהוא אינו בקי בה.

↩ חזרה לטקסט
1138

תהלים ק"ו, ב.

↩ חזרה לטקסט
1139

בפתקין – בפסות נייר.

↩ חזרה לטקסט
1140

נקנסם – נטיל עליהם עונש.

↩ חזרה לטקסט