הערות וביאורים · 121–180
121שנתמנה עליהם – לפקח עליהם שלא יתפגמו.
122והם מעלים לו וכו' – כלומר, נוטל שכרו מקופת הצבור.
124על אחת כמה וכמה – שאני צריך להקפיד על טהרת גופי.
125לגמול חסד וכו' – כלו' לסעוד.
127אשה…להכניס – לישא אשה.
130משלות כובסים – משלי־עם שהכובסים והמון העם מספרים בהם בשעת
מלאכה, משלי שועלים – משלים על חיות, שעל פי רוב תופס השועל, הפקח
שבחיות, מקום בהם.
131עמד לו וכו' – מרוב ענותנותו.
133העיד ארבעה דברים – בעניני הלכה שלא כדעת רוב החכמים בדורו
וכנגד קבלתם.
135ונדוהו – לא על עדותו, אלא על שזלזל בכבוד שמעיה ואבטליון בשעת
משא־ומתן של הלכה (והדברים נשמטו כאן).
136שאין העזרה ננעלת – עם שחיטת הפסח היו ישראל מתכנסים שלש כתות
בעזרה והעזרה ננעלת על כל אחת, כאמור לעיל עמ' קלב סימן טז, סעיף סט,
ולא נמצא ביניהם גדול בחכמה וביראה כעקביא.
137מפי היחיד – מפי שלי בלבד.
138ומפי המרובים – אלא שחולקים עלי.
139פקוד עלי חבריך – שיקרבוני.
140עלה – דבר גנאי; נו"א: עַוְלה.
141אין נמנין…כאחד – לפי שהפסח אינו נאכל אלא למי שנמנה עליו
לאכלו.
143לכו ושאלו את המלכה – שהיא בקיעה וחכמה.
144שדעתם קלה – ואין מקפידין אם גדי או טלה.
145אנו לא נאכל – אם היה אחד ממנו שנשחטו עליו גדי וטלה לא יאכל
מן הראשון ולא מן השני, מפני שלא ידוע באיזה היה נוח לו בשעת השחיטה.
147לכו ושאלו את המלכה – שהיא בקיעה וחכמה.
148ורחשה – הלטאה, ושרץ חי אינו מטמא.
149הכחיש – כחש בשרו מצום.
150נראה מבחוץ – מחמת רזון נראה מאכלו דרך עור גרונו הדק.
151להברות עצמו – להבריא עצמו ולחזק גופו.
152גרוגרות – תאנים יבשות.
154אוכלוסין – של חיל הצבא.
155גמזוז – תאנת הבר של שקמה; כלומר, דבר מועט.
156מטרונית – גבירה רומית.
159והקבילה – קבלה והתאוננה בדברים.
160שהם לחים – והוכשרו לקבל טומאה, וחשש לאכלם שמא נטמאו במגע
ידיו של עם הארץ, ותלמיד־חכם זהיר לאכול חולין בטהרה.
161חבית נקובה היתה – החבית שהזיתים נתונים בה נקובה היתה כדי
שיצא המשקה הזב מן הזיתים לחוץ, ובזה גלה בעל הזיתים את דעתן שלא נוח
לו באותו משקה, וכגון זה אין המשקה מכשיר לטומאה.
162אלא שסתמוה שמרים – את החבית, כלומר, נקביה, והזיתים נתלחלחו
שלא בטובת הבעלים.
164בגלוסקמא – כמין ארון קטן שטומנין בו עצמות מתים.
165אל תלקט אתה בידך – אלא בידי אחרים, משום כבוד אב.
167וקרעתי עליהן – קריעת בגד לשם אבלות.
169ממלאין מדותיהם מערב יו"ט – בשמן, שיהיו המדות מוכנות ביו"ט
בשביל הלקוחות (הקונים), שאין מודדים ביו"ט.
170מפני בטול ביה"מ – הכינו בלילה כשי שיהיו פנויים ביום לביה"מ,
לפי שבחוה"מ היו העם מרבים לבוא אליהם בשאלותיהם.
171מצוי המדות – שהיו הלקוחות מביאים כליהם לקבל מן המדות, והיו
המדות מתמצות והולכות מן השמן כל הלילה, ולא ישאר ממנו בשולי המדות
ובדפנותיהן, ונמצאים גוזלים מן הלקוחות.
172ממצוי המדות – ממה שנשאר דבק בשולי המדות ובדפנותיהן.
174אין אתם זקוקין לכך – אין אתם חיבים לעשות כך, שסתם מצוי המדות
הלקוחות מוחלים עליו.
176לא נמנעו…מלישא – אף־על־פי שלפעמים האסור לאלו מותר לאלו.
179קץ משיח – בסוף ספר דניאל.
180כשורה – כהוגן, כדרך הישר.