📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק שני · יא: מַעֲשֵׂי־חֲכָמִים
#323

מא. רַ' יִרְמְיָה

תקפה אָמַר אַבַּיֵּי: אֶחָד מֵהֶם2412 עָדִיף2413 כִּשְׁנַיִם מְשֶּׁלָּנוּ2414. אָמַר רָבָא: אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ כְּשֶׁעוֹלֶה לְשָׁם עָדִיף כִּשְׁנַיִם מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי רַבִּי יִרְמְיָה כָאן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים; כְּשֶׁעָלָה לְשָׁם קָרָא לָנוּ: בַּבְלִיִּים טִפְּשִׁים (כת' עה.).

תקפו שָׁנִינוּ: נִפּוֹל2415 שֶׁנִּמְצָא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ, חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. שָׁאַל ר' יִרְמְיָה: רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרַגְלוֹ אַחַת מִחוּץ לַחֲמִשִּׁים אַמָּה, מַהוּ? – וְעַל זֶה הוֹצִיאוּ2416 אֶת רַ' יִרְמְיָה מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ (ב"ב כג:).

תקפז [שׁוּב הָיָה מַעֲשֶׂה] וְשָׁלְחוּ מִשָּׁם הַחֲבֵרִים לְרַ' יִרְמְיָה [שְׁאֵלָה בִּדְבַר הֲלָכָה]. שָׁלַח לָהֶם: אֲנִי אֵינִי כְדַאי שֶׁאַתֶּם שְׁלַחְתֶּם לִי, אֶלָּא כָּךְ דַּעַת תַּלְמִידְכֶם נוֹטָה [וְהוֹרָה כַּהֲלָכָה] – וְעַל זֶה הִכְנִיסוּ2417 אֶת־רַ' יִרְמְיָה לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (ב"ב קסה:).

תקפח רַב יִצְחָק בַּר רְדִיפָא בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ2418, הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת־רַ' יִרְמְיָה, אָמַר לוֹ: אֲרָיוֹת לְפָנֶיךָ2419 וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֶת־הַשוּעָלִים! (ירוש' שביעית פ"ט, ה"ד).

תקפט בְּיָמָיו שֶׁל רַ' יִרְמְיָה בָּאָה צָרָה2420 עַל אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא. שָׁלַח [רַ' יִרְמְיָה] וּבִקֵּשׁ מְנוֹרָה שֶׁל כֶּסֶף2421 מֵרַ' יַעֲקֹב בֵּי רַבִּי בוּן. שָׁלַח אָמַר לוֹ: "עֲדַיִן לֹא שָׁב2422 יִרְמְיָה מֵרָעָתוֹ" – וּבִקֵּשׁ לְנַדּוֹתוֹ. וְהָיָה רַ' חִיָּא בְּנוֹ שֶׁל רַ' יִצְחָק עֲטוּשָׁיָא יוֹשֵׁב שָׁם, אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מְנַדִּין זָקֵן אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה כְּיָרָבְעָם2423 בֶּן־נְבָט וַחֲבֵרָיו. אָמַר לוֹ: "דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ"2424 – וּכְיָרָבְעָם בֶּן־נְבָט וַחֲבֵרָיו עָשָׂה! נִדוּ זֶה אֶת־זֶה2425, וְחָשְׁשׁוּ זֶה עַל זֶה, וְהֻצְרְכוּ לְהַתִּיר2426 זֶה אֶת זֶה (ירוש' מו"ק פ"ג, ה"א).

תקצ רַ' יִרְמְיָה הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' זֵירָא וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲלָכָה. הֶעֱרִיב הַיּוֹם וְהִגִּיעָה שְׁעַת תְּפִלָּה. הָיָה רַ' יִרְמְיָה מְסַרְהֵב2427, קָרָא עָלָיו רַ' זֵירָא: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַם־תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה"2428 (שבת י).

תקצא רַ' יִרְמְיָה הָיָה לוֹ דָבָר2429 עַם רַ' אַבָּא. הָלַךְ וְיָשָׁב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל רַ' אַבָּא2430. יָצְאָה שִׁפְחָתוֹ [שֶׁל רַ' אַבָּא] וְשָׁפְכָה מַיִם לְאַשְׁפָּה, וּבִשְׁפִיכָתָהּ הִגִּיעוּ קִלּוּחֵי הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ [שֶׁל רַבִּי יִרְמְיָה], אָמַר: עֲשָׂאוּנִי כְאַשְׁפָּה, קָרָא עָלָיו2431 "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן"2432 2433. שָׁמַע רַ' אַבָּא וְיָצָא לִקְרָאתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ הֶחֱזִיר רַבִּי יִרְמְיָה פָּנָיו וּבָא אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ [רַ' אַבָּא]: אֵין אַתָּה צָרִיךְ2434, עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִלִּבֶּךָ2435, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵךְ הִתְרַפֵּס2436 וּרְהַב רֵעֶיךָ"2437 (יומא פז.).

תקצב רַ' יִרְמְיָה צִוָּה2438: הַלְבִּישׁוּנִי כְלֵי לָבָן2439 חֲפוּתִים2440, הַלְבִּישׁוּנִי דַרְדָּסִים2441, תְּנוּ סַנְדָּלִים בְּרַגְלַי וּמַקֵל בְּיָדִי, וְהַשְׁכִּיבוּנִי עַל יַד הַדָּרֶךְ. אִם יָבֹא מָשִׁיחַ – הֲרֵינִי מוּכָן2442 (ירוש' כלא' פ"ט, ה"ג; ב"ר ק).