📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4261–4320

4261

שראה וגו' – שראה שמעון הצדיק ששליח המלך והצלמים קרובים לבוא.

↩ חזרה לטקסט
4262

וקדמו לפניהם – כמפורש בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
4263

המסורות – המלשינים.

↩ חזרה לטקסט
4264

איכה א', א.

↩ חזרה לטקסט
4265

איכה א', א.

↩ חזרה לטקסט
4266

קתדרא – כסא לחכמים.

↩ חזרה לטקסט
4267

בעל הבית – זה שנתארח הירושלמי אצלו.

↩ חזרה לטקסט
4268

)לאכסנאי – לאורח.

↩ חזרה לטקסט
4269

משאוי – משא, חבילה.

↩ חזרה לטקסט
4270

דמיהם – מחירם.

↩ חזרה לטקסט
4271

פלוני – בעל הבית.

↩ חזרה לטקסט
4272

הרי דבר אחד – של חכמה, שנודע לו על ידי ערמתו מקום ביתו של בעל הבית.

↩ חזרה לטקסט
4273

פרגיות – אפרוחים של תרנגלת.

↩ חזרה לטקסט
4274

לא שלי הוא – לא דרך־ארץ היא, שיהא אורח מחלק בסעודה.

↩ חזרה לטקסט
4275

פטומה – אבוסה.

↩ חזרה לטקסט
4276

ספינה זו – גוף התרנגולת הדומה לספינה.

↩ חזרה לטקסט
4277

שבאי – זה שלקח אותם בשבי.

↩ חזרה לטקסט
4278

סומא – עור.

↩ חזרה לטקסט
4279

וטעון – עמוס.

↩ חזרה לטקסט
4280

מטפטף ושוקע – נוטף מן הנוד ושוקע בקרקע.

↩ חזרה לטקסט
4281

וצף – למעלה, מחמת השמנונית.

↩ חזרה לטקסט
4282

נפנה – לעשות צרכיו.

↩ חזרה לטקסט
4283

קפלוטות – מין ירק (לויך).

↩ חזרה לטקסט
4284

פרלמנטר – שליח המלך.

↩ חזרה לטקסט
4285

מומס – מרקד וליצן בקרקסאות.

↩ חזרה לטקסט
4286

ממוני – בירושה אחרי מות האב.

↩ חזרה לטקסט
4287

מוציאי גנותי – מודיעי קלוני.

↩ חזרה לטקסט
4288

איני כדאי – איני ראוי.

↩ חזרה לטקסט
4289

באתינס – עיר במדינת יון.

↩ חזרה לטקסט
4290

עד שיקפוץ שלש קפיצות – מן החנות לחוץ, שלא ילין עמם, מפני הדחק.

↩ חזרה לטקסט
4291

שופטים י"ד, יח.

↩ חזרה לטקסט
4292

מי ילך – לאתינס.

↩ חזרה לטקסט
4293

טריסיס – שם מטבע, ובשביל תקון סנדל דמיה מרובים.

↩ חזרה לטקסט
4294

מפוחמות – שחורות כפחם.

↩ חזרה לטקסט
4295

ומה איכפת – מה בכך.

↩ חזרה לטקסט
4296

טופח – מכה.

↩ חזרה לטקסט
4297

דמיה – שויה.

↩ חזרה לטקסט
4298

דחוקים – נצרכים ביותר לדבר.

↩ חזרה לטקסט
4299

מעלה עליהם – את המחיר.

↩ חזרה לטקסט
4300

מפלבלות – מרפרפות ומתבלבלות.

↩ חזרה לטקסט
4301

כמעשה רבקה – לאליעזר, שאמרה "גם לגמליך אשאב".

↩ חזרה לטקסט
4302

כמעשה אליעזר – שנתן לה נזם וצמידים.

↩ חזרה לטקסט
4303

גורל עולה בימין – הגורל של השעיר לה', הקרב ביום כפור. ועי' למעלה פרק ט' יט.

↩ חזרה לטקסט
4304

לשון של זהורית – חבילת צמר אדום, שהיו קושרים בפתח האולם ביו"כ בשעה שלוו השעיר לעזאזל. ועי' שם.

↩ חזרה לטקסט
4305

נר מערבי – של המנורה, שדרכו להיות דולק תדיר. וכל אלה הסימנים באו לרמז ולאות, שהחורבן קרב לבוא.

↩ חזרה לטקסט
4306

מבעית – מפחיד.

↩ חזרה לטקסט
4307

זכריה י"א, א

↩ חזרה לטקסט
4308

משלי כ"ח, יד.

↩ חזרה לטקסט
4309

על קמצא וכו' – כל אלה מפורשים למטה בענין.

↩ חזרה לטקסט
4310

קמצא ובר קמצא – שמות אנשים הם.

↩ חזרה לטקסט
4311

והוציאו – מן הבית.

↩ חזרה לטקסט
4312

מחו – עכבו, התנגדו.

↩ חזרה לטקסט
4313

מכלל – משמע.

↩ חזרה לטקסט
4314

הטיל – הפיל, נתן.

↩ חזרה לטקסט
4315

בניב שפתים – בשפה העליונה.

↩ חזרה לטקסט
4316

בדוקין שבעין – בקרום העליון של העין.

↩ חזרה לטקסט
4317

שלנו – ליהודים.

↩ חזרה לטקסט
4318

ולהם – לנכרים.

↩ חזרה לטקסט
4319

משום – בשביל.

↩ חזרה לטקסט
4320

נירון – שם מלך רומי (נֵירו).

↩ חזרה לטקסט