א. קֹדֶם הַחֻרְבָּן
א שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן הַבַּיִת לֹא הָיָה גוֹרָל עוֹלֶה בְיָמִין,4303 וְלֹא הָיָה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית4304 מַלְבִּין, וְלֹא הָיָה נֵר מַעֳרָבִי4305 דּוֹלֵק, וְהָיוּ דַלְתוֹת הַהֵיכָל נִפְתָּחוֹת מֵאֲלֵיהֶן, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶן רַ' יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי וְאָמָר: הֵיכָל, הֵיכָל! מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַבְעִית4306 עַצְמֶךָ? יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ, שֶׁסּוֹפְךָ עָתִיד לֵחָרֵב, וּכְבָר נִתְנַבֵּא עָלֶיךָ זְכַרְיָה בֶן עִדּוֹ: "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ"4307 (יומא לט:).