הערות וביאורים · 4141–4200
4141חותה בשל כסף – שלא להפסיד את של זהב.
4142ומערה – שופך את הגחלים.
4143וחפן – לקח מלא חפניו מן הקטרת.
4144וכך היתה מדתה – בכף היתה כמדת חפניו.
4145פרופה – שפתה שבדרום כפולה לאחוריה לצד חוץ וקשורה ואחוזה
בקרס זהב.
4146שלא להבעית את ישראל – שלא יטמרו מת הוא.
4147למקום שנכנס – לקדש הקדשים.
4150למי שהיה מוליכו – לשליח שהיה מוליכו לעזאזל.
4152טול וצא – שלא ישהה העוֹנוֹת.
4153צוק – ראשו של הר עזאזל.
4154ריס – שם מדה, וצ' ריס הם י"ב מיל.
4155בין קרניו – של השעיר.
4156דרכיות – בנינים גבוהים לשומרים בצדי הדרכים.
4158באצטלית – לבוש, כמין חלוק.
4160אחרי מות וגו' – פרשיות יוה"כ.
4161קדש – ידיו ורגליו במים.
4162להוציא את הכף וכו' – מן ההיכל.
4163אין כה"ג נכנס – לשמש ביוה"כ בבית קדשי־קדשים.
4164בבגדי זהב – אלא בבגדי לבן.
4167לחוס על ממונם וכו' – שהבגדים באים משל צבור.
4169שהאריך בתפלתו – כשנכנס לקדשי־קדשים.
4171לכנס אחריו – שמא מת ויוציאוהו.
4172בצדוקי – כהן מכת הצדוקים, החולקים על הפרושים ועל קבלתם.
4173שתקן מבחוץ וכו' – היה מתקן את הקטרת ומכין הכל מחוץ לקה"ק
ומכניס לפנים כשהכל מתוקן, שלא כדעת הפרושים שאומרים שצריכים לתקן
מבפנים.
4174כי בענן וגו' – כלו' בענן העשן של הקטרת, ומכאן למדו
הצדוקים שיש לתקן מבחוץ, והפרושים מפרשים "בענן" – בעב הענן. ויקרא
ט"ז, ב.
4175ככף רגל עגל – פיר' רבנו חננאל: "מכה ככף רגל עגל".
4177פעם אחת – יום־הכפורים היה.
4178ונתזה – נזרקה וניתזה מפיו.
4179צנורא – ניצוצות של רוק.
4180קלעי שערי – מחלפות ראשי הקלועות.
4181כל הקמחים וכו' – משל הוא: "כל הקמחים" – כל הנשים בניהן
פשוטים, ו"קמח של קמחית" – בניה שלה – סלת, כלומר טובים וברורים.
4182בני עממים – שמעיה ואבטליון שהם מבני הגרים.
4183מעשה אהרן – שהיה אוהב שלום.
4184מוליכין את לולביהם – מערב שבת, מפני שאסור לטלטלם בשבת.
4186האצטבא – כמין כסאות ומדרגות חצובות בהר הבית למושב בני
אדם.
4187והזקנים מניחים… בלשכה – כדי למנעם מן הדחק למחר, כשיבאו
ליטול לולביהם בחזרה.
4188ומלמדים אותם – את הקהל.
4189כל מי… במתנה – שהרי למחר כשיבאו ליטול לולביהם בחזרה –
יטול כל אחד זה שיבוא לידו, ואין יוצאין ידי מצוה אלא בלולב משלו.
4190זורקים אותם – הלולבים.
4193כמעשהו – של ענין הערבה.
4194מערב שבת – שאסור ללקט ולטלטל בשבת.
4195בגיגיות – אגנות של מים.
4196שלא יכמשו – שלא יבלו.
4197חריות של דקל – ענפי תמר.
4198נסוך המים – שבכל יום היו מנסכים ע"ג המזבח בקרבנות תמיד
יין, ובחג הסוכות – היו מנסכים גם מים.
4200השלוח – מעין סמוך לירושלים.