כ. נְטִילַת לוּלָב
פב מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד? יוֹם־טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶם4184 לְהַר־הַבָּיִת, וְהַחַזָּנִים4185 מְקַבְּלִים מֵהֶם וְסוֹדְרִים אוֹתָם עַל גַּב הָאִצְטְבָא4186, וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִים אֶת־שֶׁלָּהֶם בְּלִשְׁכָּה4187. וּמְלַמְּדִים אוֹתָם4188 לוֹמַר: "כָּל־מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי לְיָדוֹ – הֲרֵי הוּא לוֹ בְּמַתָּנָה"4189. לְמָחָר מַשְׁכִּימִים וּבָאִים, וְהַחַזָּנִים זוֹרְקִים אוֹתָם4190 לִפְנֵיהֶם, וְהֵם מְחַטְּפִים וּמַכִּים אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית־דִּין שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁיְהֵיא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ.
מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד? מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם וְנִקְרָא מוֹצָא, יוֹרְדִין לְשָם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת4191 שֶׁל עֲרָבָה וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִים עַל־גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ. בְּכָל־יוֹם מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת וְאוֹמְרים: "אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָא",4192 וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִים אֶת־הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָם מָה הֵם אוֹמְרִים? יֹפִי לְךָ, מִזְבֵּחַ! יֹפִי לְךָ, מִזְבֵּחַ!
כְּמַעֲשֵׂהוּ4193 בְחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן מֵעֶרֶב־[שַׁבָּת]4194 וּמַנִּיחִין אוֹתָן בְּגִגִּיּוֹת4195 שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמשׁוּ.4196 רַ' יוֹחָנָן בֶּן־בְּרוֹקָה אוֹמֵר: חָרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל4197 מְבִיאִין, וְחוֹבְטִין אוֹתָן בְּקַרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא [יוֹם] חִבּוּט חָרִיּוֹת. מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִים אֶת־לוּלְבֵיהֶם וְאוֹכְלִים אֶתְרוֹגֵיהֶם (סוכה פ' ד).