הערות וביאורים · 661–720
661ולילין – מין שדים, בניה של לילית.
663אדם, שת וגו' – כלו' הכתוב מגיע בסדר תולדות אדם עד אנוש
ומפסיק באמצע בפרשת "זה ספר תולדות אדם", ושם נאמר "ויולד בדמותו
כצלמו".
664אמר עד כאן וכו' – כלו' עד אנוש הוליד אדם בצלם ובדמות.
665מכאן ואילך – מדור אנוש ואילך, שקלקל מעשיו, כמו שנאמר: "אז
הוחל לקרוא בשם ה' " − שנעשה חולין, נתקלקלו הדורות וכו'.
666קנטורין – מיני בריות בל"י, שמחצין ולמעלה בני אדם ומחצין
ולמטה סוסים; והכוונה שנולד דור פּחות וירוד במדותיו, שטוף זמה כדרך
הבהמה.
669כקופות – מל' קוף; כלו' שנטשטש צלם אלהים מעל פניהם.
670חלין למזיקים – מופקרים למזיקים וקלים להנזק.
672חזר העולם לישובו – מטעם האמור בסמוך.
674דיורין – אנשים לדור בה.
675ובמנולין – ובמטפחות; ויש מתקנים: "ובמנטילין"; ובאיכ"ר חגי'
"ובסודרין", והענין אחד.
682שמחאי ועזאל – מלאכים שנזכרו ב"אגדת חנוך", ושם נתפרש הענין
באורך.
684מסתפקים – מוצאים ספוק, צורך.
687אסתהר – כוכב נוגה בח"י.
688שם המפורש – שם ה' כקריאתו בכל אותיותיו.
689בכימה – במערכת שבעת כוכבי לכת.
690מטטרון – מלאך פניו של הקב"ה.
692גזרות – נסרים ולוחות עץ כרותים במגזרות.
693היוא והיא – קריאות של יגעים במלאכה קשה לשם התעוררות
וזריזות.
694נתקררה דעתם – כלו' נחה דעתם.
696זונין – מין צמח רע שגדל בשבלים מעורב בשבלי חטין
(טומעללאלך).
698הברור – המובחר שבהם; נ"א: "הירוד" או "המרוד", כלו' האמלל
והעלוב שבהם, שהיה סומא.
699שסרה − "עָדֹה" בל' ארמית: סוּר.
700זורעים אחת וכו' – זורעים פעם אחת והארץ נותנת את יבולה
ארבעים שנה; כלו' שהיו מוציאים את לחמם בשפע ובלי יגיעה.
701ככנימה – כלו' כעקיצת הכנה.
706כל שכן – אף כי, על אחת כמה וכמה.
718ראם לא נכנס – אל התבה מפני גדלו.
719מתלים תלמיות – מזעזע את המים וחורש תלמים תלמים ומעלה גלים
גדולים בשעורם.
720כמן טבריא לסוסיתא − שתי ערים סמוכות זו לזו.