📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 661–720

661

ולילין – מין שדים, בניה של לילית.

↩ חזרה לטקסט
662

שם ה', ג.

↩ חזרה לטקסט
663

אדם, שת וגו' – כלו' הכתוב מגיע בסדר תולדות אדם עד אנוש ומפסיק באמצע בפרשת "זה ספר תולדות אדם", ושם נאמר "ויולד בדמותו כצלמו".

↩ חזרה לטקסט
664

אמר עד כאן וכו' – כלו' עד אנוש הוליד אדם בצלם ובדמות.

↩ חזרה לטקסט
665

מכאן ואילך – מדור אנוש ואילך, שקלקל מעשיו, כמו שנאמר: "אז הוחל לקרוא בשם ה' " − שנעשה חולין, נתקלקלו הדורות וכו'.

↩ חזרה לטקסט
666

קנטורין – מיני בריות בל"י, שמחצין ולמעלה בני אדם ומחצין ולמטה סוסים; והכוונה שנולד דור פּחות וירוד במדותיו, שטוף זמה כדרך הבהמה.

↩ חזרה לטקסט
667

טרשים – קשים כסלעים.

↩ חזרה לטקסט
668

מרחיש – משריץ תולעים.

↩ חזרה לטקסט
669

כקופות – מל' קוף; כלו' שנטשטש צלם אלהים מעל פניהם.

↩ חזרה לטקסט
670

חלין למזיקים – מופקרים למזיקים וקלים להנזק.

↩ חזרה לטקסט
671

שם שם, כט.

↩ חזרה לטקסט
672

חזר העולם לישובו – מטעם האמור בסמוך.

↩ חזרה לטקסט
673

שם ו', ז.

↩ חזרה לטקסט
674

דיורין – אנשים לדור בה.

↩ חזרה לטקסט
675

ובמנולין – ובמטפחות; ויש מתקנים: "ובמנטילין"; ובאיכ"ר חגי' "ובסודרין", והענין אחד.

↩ חזרה לטקסט
676

קלוסו – שבחו.

↩ חזרה לטקסט
677

תהלים צ"ג, ד.

↩ חזרה לטקסט
678

תהלים צ"ג, ד.

↩ חזרה לטקסט
679

ויבואו אותם – המים.

↩ חזרה לטקסט
680

בראשית ו', ו.

↩ חזרה לטקסט
681

שם ז', כג.

↩ חזרה לטקסט
682

שמחאי ועזאל – מלאכים שנזכרו ב"אגדת חנוך", ושם נתפרש הענין באורך.

↩ חזרה לטקסט
683

תהלים ח', ה.

↩ חזרה לטקסט
684

מסתפקים – מוצאים ספוק, צורך.

↩ חזרה לטקסט
685

שרויים – שוכנים.

↩ חזרה לטקסט
686

ריבה – נערה.

↩ חזרה לטקסט
687

אסתהר – כוכב נוגה בח"י.

↩ חזרה לטקסט
688

שם המפורש – שם ה' כקריאתו בכל אותיותיו.

↩ חזרה לטקסט
689

בכימה – במערכת שבעת כוכבי לכת.

↩ חזרה לטקסט
690

מטטרון – מלאך פניו של הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
691

שיטין – שורות של כתב.

↩ חזרה לטקסט
692

גזרות – נסרים ולוחות עץ כרותים במגזרות.

↩ חזרה לטקסט
693

היוא והיא – קריאות של יגעים במלאכה קשה לשם התעוררות וזריזות.

↩ חזרה לטקסט
694

נתקררה דעתם – כלו' נחה דעתם.

↩ חזרה לטקסט
695

בראשית ו', יב.

↩ חזרה לטקסט
696

זונין – מין צמח רע שגדל בשבלים מעורב בשבלי חטין (טומעללאלך).

↩ חזרה לטקסט
697

שם ד', יט.

↩ חזרה לטקסט
698

הברור – המובחר שבהם; נ"א: "הירוד" או "המרוד", כלו' האמלל והעלוב שבהם, שהיה סומא.

↩ חזרה לטקסט
699

שסרה − "עָדֹה" בל' ארמית: סוּר.

↩ חזרה לטקסט
700

זורעים אחת וכו' – זורעים פעם אחת והארץ נותנת את יבולה ארבעים שנה; כלו' שהיו מוציאים את לחמם בשפע ובלי יגיעה.

↩ חזרה לטקסט
701

ככנימה – כלו' כעקיצת הכנה.

↩ חזרה לטקסט
702

איוב כ"א, יא.

↩ חזרה לטקסט
703

לבנה − הנולד.

↩ חזרה לטקסט
704

שרך – טבורך.

↩ חזרה לטקסט
705

בראשית ו', ט.

↩ חזרה לטקסט
706

כל שכן – אף כי, על אחת כמה וכמה.

↩ חזרה לטקסט
707

נודף – עולה ומתפשט.

↩ חזרה לטקסט
708

פליטון − שמן המור.

↩ חזרה לטקסט
709

בראשית ו', ט.

↩ חזרה לטקסט
710

כחו יפה – בצדקתו.

↩ חזרה לטקסט
711

שם י"ז, א.

↩ חזרה לטקסט
712

שם ו', יד.

↩ חזרה לטקסט
713

מתרה – מזהיר.

↩ חזרה לטקסט
714

מנסרם – חותכם במשור.

↩ חזרה לטקסט
715

שם שם, טז.

↩ חזרה לטקסט
716

מבהקת – מאירה.

↩ חזרה לטקסט
717

שם ו, יט.

↩ חזרה לטקסט
718

ראם לא נכנס – אל התבה מפני גדלו.

↩ חזרה לטקסט
719

מתלים תלמיות – מזעזע את המים וחורש תלמים תלמים ומעלה גלים גדולים בשעורם.

↩ חזרה לטקסט
720

כמן טבריא לסוסיתא − שתי ערים סמוכות זו לזו.

↩ חזרה לטקסט