כב. דּוֹר הַמַּבּוּל
קי "וַיֹּאמֶר יְיָ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם"673 – מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַלְטִין וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ דָּיוֹרִין674 אִלְּמִים, וְהָיוּ מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְלוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמַנּוּלִים675, אָמַר הַמֶּלֶךְ: מָה אִם אֵלּוּ, שֶׁהֵם אִלְּמִים, מַשְׁכִּימִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמִי בִּרְמִיזָה וּבְאֶצְבַּע וּבְמַנּוּלִים – אִלּוּ הָיוּ פִּקְחִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! הוֹשִׁיב הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָהּ דָּיוֹרִין פִּקְחִים, עָמְדוּ וְהֶחֱזִיקוּ בַפַּלְטִין, אָמְרוּ: אֵין פַּלְטִין זוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁלָּנוּ הִיא! אָמַר הַמֶּלֶךְ: תַּחֲזוֹר הַפַּלְטִין לִכְמוֹת שֶׁהָיָתָה. כָּך מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא הָיָה קִלּוּסוֹ676 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹלֶה אֶלָּא מִן הַמָּיִם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים"677… מֶה הָיוּ אוֹמְרִים? "אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ"678! אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מָה אֵלּוּ, שֶאֵין לָהֶם לֹא אֲמִירָה וְלֹא דִבּוּר הֲרֵי הֵם מְקַלְּסִים אוֹתִי, כְּשֶׁאֶבְרָא אָדָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, עָמַד דּוֹר אֱנוֹשׁ וּמָרַד בּוֹ, דּוֹר הַמַּבּוּל וּמָרַד בּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יִפָּנוּ אֵלּוּ וְיָבוֹאוּ אוֹתָם679 (שם ה; שם כח).
קיא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה יָמִים נִתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ־בָרוּךּ־הוּא עַל עוֹלָמוֹ קֹדֶם שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ"680. (שם כז).
קיב "וַיִּמַח אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה"681 – אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מֶה חָטָאָה? תְּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁעָשָׂה חֻפָּה לִבְנוֹ וְהִתְקִין מִכָּל מִינֵי סְעֻדָּה. לְיָמִים מֵת בְּנוֹ – עָמַד וּפִזֵּר אֶת חֻפָּתוֹ. אָמָר: כְּלוּם עָשִׂיתִי אֶלָּא בִשְׁבִיל בְּנִי, עַכְשָׁו שֶׁמֵּת – חֻפָּה לָמָּה לִי? אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמָר: כְּלוּם בָּרָאתִי בְהֵמָה וְחַיָּה בִשְׁבִיל אָדָם, עַכְשָׁו שֶׁאָדָם חָטָא, בְּהֵמָה וְחַיָּה לָמָה לִי? (סנה' קח.).
––––––––
קיג כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ דוֹר הַמַּבּוּל וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה־זָרָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַצֵּב, מִיָּד עָמְדוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים שֶׁמְחֲזַאי וַעֲזָאֵל682 וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם הֲלֹא אָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ כְּשֶׁבָּרָאתָ אֶת־עוֹלָמֶךָ: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ?"683. אָמַר לָהֶם: וְעוֹלָם מַה יְהֵא עָלָיו? אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הָיִינוּ מִסְתַּפְּקִים684 בּוֹ. אָמַר לָהֶם: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָי, אִם אַתֶּם שְׁרוּיִים685 בָּאָרֶץ הָיָה שׁוֹלֵט בָּכֶם יֵצֶר־הָרָע וִהְיִיתֶם קָשִׁים מִבְּנֵי־אָדָם. אָמְרוּ לוֹ: תֶּן־לָנוּ רְשׁוּת וְנָדוּר עִם הַבְּרִיּוֹת וְתִרְאֶה אֵיךְ אָנוּ מְקַדְּשִׁים שְׁמֶךָ. אָמַר לָהֶם: רְדוּ וְתָדוּרוּ עִמָּהֶם. מִיָּד קִלְקְלוּ עִם בְּנוֹת הָאָדָם, שֶׁהָיוּ יָפוֹת וְלֹא יָכְלוּ לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרָם.
רָאָה שֶׁמְחֲזַאי רִיבָה686 אַחַת וּשְׁמָהּ אִסְתְּהַר687, נָתַן עֵינָיו בָּהּ. אָמַר: הִשָּׁמְעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי שׁוֹמַעַת לְךָ עַד שֶׁתִּתֶּן לִי כְנָפֶיךָ וּתְלַמְּדֵנִי שֵׁם־הַמְפוֹרָשׁ688, שֶׁאַתָּה עוֹלֶה בוֹ לָרָקִיעַ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה זוֹכְרֵהוּ. נָתַן לָהּ כְּנָפָיו וְלִמְּדָהּ אוֹתוֹ שֵׁם. הִזְכִּירָה אוֹתוֹ וְעָלְתָה לָרָקִיעַ – וְלֹא קִלְקֵלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וּפֵרְשָׁה עַצְמָהּ מִן הָעֲבֵרָה לְכוּ וּקְבָעוּהָ בֵּין שִׁבְעָה כּוֹכָבִים הַלָּלוּ – וְנִקְבְּעָה בְכִימָה689. כֵּוָן שֶׁרָאוּ שֶׁמְחֲזַאי וַעֲזָאֵל כָּךְ עָמְדוּ וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וְהוֹלִיד שֶׁמְחֲזַאי בָּנִים: הִיוָא וְהַיָּא.
שָׁגַר מְטַטְרוֹן690 שָׁלִיחַ לְשֶׁמְחֲזַאי וְאָמַר לוֹ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲרִיב עוֹלָמוֹ וּלְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. מִיָּד עָמַד בִּבְכִי וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם וְעַל בָּנָיו: מַה יַּעֲשׂוּ בָנָיו? מַה יֹּאכְלוּ אִם הָעוֹלָם חָרֵב? שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה אוֹכֵל בְּכָל יוֹם אֶלֶף גְּמַלִים וְאֶלֶף סוּסִים וְאֶלֶף שְׁוָרִים.
בַּלַּיְלָה רָאוּ הִיוָא וְהַיָּא שְׁנֵיהֶם חֲלוֹמוֹת. אֶחָד מֵהֶם רָאָה: אֶבֶן גְּדוֹלָה פְּרוּסָה עַל הָאָרֶץ כְּשֻׁלְחָן, וְהִיא חֲרוּתָה וּכְתוּבָה שִׁיטִין־שִׁיטִין691, וְהָיָה מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הָרָקִיעַ וּבְיָדוֹ כְּמִין סַכִּין וְהָיָה גוֹרֵר וּמוֹחֵק כָּל־אוֹתָן הַשִּׁיטִין וְלֹא הָיָה מְשַׁיֵּר בָּהּ אֶלָּא אַרְבַּע תֵּבוֹת; וְהָאֶחָד רָאָה: פַּרְדֵּס גָּדוֹל מְשֻׁבָּח נָטוּעַ מִכָּל מִינֵי אִילָנוֹת וְהָיוּ בוֹ מַלְאָכִים וּבְיָדָם קַרְדֻּמּוֹת וְהָיוּ מְקַצְּצִים כָּל הָאִילָנוֹת וְלֹא שִׁיְּרוּ בוֹ אֶלָּא אִילָן אֶחָד שֶׁל שְׁלשָׁה עֲנָפִים.
כֵּוָן שֶׁנִּנְעֲרוּ עָמְדוּ בְּבֶהָלָה וּבָאוּ אֵצֶל אֲבִיהֶם. אָמַר לָהֶם: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא מַבּוּל וְלֹא יְשַׁיֵּר אֶלָּא נֹחַ וּבָנָיו. כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָךְ, הָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים. אָמַר לָהֶם: אַל תִּצְטַעֲרוּ, שֶׁשְּׁמוֹתֵיכֶם לֹא יִכְלוּ מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁגּוֹזְרִים גְּזָרוֹת692 אוֹ מַעֲלִים אֲבָנִים אוֹ סְפִינוֹת – שְׁמוֹתֵיכֶם הֵם מַזְכִּירִים: הִיוָא וְהַיָּא693… מִיָּד נִתְקָרְרָה דַעְתָּם694.
שֶׁמְחֲזַאי חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְתָלָה עַצְמוֹ בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, רֹאשׁוֹ לְמַטָּה וְרַגְלָיו לְמָעְלָה וַעֲדַיִן הוּא תָלוּי בִּתְשׁוּבָה. עֲזָאֵל לֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד בְּקִלְקוּלוֹ (מד' אבכיר; ביהמ"ד ד).
קיד "כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר אֶת־דַּרְכּוֹ695 − רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן אָמָר: הַכֹּל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּדוֹר הַמַּבּוּל – הַכֶּלֶב הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַזְּאֵב וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל הַטַּוָס. רַ' לוּלְיָנִי בַר טִבְרִין בְּשֵׁם רַ' יִצְחָק אָמָר: אַף הָאָרֶץ זָנָתָה – הָיוּ זוֹרְעִין אוֹתָהּ חִטִּים וְהִיא מוֹצִיאָה זוֹנִין696. הַזּוֹנִין הַלָּלוּ מִדּוֹר הַמַּבּוּל הֵם (ב"ר כח).
קטו "וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְתֵּי נָשִׁים"697 – אָמַר רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹשִׂים, הָיָה אֶחָד מֵהֶם לוֹקֵחַ לוֹ שְׁתַּיִם [נָשִׁים], אַחַת לְפִרְיָה־וְרִבְיָה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ. זוֹ שֶׁהָיְתָה לְפִרְיָה־וְרִבְיָה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּאִלּוּ אַלְמָנָה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ; וְזוֹ שֶׁהָיְתָה לְתַשְׁמִישׁ הָיָה מַשְקָהּ כּוֹס שֶׁל עִקָּרִים שֶלֹּא תֵלֵד, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ מְקֻשֶּטֶת כְּזוֹנָה.
תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן, שֶׁהֲרֵי הַבָּרוּר698 שֶּׁבָּהֶם הָיָה לֶמֶךְ, וְלָקַח שְׁתֵּי נָשִׁים, עָדָה וְצִלָּה, עָדָה שֶׁסָּרָה699 מִמֶּנּוּ, וְצִלָּה – שְׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ (שם כג).
קטז אָמַר רַ' יִצְחָק: [אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל] הָיוּ זוֹרְעִים אַחַת700 לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וּמְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ בְּשָׁעָה קַלָּה, וּמְתַלְּשִׁין אַרְזֵי לְבָנוֹן בַּהֲלִיכָתָם, וְהָיוּ אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים חֲשׁוּבִים בְּעֵינֵיהֶם כִּכְנִימָה701 בְּבָשָׂר, וְהָיָה לָהֶם אֲוֵיר יָפֶה כְּמִן הַפֶּסַח וְעַד הָעֲצֶרֶת (שם לד).
קיז "יְשַׁלְחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן"702 כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן יוֹלֶדֶת בַּיּוֹם הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ703: צֵא וְהָבֵא לִי צֹר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת־שָׁרֶךָ704; וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת בַּלַּיְלָה – הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִבְנָהּ: צֵא וְהַדְלֵק לִי נֵר וַאֲנִי חוֹתֶכֶת אֶת־שָׁרֶךָ.
מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁיָלְדָה בַלָיְלָה, אָמְרָה לִבְנָהּ: צֵא הַדְלֵק לִי נִר וְאֶחְתּוֹךְ אֶת־שָׁרֶךָ. יָצָא וּפָגַע בַּשֵּׁד שַׁמְדּוֹן שַׂר שֶׁל רוּחוֹת; עִם שֶׁמִּתְעַסְּקִים זֶה עִם זֶה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל. אָמַר לוֹ: לֵךְ וְהִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי אִמְּךָ שֶׁקָּרָא הַתַּרְנְגוֹל, וְאִלְמָלֵא שֶׁקָּרָא הַתַּרְנְגוֹל הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתְךָ וְהוֹרְגֶךָ. אָמַר לוֹ: לֵךְ אַתָּה וְהִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי אֵם־אִמְּךָ, שֶׁלֹּא חָתְכָה אִמִּי אֶת־שָׁרִי, שֶׁאִלְמָלֵי חָתְכָה אִמִּי אֶת־שָׁרִי הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתְךָ וְהוֹרְגֶךָ (ב"ר לו; ויק"ר ה).