📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 241–300

241

לערבובו – לבלבולו ולקלקולו.

↩ חזרה לטקסט
242

הגבורה – כנוי להקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
243

וכבשם – דָּרַך עליהם ולחצם.

↩ חזרה לטקסט
244

שם שם, ט.

↩ חזרה לטקסט
245

כלו מים – ואין בו מקום פנוי מהם.

↩ חזרה לטקסט
246

ואתה אומר וכו' − להיכן יקוו

↩ חזרה לטקסט
247

בטרקלין – בחדר המרווח שבבית.

↩ חזרה לטקסט
248

ומוציא את רוחן – והן מתכווצות ומצטמצמות ע"י כך.

↩ חזרה לטקסט
249

תהלים ל"ג, ז.

↩ חזרה לטקסט
250

יעצר – מל' ארמית, כלו' ילחץ ויכבש.

↩ חזרה לטקסט
251

איוב י"ב, טו.

↩ חזרה לטקסט
252

שם ט', ח.

↩ חזרה לטקסט
253

תהלים ק"ד, ח.

↩ חזרה לטקסט
254

שם שם, לא.

↩ חזרה לטקסט
255

שר העולם – רוח העולם, מלאך הממונה על העולם.

↩ חזרה לטקסט
256

בראשית א', יא.

↩ חזרה לטקסט
257

נשאו… קל וחומר – למדו מן הקל על החמור.

↩ חזרה לטקסט
258

אילנות – עצים.

↩ חזרה לטקסט
259

בערבוביא – מעורבין זה בזה.

↩ חזרה לטקסט
260

שם שם, יב

↩ חזרה לטקסט
261

רמי – כלו' האיל שני כתובים זה על זה ומצא שהם מכחישים וסותרים זה את זה.

↩ חזרה לטקסט
262

שם שם, יב.

↩ חזרה לטקסט
263

שם ב, ה.

↩ חזרה לטקסט
264

שם ב, ה.

↩ חזרה לטקסט
265

משיחין – דרש שיח מל' שיחה, שלחישת העלים נשמעת כעין שיח.

↩ חזרה לטקסט
266

להנאתם וכו' – דרש "שיח" מל' "לשוח בשדה", שענינו טיול ושיח במסיבת רעים.

↩ חזרה לטקסט
267

מזל – כוכב; כלומר, מלאך הממונה עליו.

↩ חזרה לטקסט
268

שם א', טז.

↩ חזרה לטקסט
269

שם א', טז

↩ חזרה לטקסט
270

הגון – ישר ונכון.

↩ חזרה לטקסט
271

ומשלי ביום ובלילה – שהלבנה נראית לפרקים גם ביום.

↩ חזרה לטקסט
272

שם א', טז.

↩ חזרה לטקסט
273

אפיטרופין – ממונים ופקידים.

↩ חזרה לטקסט
274

במדינה – הכוללת ערים הרבה.

↩ חזרה לטקסט
275

בולי ודימוס – בלשון יונית: מרומי עם ודלת העם.

↩ חזרה לטקסט
276

יוצאת עמו – ללוותו לכבודו.

↩ חזרה לטקסט
277

הכוכבים – שיש בהם גדולים וקטנים.

↩ חזרה לטקסט
278

נפלה – מפחד.

↩ חזרה לטקסט
279

תהלים ק"ד, כד.

↩ חזרה לטקסט
280

באור – באש.

↩ חזרה לטקסט
281

בראשית ב', א.

↩ חזרה לטקסט
282

ויתושים – זבובים דקים, מן העוקצים.

↩ חזרה לטקסט
283

בכרך – בעיר גדולה.

↩ חזרה לטקסט
284

תשחורת – חפוש אחרי זרים או עברינים לתפסם.

↩ חזרה לטקסט
285

חבר – כומר פרסי.

↩ חזרה לטקסט
286

סופר – חכם.

↩ חזרה לטקסט
287

מה שהוא – במקצת, ואמר כך בדרך ענוה.

↩ חזרה לטקסט
288

על מנת – על תנאי.

↩ חזרה לטקסט
289

קורת רוח – נחת רוח, הנאה.

↩ חזרה לטקסט
290

ומסתכל − ומביט.

↩ חזרה לטקסט
291

נתקררה דעתו – נחה דעתו.

↩ חזרה לטקסט
292

הא למדת – הרי אתה למד.

↩ חזרה לטקסט
293

קונטריקוס – שמו של שר רומי.

↩ חזרה לטקסט
294

ההגמון – שר העיר.

↩ חזרה לטקסט
295

בראשית א', כ.

↩ חזרה לטקסט
296

שם ב', יט.

↩ חזרה לטקסט
297

הרקק, – בצה, אגם, שיש בו משניהם.

↩ חזרה לטקסט
298

קפוטקאה − ממדינת קפוטקא.

↩ חזרה לטקסט
299

תדע – סימן וראיה לדבר.

↩ חזרה לטקסט
300

שם א', כו.

↩ חזרה לטקסט