ו. יָרֵחַ
לו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמֵי, נֶאֱמַר: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדוֹלִים"268, וְנֶאֱמַר: "אֶת־הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן"269? אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אֶפְשָר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְכֶתֶר אֶחָד? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן270 אֲמַעֵט אֶת עַצְמִי? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמִשְׁלִי בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה271 (חולין ס).
לז "וְאֵת הַכּוֹכָבִים"272 – אָמַר רַ' אַחָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֶפִּיטְרוֹפִין273, אֶחָד שׁוֹלֵט בָּעִיר וְאֶחָד שׁוֹלֵט בַּמְּדִינָה274, אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וּמִעֵט עַצְמוֹ זֶה לִהְיוֹת שׁוֹלֵט בָּעִיר, גּוֹזֵר אֲנִי עָלָיו: בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא תְּהֵא כָל בּוּלֵי וְדֵימוֹס275 יוֹצֵאת עִמּוֹ276, וּבְשָׁעָה שֶׁיְהֵא נִכְנָס תְּהֵא בוּלֵי וְדֵימוֹס נִכְנֶסֶת עִמּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וְהַלְּבָנָה הַזּוֹ מִעֲטָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת שׁוֹלֶטֶת בַּלָּיְלָה, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיהָ: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יֹצֵאת יְהוּ הַכּוֹכָבִים277 יוֹצְאִים עִמָּהּ וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת יְהוּ הַכּוֹכָבִים נִכְנָסִים עִמָּהּ (ב"ר ו).
לח [דָּבָר אַחֵר]: בְּשָׁעָה שֶׁנָּזַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּלְּבָנָה, נָפְלָה278, וְנָפְלוּ נִיצוֹצִים מִמֶּנָּה עַל פְּנֵי כָל־הָרָקִיעַ, וְהֵם הַכּוֹכָבִים (ביה"מ ח"ה).