הערות וביאורים · 121–180
124דבר ברור – ראיה ברורה.
131מתחלת ברייתו וכו' – כלו', דברים שהיו מתחלת ברייתו של עולם
"עמוקות ונסתרות" ולא נתפרשו במקומם בתורה בתחלת הבריאה, חזרו ונתפרשו
בפרטיהם במקום אחר, בדברי נביאים וכתובים.
133ולא פרש – כיצד היתה בריאתם.
138ששה דברים וכו' − כלם יש להם סמוכים במקרא: התורה − "ה' קנני
ראשית דרכו" (מש' ח', כב);
139כסא הכבוד − "נכון כסאך מאז" וגו' (תהלים צ"ג, ב);
140האבות — "כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם" (הושע
ט', י);
141ישראל — "זכור עדתך קנית קדם" (תהל' ע"ד, ב);
142בית המקדש — "מרום מראשון מקום מקדשנו" (ירמיה י"ז, יב);
143שמו של משיח — "לפני שמש ינון שמו" (תהל' ע"ב, יז);
144תשובה — "בטרם הרים… תשב אנוש עד דכא ותאמר
שובו" (שם צ', ב־ג);
145גן עדן — "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם" (בראשית ב', ח);
146גיהנם − "כי ערוך מאתמול תפתה" (ישעיה ל', לג).
147קדמה לכל דבר – אפילו לתורה.
149דפתראות ופנקסאות – יריעות של קלף וספרים שיש בהם ציורים
לתכנית הבנין.
151בעשרה דברים וכו' − וכלם יש להם סמוכים במקרא: בחכמה ובתבונה
− "ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה" (מש' ג', יט); בדעת −
"בדעתו תהומות נבקעו (שם שם, ה); בכח וגבורה − "מכין הרים בכחו
נאזר בגבורה" (תהל' ס"ה, ז); בגערה − "עמודי שמים ירופפו
ויתמהו מגערתו" (איוב כ"ו, יא), ודרשו בו: בשעה שברא הקב"ה את
העולם היה מרחיב והולך וכו' עד שגער בו הקב"ה והעמידו; צדק ומשפט −
"צדק ומשפט" מכון כסאך" (תהל' פ"ט, טו); חסד ורחמים − "זכור
רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה (שם כ"ה, ו).
155צונין − (מקוצר מן "צוננין"), מים קרים, והוא לשון ירושלמי.
156מקריסים – נקרשים ומתכווצים.
158אני בורא וגו' – ה' הוא מדת הרחמים, אלהים – מדת הדין.
159שמים נבראו תחלה – כלומר, העולם העליון, המציאות הרוחנית.
161הארץ נבראת תחלה – העולם התחתון, המציאות החמרית; ודבר זה
שנוי במחלקת גם אצל הפילוסופים הקדמונים.
166זה וזה כאחת נבראו – שהרוח והחומר שניהם יחד התחלה אחת להם
ובאים כאחד.
169עשות – לשון תקון ושכלול, כמו "ולא עשה שפמו" (ש"ב י"ט, כב).
171שקולים זה כזה – דומים ושוים במעלתם.
174עד היא פגה וכו' – משל הבריות הוא: בעודנה בוסר הוציאה
קוצים, כך הארץ, תחלת ברייתה תהו וסופה תהו.
177באוני – בשטר, ספר מקנה בל' יונית.
178בטימי – במחיר, בדמים בל"י.