📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 121–180

121

משלי ח' כד.

↩ חזרה לטקסט
122

בראשית א, א.

↩ חזרה לטקסט
123

מין – אחד הכופרים.

↩ חזרה לטקסט
124

דבר ברור – ראיה ברורה.

↩ חזרה לטקסט
125

הבנאי – בונה אומן.

↩ חזרה לטקסט
126

הנגר – חרש עץ.

↩ חזרה לטקסט
127

מים במים – כלו מים.

↩ חזרה לטקסט
128

בראשית א' ב.

↩ חזרה לטקסט
129

תהלים קמ"ז, יז.

↩ חזרה לטקסט
130

איוב ל"ז, ו.

↩ חזרה לטקסט
131

מתחלת ברייתו וכו' – כלו', דברים שהיו מתחלת ברייתו של עולם "עמוקות ונסתרות" ולא נתפרשו במקומם בתורה בתחלת הבריאה, חזרו ונתפרשו בפרטיהם במקום אחר, בדברי נביאים וכתובים.

↩ חזרה לטקסט
132

דניאל ב', כב.

↩ חזרה לטקסט
133

ולא פרש – כיצד היתה בריאתם.

↩ חזרה לטקסט
134

ישעיה מ', כב.

↩ חזרה לטקסט
135

איוב לז, ו'.

↩ חזרה לטקסט
136

איוב ל"ח, לח.

↩ חזרה לטקסט
137

תהלים ק"ד, ב.

↩ חזרה לטקסט
138

ששה דברים וכו' − כלם יש להם סמוכים במקרא: התורה − "ה' קנני ראשית דרכו" (מש' ח', כב);

↩ חזרה לטקסט
139

כסא הכבוד − "נכון כסאך מאז" וגו' (תהלים צ"ג, ב);

↩ חזרה לטקסט
140

האבות — "כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם" (הושע ט', י);

↩ חזרה לטקסט
141

ישראל — "זכור עדתך קנית קדם" (תהל' ע"ד, ב);

↩ חזרה לטקסט
142

בית המקדש — "מרום מראשון מקום מקדשנו" (ירמיה י"ז, יב);

↩ חזרה לטקסט
143

שמו של משיח — "לפני שמש ינון שמו" (תהל' ע"ב, יז);

↩ חזרה לטקסט
144

תשובה — "בטרם הרים… תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו" (שם צ', ב־ג);

↩ חזרה לטקסט
145

גן עדן — "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם" (בראשית ב', ח);

↩ חזרה לטקסט
146

גיהנם − "כי ערוך מאתמול תפתה" (ישעיה ל', לג).

↩ חזרה לטקסט
147

קדמה לכל דבר – אפילו לתורה.

↩ חזרה לטקסט
148

משלי ח', ל.

↩ חזרה לטקסט
149

דפתראות ופנקסאות – יריעות של קלף וספרים שיש בהם ציורים לתכנית הבנין.

↩ חזרה לטקסט
150

פשפשין – שערים קטנים.

↩ חזרה לטקסט
151

בעשרה דברים וכו' − וכלם יש להם סמוכים במקרא: בחכמה ובתבונה − "ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה" (מש' ג', יט); בדעת − "בדעתו תהומות נבקעו (שם שם, ה); בכח וגבורה − "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" (תהל' ס"ה, ז); בגערה − "עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו" (איוב כ"ו, יא), ודרשו בו: בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך וכו' עד שגער בו הקב"ה והעמידו; צדק ומשפט − "צדק ומשפט" מכון כסאך" (תהל' פ"ט, טו); חסד ורחמים − "זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה (שם כ"ה, ו).

↩ חזרה לטקסט
152

בראשית ב', ד.

↩ חזרה לטקסט
153

דקים – נ"א: "רקים".

↩ חזרה לטקסט
154

חמין – מים חמים.

↩ חזרה לטקסט
155

צונין − (מקוצר מן "צוננין"), מים קרים, והוא לשון ירושלמי.

↩ חזרה לטקסט
156

מקריסים – נקרשים ומתכווצים.

↩ חזרה לטקסט
157

ועמדו – נתקימו.

↩ חזרה לטקסט
158

אני בורא וגו' – ה' הוא מדת הרחמים, אלהים – מדת הדין.

↩ חזרה לטקסט
159

שמים נבראו תחלה – כלומר, העולם העליון, המציאות הרוחנית.

↩ חזרה לטקסט
160

בראשית א, א.

↩ חזרה לטקסט
161

הארץ נבראת תחלה – העולם התחתון, המציאות החמרית; ודבר זה שנוי במחלקת גם אצל הפילוסופים הקדמונים.

↩ חזרה לטקסט
162

שם ב', ד.

↩ חזרה לטקסט
163

עמוס ט', ו.

↩ חזרה לטקסט
164

שרפרף – הדום.

↩ חזרה לטקסט
165

ישעיה ס"ו, א.

↩ חזרה לטקסט
166

זה וזה כאחת נבראו – שהרוח והחומר שניהם יחד התחלה אחת להם ובאים כאחד.

↩ חזרה לטקסט
167

שם מ"ח, יג

↩ חזרה לטקסט
168

בראשית א, א.

↩ חזרה לטקסט
169

עשות – לשון תקון ושכלול, כמו "ולא עשה שפמו" (ש"ב י"ט, כב).

↩ חזרה לטקסט
170

שם ב, ד

↩ חזרה לטקסט
171

שקולים זה כזה – דומים ושוים במעלתם.

↩ חזרה לטקסט
172

שם א', ב.

↩ חזרה לטקסט
173

משלי כ, יא.

↩ חזרה לטקסט
174

עד היא פגה וכו' – משל הבריות הוא: בעודנה בוסר הוציאה קוצים, כך הארץ, תחלת ברייתה תהו וסופה תהו.

↩ חזרה לטקסט
175

ירמיה ד', כג.

↩ חזרה לטקסט
176

למלך − משל למלך.

↩ חזרה לטקסט
177

באוני – בשטר, ספר מקנה בל' יונית.

↩ חזרה לטקסט
178

בטימי – במחיר, בדמים בל"י.

↩ חזרה לטקסט
179

מטמיון – מאוצר המלך.

↩ חזרה לטקסט
180

טרודין – גרושין.

↩ חזרה לטקסט