📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ב: מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים
#6

א. בְּרִיאַת־הָעוֹלָם

א שָׁנוּ חֲכָמִים: "כִּי שְׁאַל־נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים"91 – יָכוֹל, יִשְׁאַל אָדָם קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם92 – תַּלְמוּד־לוֹמַר93: לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל־הָאָרֶץ"94. יָכוֹל, לֹא יִשְׁאַל אָדָם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית95 – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ"96. יָכוֹל, יִשְׁאַל אָדָם מַה־לְּמַעְלָה וּמַה־לְּמַטָּה97, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר98 – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם"99, − מִ"לְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד־קְצֵה הַשָּׁמַיִם" אַתָּה שׁוֹאֵל, וְאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל מַה־לְּמַעְלָה וּמַה־לְּמַטָּה, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר (חג' יא:).

ב לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּ"ב"? – מַה "ב" זֶה סָתוּם מִצְּדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו – כָךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לִדְרוֹשׁ מַה־לְּמַעְלָה וּמַה־לְּמַטָּה, מַה־לְּפָנִים וּמַה־לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא100 (ב"ר א).

ג "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ"101 – זֶה שֶׁהוּא דוֹרֵשׁ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי־בְרֵאשִׁית וְאֵילֵךְ, "וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ"102 – זֶה שֶׁהוּא מַנִּיחַ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם וְדוֹרֵשׁ מִן הַחשֶׁךְ103, מֶה הָיָה (מדה"ג בראשית).

ד "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם"104 − רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם בֶּן־סִירָא: "פְּלִיאָה מִמְּךָ מַה תֵּדָע? / עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה־תַּחְקֹר? / בַּמֶּה שֶׁהָרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן; / אֵין לְךָ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת.

לְמֶלֶךְ105 שֶׁבָּנָה פַלְטִין106 בִּמְקוֹם בִּיבִין107, בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת, בִּמְקוֹם סַרְיוּת108. כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וְאוֹמֵר: פַּלְטִין זוֹ בְּנוּיָה בִּמְקוֹם בִּיבִין, בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת, בִּמְקוֹם סַרְיוּת – אֵינוֹ פוֹגֵם? כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וְאוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא מִתּוֹךְ תֹּהוּ וָבֹהוּ – אֵינוֹ פוֹגֵם?

רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר־קַפָּרָא אָמַר: אִלּוּלֵא הַדָּבָר כָּתוּב אִי־אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ109 − "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"110, מִנָּיִן? "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ"111 (ירוש' חג' ב; ב"ר א).

ה פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְמָנִים טוֹבִים112 שֶׁסִּיְּעוּ113 אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: וּמָה הֵם? אָמַר לוֹ: תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ וָמַיִם וְרוּחַ וּתְהוֹמוֹת. אָמַר לוֹ: תִּפַּח רוּחוֹ114 שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ! כֻּלָּם נֶאֱמַר בָּהֶם בְּרִיאָה115: תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע"116; חשֶׁךְ − "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ"117; מַיִם − "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם"118, לָמָּה? "כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ"119; רוּחַ − "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ"120; תְּהוֹמוֹת − "בְּאֵין־תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי"121 (ב"ר א; מדה"ג בראשית).

איור מלווה לסיפור: "ברא אלהים" – מעשה שבא מין ואמר לר' עקיבא: העולם הזה מי בראו?
איור מלווה · "ברא אלהים" – מעשה שבא מין ואמר לר' עקיבא: העולם הזה מי בראו?

ו "בָּרָא אֱלֹהִים"122 – מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִין123 וְאָמַר לְרַ' עֲקִיבָא: הָעוֹלָם הַזֶּה מִי בְרָאוֹ? אָמַר לוֹ: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. אָמַר לוֹ: הַרְאֵנִי דָּבָר בָּרוּר124. אָמַר לוֹ: לְמָחָר תָּבוֹא אֵלָי. לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: מָה אַתָּה לוֹבֵשׁ? אָמַר לוֹ: בָּגֶד. אָמַר לוֹ: מִי עֲשָׂאוֹ? אָמַר לוֹ: הָאוֹרֵג. אָמַר לוֹ: אֵינִי מַאֲמִין לָךְ, הַרְאֵנִי דָּבָר בָּרוּר! אָמַר לוֹ: וּמָה אַרְאֶךָ, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָאוֹרֵג עֲשָׂאוֹ? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ? נִפְטַר אוֹתוֹ הַמִּין. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: מַהוּ הַדָּבָר בָּרוּר? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, כְּשֵׁם שֶׁהַבַּיִת מוֹדִיעַ עַל הַבַּנַּאי125, וְהַבֶּגֶד מוֹדִיעַ עַל הָאוֹרֵג, וְהַדֶּלֶת עַל הַנַּגָּר126, כָּךְ הָעוֹלָם מוֹדִיעַ עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא בְרָאוֹ (מד' תמורה).

ז דָּרַשׁ רַ' יוּדָה בֶּן פַּזִּי: בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמָיִם127, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם"128, חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים"129, חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ"130 (ירוש' חג' ב).

ח אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר סִימוֹן: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ131 שֶׁל עוֹלָם "הוּא גָּלֵא עֲמִיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא",132 שֶׁנֶאֱמַר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֲלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם" – וְלֹא פֵרַשׁ133, הֵיכָן פֵּרַשׁ? לְהַלָּן: "הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת"134; "וְאֵת הָאָרֶץ" – וְלֹא פֵרַשׁ, הֵיכָן פֵּרַשׁ? לְהַלָּן: "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא־אָרֶץ"135… "בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק"136; "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" – וְלֹא פֵרַשׁ, הֵיכָן פֵּרַשׁ? "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה"137 (ב"ר א).

ט שִׁשָּׁה דְבָרִים138 קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ וְיֵשׁ מֵהֶם שְׁעָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת: הַתּוֹרָה וְכִסֵּא־הַכָּבוֹד139 נִבְרָאוּ; הָאָבוֹת140 וְיִשְׂרָאֵל141 וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ142 וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ143 עָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. רַ' אַהֲבָה בְרַ' זְעֵירָא אָמַר: אַף הַתְּשׁוּבָה144; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף גַּן־עֵדֶן145 וְגֵיהִנֹּם146.

אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' יִצְחָק: מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר147, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאַחַר כ"ו דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה לֹא הָיָה כוֹתֵב בַּתּוֹרָה: "צַו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

אָמַר רַ' בַּנַּאי: הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִזְכוּת הַתּוֹרָה (ב"ר א; פסח' נד).

י רַ' הוֹשַׁעְיָא רַבָּה פָּתַח: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן148 ̶ אָמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: אֲנִי הָיִיתִי כְלִי־אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם בּוֹנֶה פַלְטִין, אֵינוֹ בוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא מִדַּעַת אָמָּן: וְהָאָמָּן אֵינוֹ בוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא דִפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת149 יֵשׁ לוֹ, לֵידַע הֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה פִשְׁפָּשִׁין150 ̶ כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם (ב"ר א).

יא אָמַר מַר זוּטְרָא בַר טוֹבִיָה אָמַר רָב: בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים151 נִבְרָא הָעוֹלָם: בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, בְּכֹחַ וּבִגְעָרָה וּבִגְבוּרָה, בְּצֶדֶק וּבְמִשְפָּט, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים (חג' יב).

יב "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים"152 – לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ כּוֹסוֹת דַּקִּים153. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם חַמִּין154 הֵם מִתְבַּקְּעִים, צוֹנִין155 – הֵם מַקְרִיסִים156. וּמֶה עָשָׂה? עֵרַב חַמִּין בְּצוֹנִין וְנָתַן בָּהֶם וְעָמָדוּ157. כַּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִם בּוֹרֵא אֲנִי אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים – יִהְיוּ חֲטָאָיו מְרֻבִּים, בְּמִדַּת־הַדִּין – הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד? אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בוֹרֵא158 אוֹתוֹ בְּמִדַּת־הַדִּין וּבְמִדַּת־הָרַחֲמִים – וְהַלְוַאי יַעֲמוֹד (ב"ר יב; ילק"ש בראשית).