ו. אֵבֶל אָבוֹת
יב בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בָּא אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹכֶה וּמְמָרֵט זְקָנוֹ וְתוֹלֵשׁ3435 שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּמַכֶּה אֶת־פָּנָיו וְקוֹרֵעַ אֶת־בְּגָדָיו וְאֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ וְסוֹפֵד וְצוֹעֵק. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִכָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁבָּאתִי לִידֵי בוּשָׁה וּכְלִמָּה זֹאת? כֵּוָן שֶׁרָאוּהוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, אַף הֵם קָשְׁרוּ הֶסְפֵּד3436 שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת וְאוֹמְרִים: "נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח"3437 – מְסִלּוֹת שֶׁהִתְקַנְתְּ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים פּוֹסְקִים מֵהֶן – הֵיאַךְ הָיוּ לִשְׁמָמָה! דְּרָכִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּהֶם בְּחַגִים – הֵיאַךְ שָׁבָתוּ!
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְקַק3438 הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶם: מַה לָכֶם קוֹשְׁרִים מִסְפֵּד שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת? אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ שֶׁבָּא לְבֵיתְךָ וְסָפַד וּבָכָה, מִפְּנֵי מָה לֹא הִשְׁגַּחְתָּ עָלָיו? אָמַר לָהֶם: מִיּוֹם שֶׁנִּפְטַר אוֹהֲבִי מִלְּפָנַי לְבֵית־עוֹלָמוֹ, לֹא בָא לְבֵיתִי, וְעַכְשָׁו "מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי?"3439 אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה הֶגְלֵיתָ אֶת־בָּנַי וּמְסַרְתָּם בִּידֵי הָאֻמּוֹת וַהֲרָגוּם בְּכָל־מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת־בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, מָקוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אֶת־יִצְחָק בְּנִי עוֹלָה לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְעָבְרוּ עַל־כָּל־הַתּוֹרָה וְעַל עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהּ. אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִי מֵעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ? אָמַר לוֹ: תָּבֹא תּוֹרָה וְתָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל.
מִיָּד בָּאָה תּוֹרָה לְהָעִיד בָּהֶם. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם: בִּתִּי, בָּאתָ לְהָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ עַל מִצְוֹתָיִךְ – וְאֵין לָךְ בֹּשֶׁת־פָּנִים מִפָּנָי? זִכְרִי יוֹם שֶׁהֶחֱזִירֵךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל כָּל־אֻמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלֵךְ עַד שֶׁבָּאוּ בָנַי לְהַר־סִינַי וְקִבְּלוּ אוֹתָךְ וְכִבְּדוּךְ, – וְעַכְשָׁו אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בָּהֶם בְּיוֹם צָרָתָם? כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעָה תוֹרָה כָּךְ עָמְדָה לְצַד אֶחָד וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: יָבֹאוּ עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת וְיָעִידוּ בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּד בָּאוּ עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. בָּאָה אָלֶף לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם: אָלֶף, אַתְּ רֹאשׁ לְכָל־הָאוֹתִיּוֹת – וּבָאת לְהָעִיד בְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם צָרָתָם? זִכְרִי יוֹם שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַר סִינַי וּפָתַח בָּךְ "אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ"3440 וְלֹא קִבְּלוּךְ אֻמָּה וְלָשׁוֹן אֶלָּא בָנָי – וְאַתְּ בָּאָה לְהָעִיד בְּבָנָי! מִיָּד עָמְדָה אָלֶף לְצַד אֶחָד וְלֹא הֵעִידָה בָּהֶם.
בָּאָה בֵית לְהָעִיד בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם: בִּתִּי, אַתְּ בָּאָה לְהָעִיד עַל בָּנָי, שֶׁהֵם זְרִיזִים בַּחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁאַתְּ בְּרֹאשׁ־הַתּוֹרָה? מִיָּד עָמְדָה בֵית לְצַד אֶחָד וְלֹא הֵעִידָה כְּלוּם.
וְכֵוָן שֶׁרָאוּ כָּל־הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהִשְׁתִּיקָן אַבְרָהָם, נִתְבַּיְּשׁוּ וְעָמְדוּ בְעַצְמָן וְלֹא הֵעִידוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
מִיָּד פָּתַח אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לְמֵאָה שָׁנָה נָתַתָּ לִּי בֵן, וּכְשֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְהָיָה בָּחוּר בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים אָמַרְתָּ לִּי: "הַעֲלֵהוּ עוֹלָה לְפָנַי", וְנַעֲשֵׂיתִי עָלָיו כְּאַכְזָרִי וְלֹא רִחַמְתִּי עָלָיו, אֶלָּא אֲנִי בְעַצְמִי כָּפַתִּי3441 אוֹתוֹ – וְלֹא תִזְכֹּר לִי זֹאת, וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנָי?
פָּתַח יִצְחָק וְאָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּשֶׁאָמַר לִי אַבָּא: "אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי"3442, לֹא עִכַּבְתִּי עַל דְּבָרֶיךָ, וְנֶעֱקַדְתִּי בִרְצוֹן לִבִּי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּפָשַׁטְתִּי אֶת־צַוָּארִי תַּחַת הַסַּכִּין – וְלֹא תִּזְכֹּר לִי זֹאת, וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנָי?
פָּתַח יַעֲקֹב וְאָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לֹא עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַדְתִּי בְּבֵית לָבָן? וּכְשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתוֹ פָּגַע בִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג בָּנָי, וּמָסַרְתִּי עַצְמִי לְמִיתָה עֲלֵיהֶם – וְעַכְשָׁו נִמְסְרוּ בְיַד אוֹיְבֵיהֶם כְּצֹאן לְטִבְחָה לְאַחַר שֶׁגִּדַּלְתִּים כְּאֶפְרוֹחִים שֶׁל תַּרְנְגֹלִים וְסָבַלְתִּי עֲלֵיהֶם צַעַר־גִּדּוּל־בָּנִים, – וְלֹא תִּזְכֹּר לִי זֹאת, וְלֹא תְרַחֵם עַל בָּנָי?
פָּתַח משֶׁה וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, לֹא רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיִיתִי עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְרַצְתִּי לִפְנֵיהֶם כְּסוּס בַּמִּדְבָּר, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁיִּכָּנְסוּ לְאָרֶץ גָּזַרְתָּ עָלַי: בַּמִּדְבָּר יִפְּלוּ עַצְמוֹתַי. – וְעַכְשָׁו שֶׁגָּלוּ שָׁלַחְתָּ לִי לַסְּפֹּד וְלִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם? זֶהוּ הַמָּשָׁל שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם: "מִטּוּב אֲדוֹנִי לֹא טוֹב לִי וּמֵרָעָתוֹ רַע לִי"…
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לְיִרְמְיָה: לֵךְ לְפָנַי, וְאֵלֵךְ אֲלֵיהֶם וְאֶרְאֶה, מִי מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם? אָמַר לוֹ יִרְמְיָהוּ: אִי־אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ מִפְּנֵי הַהֲרוּגִים. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן!
מִיָּד הָלַךְ משֶׁה וְיִרְמְיָה לְפָנָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַהֲרוֹת בָּבֶל. רָאוּהוּ לְמשֶׁה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: בָּא בֶן־עַמְרָם מִקִּבְרוֹ לִפְדּוֹתֵנוּ מִיָּד צָרֵינוּ. יָצְאָה בַת־קוֹל 3443 וְאָמָרָה: גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנָי! מִיַּד אָמַר לָהֶם משֶׁה: בָּנַי, לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם אִי־אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵרָה, אֶלָּא הַמָּקוֹם יַחֲזִיר אֶתְכֶם בִּמְהֵרָה – וְהִנִּיחַ אוֹתָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵרִימוּ קוֹלָם בִּבְכִיָּה גְדוֹלָה, עַד שֶׁעָלְתָה בְכִיָּתָם לַמָּרוֹם; זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל־נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַם־בָּכִינוּ"3444.
כֵּוָן שֶׁבָּא משֶׁה אֵצֶל אֲבוֹת־הָעוֹלָם אָמְרוּ לוֹ: מֶה עָשׂוּ הָאוֹיְבִים בְּבָנֵינוּ? אָמַר לָהֶם: מֵהֶם הָרְגוּ בַחֶרֶב וּמֵהֶם כָּפְתוּ יְדֵיהֶם לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּמֵהֶם אֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, וּמֵהֶם נִפְשָׁטִים עֲרֻמִים, וּמֵהֶם מֵתוּ בַדֶּרֶךְ וְנִבְלָתָם לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם מֻשְׁלָכִים לַחַמָּה רְעֵבִים וּצְמֵאִים. מִיָּד פָּתְחוּ כֻלָּם וּבָכוּ וְקוֹנְנוּ בְּקִינוֹת: וַי3445 עַל מַה שֶׁהִגִּיעַ לְבָנֵינוּ! הֵיאַךְ הֱיִיתֶם כִּיתוֹמִים בְּלֹא אָב; הֵיאַךְ יְשַׁנְתֶּם בַּצָּהֳרַיִם וּבַקַּיִץ בְּלֹא לְבוּשׁ וּבְלֹא כְסוּת! הֵיאַךְ הֲלַכְתֶּם בֶּהָרִים וּבַחֲצָצִים3446 חֲלוּצֵי־נַעֲלַיִם וּבְלֹא סַנְדָּלִים3447! הֵיאַךְ הֱיִיתֶם טְעוּנִים מַשְׂאוֹת חוֹל! הֵיאַךְ הָיוּ יְדֵיכֶם כְּפוּתוֹת לַאֲחוֹרֵיכֶם! הֵיאַךְ לֹא הֱיִיתֶם בּוֹלְעִים רֹק3448 שֶׁבְּפִיכֶם!
פָּתַח משֶׁה וְאָמַר: אֲרוּרָה אַתְּ, הַשָּׁמֶשׁ! לָמָּה לֹא חָשַׁכְתְּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הָאוֹיֵב לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ! הֵשִׁיבָה לוֹ הַשָּׁמֶשׁ: בְּחַיֶּיךָ3449, משֶׁה רוֹעֶה נֶאֱמָן, הֵיאַךְ אֶהְיֶה חֲשֻׁכָּה – וְלֹא הֵנִיחוּנִי וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנִּי, שֶׁהִלָקוּנִי3450 בְשִׁשִּׁים שְׁבָטִים שֶׁל אֵשׁ וְאָמְרוּ לִי: צְאִי וְהָאִירִי אוֹרֵךְ!
שׁוּב פָּתַח משֶׁה וְאָמַר: וַי עַל זִיוְךָ, בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, הֵיאַךְ חָשָׁךְ?! וַי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁיֶּחֱרַב! הַהֵיכָל נִשְׂרַף וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נֶהֱרָגִים וַאֲבוֹתֵיהֶם הוֹלְכִים בַּשְּׁבִי וּבַגָּלוּת.
שׁוּב פָּתַח משֶׁה וְאָמַר: שַׁבָּאִים3451, בְּחַיֵּיכֶם! לֹא תָמִיתוּ אוֹתָם מִיתָה אַכְזְרִיָּה וְלֹא תַעֲשׂוּ בָהֶם כְּלָיָה גְמוּרָה, וְלֹא תַהַרְגוּ בֵּן לִפְנֵי הָאָב וּבַת לִפְנֵי הָאֵם, שֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יִפָּרַע מִכֶּם3452. וְהַכַּשְׂדִּים הָרְשָׁעִים לֹא עָשׂוּ כָךְ, אֶלָּא הָיוּ נוֹתְנִים בֵּן בְּחֵיק אִמּוֹ וְאָמְרוּ לְאָבִיו: קוּם שְׁחָטֵהוּ. הָיְתָה אִמּוֹ בּוֹכָה וְדִמְעוֹתֶיהָ נוֹשְׁרוֹת3453 עָלָיו, וְאָבִיו תּוֹלֶה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ.3454
אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּתַבְתָּ בַּתּוֹרָתֶךָ: "וְשׁוֹר אוֹ־שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת־בְּנוֹ לֹא תִּשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד"3455 – וַהֲלֹא כְבָר הָרְגוּ בָנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה, וְאַתָּה שׁוֹתֵק…
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה רָחֵל אִמֵּנוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמָרָה: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ, שֶׁיַּעֲקֹב אֲהֵבַנִי אָהֲבָה יְתֵרָה וְעָבַד בִּשְׁבִילִי לְאַבָּא שֶׁבַע שָׁנִים, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן נִשּׂוּאַי לְבַעֲלִי יָעַץ אָבִי לְהַחֲלִיפֵנִי בַאֲחוֹתִי, וְלֹא קִנֵּאתִי בַאֲחוֹתִי וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְחֶרְפָּה. וּמָה אִם אֲנִי, שֶׁאֲנִי בָשָׂר־וְדָם, עָפָר וָאֵפֶר, לֹא קִנֵּאתִי בְצָרָה שֶׁלִּי – אַתָּה, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם וְרַחֲמָן, מִפְּנֵי מָה קִנֵּאתָ בַּעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְהִגְלֵיתָ אֶת־בָּנָי?
מִיַּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: בִּשְׁבִילֵךְ, רָחֵל, אֲנִי מַחֲזִיר אֶת־יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר:
כֹּה אָמַר יְיָ:
קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע / נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים
רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ; / מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם3456…
וְנֶאֱמַר:
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי / וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה,
כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ… / וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ.
וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם3457 (שם).