כז. בִּנְיַן שְׁלֹמֹה
קיא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁמִיר3051 – שֶׁבּוֹ בָנָה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה"3052 – הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם3053, דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: "כָּל־אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה"3054! אִם־כֵּן מַה־תַּלְמוּד־לוֹמַר: "לֹא־נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ"3055? שֶׁהָיָה מְתַקְּנָן מִבַּחוּץ3056 וּמַכְנִיסָן מִבִּפְנִים. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַ' יְהוּדָה בְּאַבְנֵי מִקְדָּשׁ וְדִבְרֵי רַ' נְחֶמְיָה – בְּאַבְנֵי בֵיתוֹ. וּלְרַבִּי נְחֶמְיָה – "שָׁמִיר" לָמָּה לִי? – לְאַבְנֵי אֵפוֹד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: אֲבָנִים הַלָּלוּ אֵין כּוֹתְבִין עֲלֵיהֶן בִּדְיוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "פִּתּוּחֵי חֹתָם"3057, וְאֵין מְסָרְטִין3058 עֲלֵיהֶן בְּאִזְמֵל3059, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמִלּוּאֹתָם"3060; אֶלָּא כוֹתְבִין עֲלֵיהֶן בִּדְיוֹ וּמַרְאֶה לָהֶן שָׁמִיר מִבַּחוּץ וְהֵן נִבְקָעוֹת מֵאֲלֵיהֶן, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁנִּבְקַעַת בִּימוֹת הַחַמָּה וְאֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, וּכְבִקְעָה זוֹ שֶׁנִּבְקַעַת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְאֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם.
שָׁמִיר זֶה – בְּרִיָּתוֹ כִּשְׂעוֹרָה, וּמִשֵּׁשֶׁת יְמֵי־בְרֵאשִׁית נִבְרָא, וְאֵין כָּל־דָּבָר קָשֶׁה יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּפָנָיו. בַּמֶה מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ? כּוֹרְכִין3061 אוֹתוֹ בִּסְפוֹגִים3062 שֶׁל צֶמֶר וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּאִיטָנִי שֶׁל אֲבָר3063 מְלֵאָה סֻבֵּי שְׂעוֹרִים3064.
וּמִי הֵבִיא אֶת־הַשָּׁמִיר לִשְׁלֹמֹה? – הַנֶּשֶׁר הֱבִיאוֹ מִגֵּן־עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְדַבֵּר עַל־הַבְּהֵמָה וְעַל־הָעוֹף"3065. אָמַר לָהֶם: הֵיכָן הַשָּׁמִיר קָבוּעַ3066? הָלַךְ הַנֶּשֶׁר וַהֱבִיאוֹ (סוטה מ"ה:; ע"י; ילק"ש עפ"י שו"ט).
קיב הַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם – אֵינוֹ בְדִין3067 שֶׁיּוּנַף הַמְּקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ (מדות ג', ד).
קיג "וַיַּעֲשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים"3068 – אָמַר רַ' אָבִין הַלֵּוִי: אַתָּה מוֹצֵא מִי שֶׁבַּקַּשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ חַלּוֹנוֹת עוֹשֶׂה אוֹתָן רְחָבוֹת מִבִּפְנִים וְצָרוֹת מִבַּחוּץ, לָמָּה? שֶׁיִּהְיוּ שֹׁאֲבוֹת אוֹר; אֲבָל חַלּוֹנוֹת שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ רְחָבוֹת מִבַּחוּץ וְצָרוֹת מִבִּפְנִים. לָמָּה? שֶׁיְהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לָעוֹלָם (תנח' בהעלותך; ילק"ש מלכים א' ו').
קיד "וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה"3069 – וַתְּהִי שָׁלוֹם; מְלַמֵּד, שֶׁכָּל־הָאֻמָּנִים שֶׁהָיוּ בוֹנִים בּוֹ – לֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם וְלֹא חָלָה אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא נִשְׁבְּרָה מַגְרוֹפִית3070 וְלֹא קַרְדֹּם, וְלֹא נִפְסַק אֶחָד מִכְּלֵי הַמְּלָאכָה (פסיק"ר ו'; ילק"ש מלכים א' ז').

קטו כְּשֶׁבְּנָהּ שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בִּקֵּשׁ לְהַכְנִיס אָרוֹן לְבֵית קֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים, דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָזֶה. אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת3071 וְלֹא נַעֲנָה.. פָּתַח וְאָמַר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד"3072 – רָצוּ אַחֲרָיו לְבָלְעוֹ, אָמָרוּ: "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?"3073 אָמַר לָהֶם: "יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר"3074! חָזַר וְאָמָר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". – "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד"? – "יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה"3075 – וְלֹא נַעֲנָה; כֵּוָן שֶׁאָמָר: "יְיָ אֱלֹהִים, אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ, זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ"3076 – מִיָּד נַעֲנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶהְפְכוּ פְּנֵי כָל־שׂוֹנְאַי דָוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה3077 וְיָדְעוּ כָל־הָעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן3078 (שבת ל.).
קטז "וַיִּבֶן אֶת־בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן"3079 – אָמַר רַ' אוֹשַׁעְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נָטַע בּוֹ כָּל־מִינֵי מְגָדִים שֶׁל זָהָב. וְהָיוּ מוֹצִיאִים פֵּרוֹתֵיהֶם בִּזְמַנָּם, וּכְשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם נוֹשְׁרִים3080, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ"3081 – וּמֵהֶם הָיְתָה פַרְנָסָה לִכְהֻנָּה. וְכֵוָן שֶׁנִּכְנְסוּ גוֹיִם לְהֵיכָל – יָבְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל"3082. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן־לָהּ"3083 (יומא כא:).
קיז אָמַר רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִשְׁלִים שְׁלֹמֹה מְלֶאכֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא בִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְהָיוּ שָׁם צָהֳלַת שִׂמְחַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְצָהֳלַת בַּת־פַּרְעֹה, וְעָלְתָה צָהֳלַת שִׂמְחַת בַּת פַּרְעֹה מִצָּהֳלַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בְמַחֲשָׁבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲרִיב אֶת־יְרוּשָׁלָיִם, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת"3084. אָמַר רַ' הִלֵּל בַּר הֵילֵנִי: כָּזֶה שֶׁעוֹבֵר בַּמָּקוֹם הַמְטֻנָּף וְעוֹקֵם חָטְמוֹ.
אָמַר רַב חוֹנְיָא: שְׁמוֹנִים מִינֵי רִקּוּדִין רָקְדָה בַת פַּרְעֹה בְּאוֹתוֹ הַלָּיְלָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר הִכְנִיסָה לוֹ בַּת פַּרְעֹה וְהָיְתָה מְצַוָּה לְזַמֵּר לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ: כָּךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדָה־זָרָה פְלוֹנִית וְכָךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדָה־זָרָה פְלוֹנִית.
מֶה עָשְׂתָה בַת פַּרְעֹה? כְּמִין פָּרֹכֶת שָׁטְחָה לוֹ לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ וְקָבְעָה בָּהּ כָּל־מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת, שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת כְּעֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה רוֹצֶה לַעֲמוֹד הָיָה רוֹאֶה אוֹתָם הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְהָיָה יָשֵׁן לוֹ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
אָמַר רַ' לֵוִי: אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְקָרֵב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲצֵבִים, שֶׁהָיָה יוֹם חֲנֻכַּת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה יָשֵׁן וּמַפְתְּחוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנִים תַּחַת רֹאשׁוֹ, וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לַהֲקִיצוֹ3085 מִפְּנֵי אֵימַת הַמַּלְכוּת. הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְבַת־שֶׁבַע אִמּוֹ, נִכְנְסָה הִיא וֶהֱקִיצַתּוּ וְהוֹכִיחַתּוּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַשָּׂא אֲשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ"3086. נָטְלָה קוֹרְדִיקוֹן3087 שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה מְסַטַּרְתּוֹ3088 לְכָאן וּלְכָאן וְאָמְרָה לוֹ: "מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי"3089.
"מַשָּׂא אֲשֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ"3090 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מְלַמֵּד שֶׁכְּפָאַתּוּ3091 אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ: "מַה־ בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי"3092, – "מַה־בְּרִי" – הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךְ יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה; עַכְשָׁו יֹאמְרוּ: אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ: "וּמֶה בַּר־נְדָרָי" – כָּל הַנָּשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת וְאוֹמְרוֹת: "יְהֵא לָנוּ בֵּן הָגוּן לְמַלְכוּת", וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: "יְהֵא לִי בֵּן זָרִיז וּמְמֻלָּח3093 בְּתוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת"; "אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל"3094 – מַה־לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים שֶׁאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל? "אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ־יָיִן"3095 – מַה לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים שֶׁשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִים וְעוֹשִׂים כָּל מִינֵי זִמָּה; "וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכֶר"3096 – מִי שֶׁכָּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִם לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר! יֵשׁ אוֹמְרִים: מִי שֶׁכָּל רוֹזְנֵי עוֹלָם מַשְׁכִּימִין לְפִתְחוֹ יִשְׁתֶּה יָיִן! אָמַר רַ' יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה לְאִמּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא־בִינַת אָדָם לִי"3097. "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ – מִנֹּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה"3098, "וְלֹא־בִינַת אָדָם לִי" – זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן (סנה' ע:; ויק"ר יב; במ"ר י; מד' משלי לא).