יט. חֵטְא דָּוִד וּתְשׁוּבָתוֹ
פט עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה2948 רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מִדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, בְכָל־יוֹם וָיוֹם הָיָה מוֹרִיד כּוֹס דְּמָעוֹת וְאוֹכֵל פִּתּוֹ בְּאֵפֶר (תדא"ר ב'; ילק"ש שמואל ב' כ"ג).
צ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר דָּוִד לִמְפִיבשֶׁת: "אַתָּה וְצִיבָא2949 תַּחְלְקוּ אֶת־הַשָּׂדֶה"2950 יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ אֶת־הַמְּלוּכָה (שבת נו).
צא אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵצָנִים. בְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד מֶה הָיוּ פָרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂים? הָיוּ הוֹלְכִים אֵצֶל חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד, אוֹמְרִים לוֹ: דָּוִד, דָּוִד! אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ? אֵימָתַי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ? וְהָיָה דָוִד אוֹמֵר: אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְהַכְעִיסֵנִי, יָבֹא עָלֵי, אִם לֹא הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂמַחְתִּי בָּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ"2951 (ירוש' בר', פ"ב הל"א; שקל' פ"ב, ילק"ש תהלים קכב).