📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ו: שׁוֹפְטִים, מְלָכִים וּנְבִיאִים
#114

יז. דָּוִד וּמַעֲשֵׂי יְיָ

פג "לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת־טַעְמוֹ"2922 – אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "מָה־רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, יְיָ, כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"2923 – כָּל מַה־שֶּׁעָשִׂיתָ בְּעוֹלָמְךָ יָפֶה עָשִׂיתָ, וְהַחָכְמָה יָפָה מִן הַכֹּל, [אֲבָל] הַשְּׁטוּת2924 שֶׁבָּרָאתָ – מָה הֲנָאָה יֵשׁ לָעוֹלָם מִן הַשְּׁטוּת הַזּוֹ? אָדָם מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וּמְקָרֵעַ כְּסוּתוֹ וְהַתִּינוֹקוֹת רָצִים אַחֲרָיו וּמְשַׂחֲקִים עָלָיו – זֶה נָאֶה לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דָּוִד! עַל שְׁטוּת אַתָּה קוֹרֵא תֵּגֶר2925? – חַיֶּיךָ, שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָהּ וְתִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ עַד שֶׁאֶתֵּן לְךָ מִמֶּנָּה.

לֹא עָשָׂה2926 דָוִד מְעַט עַד שֶׁהָלַךְ אֵצֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דָּוִד, אֵצֶל אָכִישׁ אַתָּה הוֹלֵךְ?! אֶתְמוֹל הָרַגְתָּ אֶת־גָּלְיַת וַעֲדַיִן לֹא נִסְתַּפֵּג2927 דָּמוֹ, וְאֶחָיו שֶׁל גָּלְיַת שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל אָכִישׁ הֵם, וְאַתָּה הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ וְחַרְבּוֹ שֶׁל גָּלְיַת בְּיָדֶךָ!

כֵּוָן שֶׁבָּא דָּוִד אֵצֶל אָכִישׁ אָמְרוּ אֶחָיו שֶׁל גָּלְיַת לְאָכִישׁ: נַהֲרֹג לְמִי שֶׁהָרַג אֶת־אָחִינוּ! אָמַר לָהֶם אָכִישׁ: וְלֹא בְּמִלְחָמָה הֲרָגוֹ? וְלֹא כָךְ הִתְנָה עִמּוֹ: "אִם־יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי"2928? אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, עֲמוֹד מִכִּסְּאֲךָ וְתַן הַמַּלְכוּת לְדָוִד וְאָנוּ נִהְיֶה לוֹ לַעֲבָדִים, שֶׁהֲרֵי כָךְ הִתְנָה. הִכּוּהוּ2929 בִדְבָרִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא דָוִד וְהִתְחִיל מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עֲנֵנִי! אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דָּוִד, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? – אָמַר דָּוִד לְפָנָיו: תֶּן לִי מְעַט מֵאוֹתוֹ דָבָר2930… – אָמַר לוֹ: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ "בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ"2931?

עָשָׂה דָּוִד עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְהָיָה כוֹתֵב עַל הַדְּלָתוֹת: "אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת חַיָּב לִי מֵאָה רִבּוֹא וְאִשְׁתּוֹ חֲמִשִּׁים רִבּוֹא".

וּבִתּוֹ שֶׁל אָכִישׁ וְאִמָּהּ הָיוּ שׁוֹטוֹת, וְהָיוּ צוֹעֲקוֹת וּמִשְׁתַּטּוֹת מִבִּפְנִים וְדָוִד הָיָה צוֹעֵק וּמִשְׁתַּטֶּה בַּחוּץ. אָמַר לָהֶם אָכִישׁ לַעֲבָדָיו: "חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אֲנִי" וְגוֹ'?![2671]

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח דָּוִד שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כַּמָּה טוֹבָה הִיא הַשְּׁטוּת! "אֲבָרְכָה אֶת־יְיָ בְּכָל־עֵת"2932 – בְּעֵת חָכְמָה וּבְעֵת שְׁטוּת (שו"ט לד; ילק"ש שמואל א' כא).

איור מלווה לסיפור: פעם אחת היה דוד מלך ישראל יושב בגנו וראה צרעה אוכלת עכביש. אמר
איור מלווה · פעם אחת היה דוד מלך ישראל יושב בגנו וראה צרעה אוכלת עכביש. אמר

פד פַּעַם אַחַת הָיָה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב בְּגַנּוֹ וְרָאָה צִרְעָה אוֹכֶלֶת עַכָּבִישׁ. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה הֲנָאָה בְּאֵלּוּ שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמֶךָ? צִרְעָה מַפְסֶדֶת2933 דְּבַשׁ וְאֵין בָּהּ הֲנָאָה; עַכָּבִישׁ אוֹרֵג כָּל־הַשָּׁנָה וְאֵין לְבוּשׁ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דָּוִד, מַלְעִיג אַתָּה עַל בְּרִיּוֹתָי – תָּבוֹא שָׁעָה וְתִצְטָרֵךְ לָהֶן.

וּכְשֶׁנֶּחְבָּא דָּוִד בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַכָּבִישׁ וְאָרַג עַל פִּי הַמְּעָרָה וְסָגַר אוֹתָהּ. בָּא שָׁאוּל וְרָאָה פִי הַמְּעָרָה אָרוּג. אָמַר: וַדַּאי לֹא נִכְנַס אָדָם לְכָאן, שֶׁאִם נִכְנַס הָיָה קוֹרֵעַ אֶת־הָאָרִיג לִקְרָעִים – וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא נִכְנַס לְשָׁם. וּכְשֶׁיָּצָא דָוִד וְרָאָה אֶת־הָעַכָּבִישׁ – נְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: בָּרוּךְ בּוֹרֵאֲךָ וּבָרוּךְ אָתָּה.

וּבְשָׁעָה שֶׁמְּצָאוֹ דָּוִד לְשָׁאוּל שׁוֹכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל – וְהָיָה אַבְנֵר שׁוֹכֵב בְּפֶתַח הָאֹהֶל, רֹאשׁוֹ בְּפֶתַח אֶחָד וְרַגְלָיו בְּפֶתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְהָיוּ רַגְלָיו זְקוּפוֹת. בָּא דָוִד וְנִכְנַס בֵּין רַגְלָיו וְנָטַל צַפַּחַת הַמָּיִם. וּכְשֶׁבָּא לָצֵאת מִבֵּין רַגְלָיו פָּשַׁט אַבְנֵר אֶת רַגְלָיו – וְכִסָּהוּ, וְהָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי עַמּוּדִים גְּדוֹלִים. בִּקֵּשׁ דָּוִד רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: "אֵלִי, אֵלִי, לָמָּה עֲזַבְתָּנִי"2934! עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נֵס וְשָׁלַח לוֹ צִרְעָה וְעָקְצָה בְרַגְלֵי אַבְנֵר וּזְקָפָן – וְיָצָא דָוִד.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שִׁבַּח דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמָר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מִי יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ – שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיךָ נָאִים (א"ב דב"ס).