הערות וביאורים · 3118–3159
3118לעם זו – לישראל, שנאמר: "עם זו קנית" (שם שם, טז).
3119בלשון חכמה – בדרך משל ומליצה.
3120עלת נוקפת בכד – הלגין (ששואבין בו את היין מן הכד) נוקף
ומקשקש בכד; כלו' כבר שתיתם כל היין בסעודה והכד נתרוקנה.
3121ידאון וכו' – כלו' יעמדו התלמידים מן השלחן וילכו לבתיהם,
שכבר נגמרה הסעודה.
3123יסירו מחברתה – יסירו את המגופה מן הכד השניה המלאה.
3124ותצוף העלת – הלגין יהא צף ביין.
3125עשו לי – הכינו לי לאכילה.
3126שור משפט – תור – שור בארמית, דין – משפט; כלו' עשו לי תרדין
(מין ירק, שפּינאט).
3127בטור־מסכן – טור – הר בארמית, מסכן – דל; כלו' בהרדל (במקומם
היו מבטאים את האות ה' כמו ח', ונמצא "הרדל" כ"חרדל").
3128שואל באושפיזכן – שואל עוברי דרכים בענין אכסניא.
3129איש פי זה חי – כלו' אושפיזכן.
3130מה זו טובה יש – כלו' היכן יש מלון טוב?
3131אתריגו לפחמים – כלו' הדליקו את הפחמים שיאדימו כאתרוגין.
3132הרקיעו לזהבים – ושטחו את הגחלים האדומות כזהב.
3133ועשו לי בהם וכו' – צלו לי עליהם שני תרנגולים שקוראים באפלת
הלילה ומודיעים את השעה.
3136תפוח – ערמת הדשן של הקרבנות הנשרפים.
3137כשלש מאות כור – של אפר.
3138לשון הבאי – לשון גוזמא.
3139זו שאמרנו – עי' ראש סי' זה.
3142ומודלה – מוגבהת וסמוכה.
3143כלונסאות – עמודים, יתדות של עץ.
3144שלש מאות כהנים – היא הגוזמא.
3147נירים – כמין טבעות שהחוטים נמתחים דרך שם בשעת אריגה.
3148כל נימה – כלו' כל חוט ארוג הוא כפול ושזור משל כ"ד חוטים
דקים.
3149ומשמונים ושתים רבוא – חוטים.
3150ושתים עושים – שתי פרוכות.
3153שמא תורה צוה וגו' – פסוק זה בלבד כתב ת' פעמים.
3155שתים כנגד וכו' – חמש גפנים, שתים כנגד שתים ואחת יוצאת לחוץ
כעין זנב, שמָן כרם; כלו' ושמא היו לו ת' כרמים של חמש גפנים.
3158חלונות מעלים עשן חוץ לחומה – שהם גבוהים מן החומה.
3159חולסית – מקום חול ואבנים דקות.