📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3118–3159

3118

לעם זו – לישראל, שנאמר: "עם זו קנית" (שם שם, טז).

↩ חזרה לטקסט
3119

בלשון חכמה – בדרך משל ומליצה.

↩ חזרה לטקסט
3120

עלת נוקפת בכד – הלגין (ששואבין בו את היין מן הכד) נוקף ומקשקש בכד; כלו' כבר שתיתם כל היין בסעודה והכד נתרוקנה.

↩ חזרה לטקסט
3121

ידאון וכו' – כלו' יעמדו התלמידים מן השלחן וילכו לבתיהם, שכבר נגמרה הסעודה.

↩ חזרה לטקסט
3122

להושיבם – לסעודה.

↩ חזרה לטקסט
3123

יסירו מחברתה – יסירו את המגופה מן הכד השניה המלאה.

↩ חזרה לטקסט
3124

ותצוף העלת – הלגין יהא צף ביין.

↩ חזרה לטקסט
3125

עשו לי – הכינו לי לאכילה.

↩ חזרה לטקסט
3126

שור משפט – תור – שור בארמית, דין – משפט; כלו' עשו לי תרדין (מין ירק, שפּינאט).

↩ חזרה לטקסט
3127

בטור־מסכן – טור – הר בארמית, מסכן – דל; כלו' בהרדל (במקומם היו מבטאים את האות ה' כמו ח', ונמצא "הרדל" כ"חרדל").

↩ חזרה לטקסט
3128

שואל באושפיזכן – שואל עוברי דרכים בענין אכסניא.

↩ חזרה לטקסט
3129

איש פי זה חי – כלו' אושפיזכן.

↩ חזרה לטקסט
3130

מה זו טובה יש – כלו' היכן יש מלון טוב?

↩ חזרה לטקסט
3131

אתריגו לפחמים – כלו' הדליקו את הפחמים שיאדימו כאתרוגין.

↩ חזרה לטקסט
3132

הרקיעו לזהבים – ושטחו את הגחלים האדומות כזהב.

↩ חזרה לטקסט
3133

ועשו לי בהם וכו' – צלו לי עליהם שני תרנגולים שקוראים באפלת הלילה ומודיעים את השעה.

↩ חזרה לטקסט
3134

איוב א', א.

↩ חזרה לטקסט
3135

שמואל ב', י"ב, ג.

↩ חזרה לטקסט
3136

תפוח – ערמת הדשן של הקרבנות הנשרפים.

↩ חזרה לטקסט
3137

כשלש מאות כור – של אפר.

↩ חזרה לטקסט
3138

לשון הבאי – לשון גוזמא.

↩ חזרה לטקסט
3139

זו שאמרנו – עי' ראש סי' זה.

↩ חזרה לטקסט
3140

דברים א', כח.

↩ חזרה לטקסט
3141

מלכים א' א', מ.

↩ חזרה לטקסט
3142

ומודלה – מוגבהת וסמוכה.

↩ חזרה לטקסט
3143

כלונסאות – עמודים, יתדות של עץ.

↩ חזרה לטקסט
3144

שלש מאות כהנים – היא הגוזמא.

↩ חזרה לטקסט
3145

לפנותה – ממקומה.

↩ חזרה לטקסט
3146

הסגן – המשנה.

↩ חזרה לטקסט
3147

נירים – כמין טבעות שהחוטים נמתחים דרך שם בשעת אריגה.

↩ חזרה לטקסט
3148

כל נימה – כלו' כל חוט ארוג הוא כפול ושזור משל כ"ד חוטים דקים.

↩ חזרה לטקסט
3149

ומשמונים ושתים רבוא – חוטים.

↩ חזרה לטקסט
3150

ושתים עושים – שתי פרוכות.

↩ חזרה לטקסט
3151

מגרפה – מין כלי זמר.

↩ חזרה לטקסט
3152

קתא – בית יד.

↩ חזרה לטקסט
3153

שמא תורה צוה וגו' – פסוק זה בלבד כתב ת' פעמים.

↩ חזרה לטקסט
3154

דברים ל"ג, ד.

↩ חזרה לטקסט
3155

שתים כנגד וכו' – חמש גפנים, שתים כנגד שתים ואחת יוצאת לחוץ כעין זנב, שמָן כרם; כלו' ושמא היו לו ת' כרמים של חמש גפנים.

↩ חזרה לטקסט
3156

פרס – מזון.

↩ חזרה לטקסט
3157

בי־בני – בתי מרחץ.

↩ חזרה לטקסט
3158

חלונות מעלים עשן חוץ לחומה – שהם גבוהים מן החומה.

↩ חזרה לטקסט
3159

חולסית – מקום חול ואבנים דקות.

↩ חזרה לטקסט