📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2998–3057

2998

מסורת – קבלת אבות.

↩ חזרה לטקסט
2999

סיג לתורה – גדר לתורה שלא תשתבש.

↩ חזרה לטקסט
3000

מעשרות וכו' – שבזכות המעשר אדם מתעשר.

↩ חזרה לטקסט
3001

נדרים וכו' – הנדר מועיל להרחיק אדם מן העבירה.

↩ חזרה לטקסט
3002

דרך־ארץ – משא ומתן ומלאכה.

↩ חזרה לטקסט
3003

יראה – יראת שמים.

↩ חזרה לטקסט
3004

בינה – הבנת דבר מתוך דבר.

↩ חזרה לטקסט
3005

קמח – כלו' מזונות.

↩ חזרה לטקסט
3006

תהלים קי"ט, צט.

↩ חזרה לטקסט
3007

משלי ט"ז, לב.

↩ חזרה לטקסט
3008

תהלים קכ"ח, ב.

↩ חזרה לטקסט
3009

שמואל א' ב', ל.

↩ חזרה לטקסט
3010

בעלי הנאה – נמשכים אחרי תאותם.

↩ חזרה לטקסט
3011

רואי פנים – נושאי פנים.

↩ חזרה לטקסט
3012

דברים א', יז.

↩ חזרה לטקסט
3013

דברים א', יז.

↩ חזרה לטקסט
3014

לוחשי לחישות – עורכי הדיינים שמתלחשים עם הדיינים לפתוח להם פתח בזכותו של זה ובחובתו של זה.

↩ חזרה לטקסט
3015

נצב בעדת אל וגו' – כשיש משפט אמת בין הדיינים אלהים בקרבם.

↩ חזרה לטקסט
3016

תהלים פ"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
3017

יחזקאל ל"ג, לא.

↩ חזרה לטקסט
3018

ישעיה ה', ב.

↩ חזרה לטקסט
3019

הוי הוי – שנאמר הרבה פעמים "הוי, הוי" באותה הפרשה.

↩ חזרה לטקסט
3020

מושכי הרוק – מאריכי הרוק, ומדת גאוה היא.

↩ חזרה לטקסט
3021

היהירים – בעלי הגאוה.

↩ חזרה לטקסט
3022

חוזרת על לומדיה – מחזרת אולי תמצא לומדיה.

↩ חזרה לטקסט
3023

לפנים – למראית עין.

↩ חזרה לטקסט
3024

מטילי מלאי – הדיינים מטילים מסחרם על בעלי־בתים ומשתכרים על־ידיהם.

↩ חזרה לטקסט
3025

מקבלני טובתך וכו' – לשון הודאה היא למי שקבל טובה מחבירו, וכשהדיינים מסבירים פנים לאחרים מפני טובה שעשו להם אין אלו מתייראים מהם.

↩ חזרה לטקסט
3026

שופטים י"ז, ו.

↩ חזרה לטקסט
3027

דברים ט"ו, ט.

↩ חזרה לטקסט
3028

משלי ט"ו, כז.

↩ חזרה לטקסט
3029

זחוחי הלב – המתגאים בחכמתם.

↩ חזרה לטקסט
3030

בראשית י"ב ב.

↩ חזרה לטקסט
3031

ישיבה – כלו' שלוה.

↩ חזרה לטקסט
3032

משלי ט"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
3033

שם ט"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
3034

אסטניס – מפונק ומעונג.

↩ חזרה לטקסט
3035

משלי ט"ו, טו.

↩ חזרה לטקסט
3036

שדעתו יפה – בריאה וסובלת הכל.

↩ חזרה לטקסט
3037

שדעתו קצרה – עינו רעה בשלו ובשל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
3038

שם ט"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
3039

חוליו בטהרה – חולין שלו בטהרת הגוף.

↩ חזרה לטקסט
3040

שכר דרשה ריצה – עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם הוא שכר המרוצה.

↩ חזרה לטקסט
3041

כלה – דרשת השבת שלפני הרגל בהלכות יו"ט.

↩ חזרה לטקסט
3042

דוחק – שנדחקין לשמוע.

↩ חזרה לטקסט
3043

שמועה – הלכה.

↩ חזרה לטקסט
3044

סברא – שהשומע יגע וטורח להבין טעמו של דבר.

↩ חזרה לטקסט
3045

של בית אבל – של הבאים לנחם את האבל.

↩ חזרה לטקסט
3046

שתיקה – שהמנחם ממעט בשיחה.

↩ חזרה לטקסט
3047

צדקה – לעניים.

↩ חזרה לטקסט
3048

עניה – הרמת הקול.

↩ חזרה לטקסט
3049

בית המשתה – שמחת חתן וכלה.

↩ חזרה לטקסט
3050

שיחה – לשמח חתן וכלה בדברים.

↩ חזרה לטקסט
3051

בהדי הוצא וכו' – עי' פרק הקודם סי' ךכ.

↩ חזרה לטקסט
3052

כלכם פשעתם – ואינו מוציא מן הכלל אפילו את הטובים.

↩ חזרה לטקסט
3053

ירמיה ב', כט.

↩ חזרה לטקסט
3054

בתר עניא וכו' – עי' פה"ק סי' םכ.

↩ חזרה לטקסט
3055

בקלתות – מיני כלים להחזיק בהם פירות.

↩ חזרה לטקסט
3056

הסלים והבכורים וכו' – נמצא שהעשירים שמביאים בכלי כסף וזהב נותנים לכהנים פירות בלבד והעניים אף את הסלים.

↩ חזרה לטקסט
3057

שתין רהוטי וכו' – עי' פה"ק סי' ב'רפח.

↩ חזרה לטקסט