הערות וביאורים · 2998–3057
2999סיג לתורה – גדר לתורה שלא תשתבש.
3000מעשרות וכו' – שבזכות המעשר אדם מתעשר.
3001נדרים וכו' – הנדר מועיל להרחיק אדם מן העבירה.
3002דרך־ארץ – משא ומתן ומלאכה.
3004בינה – הבנת דבר מתוך דבר.
3010בעלי הנאה – נמשכים אחרי תאותם.
3011רואי פנים – נושאי פנים.
3014לוחשי לחישות – עורכי הדיינים שמתלחשים עם הדיינים לפתוח להם
פתח בזכותו של זה ובחובתו של זה.
3015נצב בעדת אל וגו' – כשיש משפט אמת בין הדיינים אלהים בקרבם.
3019הוי הוי – שנאמר הרבה פעמים "הוי, הוי" באותה הפרשה.
3020מושכי הרוק – מאריכי הרוק, ומדת גאוה היא.
3021היהירים – בעלי הגאוה.
3022חוזרת על לומדיה – מחזרת אולי תמצא לומדיה.
3024מטילי מלאי – הדיינים מטילים מסחרם על בעלי־בתים ומשתכרים
על־ידיהם.
3025מקבלני טובתך וכו' – לשון הודאה היא למי שקבל טובה מחבירו,
וכשהדיינים מסבירים פנים לאחרים מפני טובה שעשו להם אין אלו מתייראים
מהם.
3029זחוחי הלב – המתגאים בחכמתם.
3034אסטניס – מפונק ומעונג.
3036שדעתו יפה – בריאה וסובלת הכל.
3037שדעתו קצרה – עינו רעה בשלו ובשל אחרים.
3039חוליו בטהרה – חולין שלו בטהרת הגוף.
3040שכר דרשה ריצה – עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי
חכם הוא שכר המרוצה.
3041כלה – דרשת השבת שלפני הרגל בהלכות יו"ט.
3042דוחק – שנדחקין לשמוע.
3044סברא – שהשומע יגע וטורח להבין טעמו של דבר.
3045של בית אבל – של הבאים לנחם את האבל.
3046שתיקה – שהמנחם ממעט בשיחה.
3049בית המשתה – שמחת חתן וכלה.
3050שיחה – לשמח חתן וכלה בדברים.
3051בהדי הוצא וכו' – עי' פרק הקודם סי' ךכ.
3052כלכם פשעתם – ואינו מוציא מן הכלל אפילו את הטובים.
3054בתר עניא וכו' – עי' פה"ק סי' םכ.
3055בקלתות – מיני כלים להחזיק בהם פירות.
3056הסלים והבכורים וכו' – נמצא שהעשירים שמביאים בכלי כסף וזהב
נותנים לכהנים פירות בלבד והעניים אף את הסלים.
3057שתין רהוטי וכו' – עי' פה"ק סי' ב'רפח.