הערות וביאורים · 2938–2997
2943שלא בעדים – ואינו יכול לתבוע.
2944שימור – מפני המזיקים.
2945שלשה קולם הולך וכו' – עי' למעלה סי' י"ח.
2946שלשה רובם קשה וכו' – עי' למעלה סי' כ.
2948חגרת או סומה – פִּסַחַת או עוורת.
2951דבר טמא – כלב או חזיר.
2952והחברים – בני כת אחת בפרס עובדי אש וקוסמים.
2953מה שקורא הוא לעצמו – על־ידי מעשיו.
2954מצוי לקטרג – מפני שהסכנה קרובה.
2955המרועע – הרעוּע, השבור.
2957מפני חשד – שלא יאמרו שנכנס לשם עבירה.
2958בתולת קרקע – קרקע חדשה שלא נעבדה עדיין.
2959בתולת שקמה – שקמה שלא הרכיבו בה נטיעה אחרת.
2960ועיון תפלה – שמשתקע בתפלתו לשאילת צרכיו.
2962מרמיטה – (נו"א: מרמטה או מרמוטה) שינה שאינה רגילה, עמוקה
ביותר.
2963ומלכות – שעבוד מלכות, גלות.
2964ניצולים משתים – מגיהנם ומשעבוד מלכות.
2965ושנוי מעשה – שב מרעתו.
2967ומלכות – שעבוד מלכות, ועי' למעלה סי' י"א.
2968צריכים חזוק – שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו.
2969ודרך ארץ – כל אחד באומנות שלו.
2970צריכים להודות – כשיצאו בשלום; וכולם מנויים בתהלים ק"ז.
2971אחד מששים – כלו' חלק קטן ביותר מדבר גדול.
2973ועיון תפלה – שמעיין לכוון בתפלתו.
2974ויום הנחמה – של כל אדם, מתי יתנחם מדאגתו.
2975ועומק הדין – לעתיד לבוא.
2979בחבורה של מצוה – בסעודת מצוה.
2981והקזת דם – הוצאת דם לרפואה.
2982עשרה דברים – עי' למעלה סי' רעז.
2984לשתיה – שואבת כל מיני משקין.
2988בור – נבער, ריק מתורה.
2989הבישן – בוש לשאול מרבו מה שאינו יודע.
2992מרבה רמה – תולעים בקבר.
2995מוציאין את האדם וכו' – אדם שמשתקע בהם קשה לו לפרוש.
2996בריתו של אברהם אבינו – מילה.
2997והמגלה פנים וכו' – מפרש ומורה הוראה שלא לפי האמת.