📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2938–2997

2938

ואינו חוטא – בזנות.

↩ חזרה לטקסט
2939

בצנעא – בסתר.

↩ חזרה לטקסט
2940

ותשמיש – המטה.

↩ חזרה לטקסט
2941

חיה – יולדת.

↩ חזרה לטקסט
2942

בשפע – ברבוי.

↩ חזרה לטקסט
2943

שלא בעדים – ואינו יכול לתבוע.

↩ חזרה לטקסט
2944

שימור – מפני המזיקים.

↩ חזרה לטקסט
2945

שלשה קולם הולך וכו' – עי' למעלה סי' י"ח.

↩ חזרה לטקסט
2946

שלשה רובם קשה וכו' – עי' למעלה סי' כ.

↩ חזרה לטקסט
2947

בראשית כ"ד, יד.

↩ חזרה לטקסט
2948

חגרת או סומה – פִּסַחַת או עוורת.

↩ חזרה לטקסט
2949

שמואל א' י"ז כה.

↩ חזרה לטקסט
2950

שופטים י"א, לא.

↩ חזרה לטקסט
2951

דבר טמא – כלב או חזיר.

↩ חזרה לטקסט
2952

והחברים – בני כת אחת בפרס עובדי אש וקוסמים.

↩ חזרה לטקסט
2953

מה שקורא הוא לעצמו – על־ידי מעשיו.

↩ חזרה לטקסט
2954

מצוי לקטרג – מפני שהסכנה קרובה.

↩ חזרה לטקסט
2955

המרועע – הרעוּע, השבור.

↩ חזרה לטקסט
2956

והמפרש – המפליג.

↩ חזרה לטקסט
2957

מפני חשד – שלא יאמרו שנכנס לשם עבירה.

↩ חזרה לטקסט
2958

בתולת קרקע – קרקע חדשה שלא נעבדה עדיין.

↩ חזרה לטקסט
2959

בתולת שקמה – שקמה שלא הרכיבו בה נטיעה אחרת.

↩ חזרה לטקסט
2960

ועיון תפלה – שמשתקע בתפלתו לשאילת צרכיו.

↩ חזרה לטקסט
2961

תרדמת שינה – רגילה.

↩ חזרה לטקסט
2962

מרמיטה – (נו"א: מרמטה או מרמוטה) שינה שאינה רגילה, עמוקה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2963

ומלכות – שעבוד מלכות, גלות.

↩ חזרה לטקסט
2964

ניצולים משתים – מגיהנם ומשעבוד מלכות.

↩ חזרה לטקסט
2965

ושנוי מעשה – שב מרעתו.

↩ חזרה לטקסט
2966

מתישים – מחלישים.

↩ חזרה לטקסט
2967

ומלכות – שעבוד מלכות, ועי' למעלה סי' י"א.

↩ חזרה לטקסט
2968

צריכים חזוק – שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו.

↩ חזרה לטקסט
2969

ודרך ארץ – כל אחד באומנות שלו.

↩ חזרה לטקסט
2970

צריכים להודות – כשיצאו בשלום; וכולם מנויים בתהלים ק"ז.

↩ חזרה לטקסט
2971

אחד מששים – כלו' חלק קטן ביותר מדבר גדול.

↩ חזרה לטקסט
2972

והקרן – עיקר השכר.

↩ חזרה לטקסט
2973

ועיון תפלה – שמעיין לכוון בתפלתו.

↩ חזרה לטקסט
2974

ויום הנחמה – של כל אדם, מתי יתנחם מדאגתו.

↩ חזרה לטקסט
2975

ועומק הדין – לעתיד לבוא.

↩ חזרה לטקסט
2976

משתכר – מרויח.

↩ חזרה לטקסט
2977

ומלכות אדום – רומי.

↩ חזרה לטקסט
2978

כמנודים – כמרוחקים.

↩ חזרה לטקסט
2979

בחבורה של מצוה – בסעודת מצוה.

↩ חזרה לטקסט
2980

ודרך ארץ – תשמיש.

↩ חזרה לטקסט
2981

והקזת דם – הוצאת דם לרפואה.

↩ חזרה לטקסט
2982

עשרה דברים – עי' למעלה סי' רעז.

↩ חזרה לטקסט
2983

לחמה – לכעס.

↩ חזרה לטקסט
2984

לשתיה – שואבת כל מיני משקין.

↩ חזרה לטקסט
2985

המסס – חלק הקיבה.

↩ חזרה לטקסט
2986

לטחון – את המאכל.

↩ חזרה לטקסט
2987

והטחול – (מילצע).

↩ חזרה לטקסט
2988

בור – נבער, ריק מתורה.

↩ חזרה לטקסט
2989

הבישן – בוש לשאול מרבו מה שאינו יודע.

↩ חזרה לטקסט
2990

הקפדן – הכעסן.

↩ חזרה לטקסט
2991

מרבה בשר – לגופו.

↩ חזרה לטקסט
2992

מרבה רמה – תולעים בקבר.

↩ חזרה לטקסט
2993

מרבה עצה – להתיעץ.

↩ חזרה לטקסט
2994

קנה לעצמו – לטובתו.

↩ חזרה לטקסט
2995

מוציאין את האדם וכו' – אדם שמשתקע בהם קשה לו לפרוש.

↩ חזרה לטקסט
2996

בריתו של אברהם אבינו – מילה.

↩ חזרה לטקסט
2997

והמגלה פנים וכו' – מפרש ומורה הוראה שלא לפי האמת.

↩ חזרה לטקסט