📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2819–2878

2819

שדי שמתא וכו' – הטל חרם על זנב הכלב והוא יעשה את שלו.

↩ חזרה לטקסט
2820

שוטה בחדא וכו' – אין השוטה נדבק בדבר אחד (בשטות אחת).

↩ חזרה לטקסט
2821

שוטה לאו וכו' – שוטה אין סם רפואתו בידינו.

↩ חזרה לטקסט
2822

שותא דינוקא וכו' – שיחת התינוק בשוק או של אביו או של אמו, שאינו מדבר אלא מה ששמע מפי אביו או אמו.

↩ חזרה לטקסט
2823

שיבבא בישא וכו' – שכן רע מונה את ההכנסות ואינו מונה את ההוצאות: כלו' עינו רעה בשל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
2824

שיצת סיבת – גמרת מלאכתך, טול שכרך.

↩ חזרה לטקסט
2825

שכם נסב וכו' – שכם נושא (אשה) ומבגאי (שם נכרי סתם) חותך (בשר ערלתו); רמז למעשה שכם בן חמור שבשביל שחשק הוא בדינה בת יעקב נמולו כל בני העיר.

↩ חזרה לטקסט
2826

רואה את הנכנסות וכו' – עי' סי' ב'רלה.

↩ חזרה לטקסט
2827

שכר מצוה וכו' – אין שכר מצוה בעולם הזה; שמתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא.

↩ חזרה לטקסט
2828

נשכר – מרויח.

↩ חזרה לטקסט
2829

שלהי וכו' – סוף הקיץ קשה מן הקיץ; שהחום קשה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
2830

שלו חטא וכו' – שלו (שם אדם) חטא ויוחנא פורע; ועי' סי' א'קנט.

↩ חזרה לטקסט
2831

שלוחא וכו' – שלוחו של המלך כמלך.

↩ חזרה לטקסט
2832

שלוחי מצוה – שליחים לשם מצוה.

↩ חזרה לטקסט
2833

תקלה – מכשול.

↩ חזרה לטקסט
2834

שליח ערטילאי וכו' – מופשט ערום ונועל נעלים יפות.

↩ חזרה לטקסט
2835

הפרגוד – מחיצה, וילון.

↩ חזרה לטקסט
2836

שמעתא בעיא – עי' סי' ףצ.

↩ חזרה לטקסט
2837

שמור לי וכו' – כך אחד אומר לחבירו בדרך קנוניא.

↩ חזרה לטקסט
2838

שנאה מבטלת וכו' – השנאה גורמת לאדם שינהג שלא לפי כבודו.

↩ חזרה לטקסט
2839

שנה ופרש וכו' – למד ונתרחק יותר רע מכולם.

↩ חזרה לטקסט
2840

שנוי וסת – שנוי בהרגלו של אדם.

↩ חזרה לטקסט
2841

שאני – ענין אחר, כלו' הדין משתנה.

↩ חזרה לטקסט
2842

שפיל לסיפיה וכו' – רד לסופו של מקרא ועיין מה כתוב בו.

↩ חזרה לטקסט
2843

שפל ואזל וכו' – בר־אווז הולך כפוף ועיניו משוטטות; והכונה לאדם שפל־ברך למראה עין ותועבה בלבו.

↩ חזרה לטקסט
2844

דובבות – מדברות.

↩ חזרה לטקסט
2845

שקילא וכו' – נטולה טובתך ומוטלת על הקוצים, שאין בה צורך.

↩ חזרה לטקסט
2846

שקליה וכו' – נטל גמולו בעולם הזה.

↩ חזרה לטקסט
2847

שקרא שכיח וכו' – השקר מצוי והאמת אינה מצויה.

↩ חזרה לטקסט
2848

שרא ליה וכו' – יסלח לו היוצר לפלוני.

↩ חזרה לטקסט
2849

שרגא וכו' – נר בצהרים מהו מועיל?

↩ חזרה לטקסט
2850

שרי כיסך וכו' – התר כיסך ופתח שקך; כלו' תחילה קבל מעות ואח"כ תן תבואה לקונים.

↩ חזרה לטקסט
2851

שרי ליה לאנש וכו' – מותר לו לאדם להודיע על עצמו במקום שאין יודעים אותו.

↩ חזרה לטקסט
2852

שררה – ממשלה.

↩ חזרה לטקסט
2853

שתין מני וכו' – ששים מנה (משקל) של ברזל תלוי לו ליתוש בפטישו; כלו' בעוקץ שלו, שעקיצתו קשה מאד.

↩ חזרה לטקסט
2854

שתין רהוטי וכו' – ששים רצים רדפו ולא השיגו אדם שאוכל פת שחרית.

↩ חזרה לטקסט
2855

שתין תכלי וכו' – ששים מכאובים מגיעים לשן ששומעת קול חברתה (בשעת אכילה) ואינה אוכלת.

↩ חזרה לטקסט
2856

דמיא – דומה.

↩ חזרה לטקסט
2857

הקנקן – הכד.

↩ חזרה לטקסט
2858

לסטים – חומס וגזלן.

↩ חזרה לטקסט
2859

ותקנח את הצואה – של בנה.

↩ חזרה לטקסט
2860

לעפרים – שם עיר שיש בה הרבה תבן.

↩ חזרה לטקסט
2861

תדיר וכו' – מצוה תדירה (שנוהגת תמיד) קודמת לשאינה תדירה.

↩ חזרה לטקסט
2862

תהא לוטא וכו' – תהא מקולל ולא תהא מקלל.

↩ חזרה לטקסט
2863

תהי וכו' – הָרַח בו בקנקנו וראה אם יין אם חומץ; כלומר בדוק אותו.

↩ חזרה לטקסט
2864

תוכו – של הפרי.

↩ חזרה לטקסט
2865

תוכו כברו – פנימיותו כחיצוניותו.

↩ חזרה לטקסט
2866

במקולקל – ברשע.

↩ חזרה לטקסט
2867

תורא וכו' – השור אוכל מדישו.

↩ חזרה לטקסט
2868

אכסניא – בית־מלון.

↩ חזרה לטקסט
2869

מתשת – מחלשת.

↩ חזרה לטקסט
2870

שאין לה בית־אב – שלא קיבלה מרבותיו.

↩ חזרה לטקסט
2871

תחלת נדרים – מי שמתחיל לנדור נדרים.

↩ חזרה לטקסט
2872

תלו בו וכו' – תלו בו כדים ריקים; כלו' אמרו בשמו דברים שאין בהם ממש.

↩ חזרה לטקסט
2873

תלי ליה קורא וכו' – תלה לו קור (קליפה רכה ומתוקה של דקל) לחזיר והוא עושה את שלו; כלו' נובר באשפה.

↩ חזרה לטקסט
2874

תלי תלים – הרי הרים.

↩ חזרה לטקסט
2875

תלי תניא וכו' – תולה דבר שנוי (וידוע) בדבר שלא שנוי.

↩ חזרה לטקסט
2876

תליא באשלי רברבי – תלויה (ההלכה) בחבלים גדולים ועָבים שקשים להנתק; כלו' חכמים גדולים אמרוה.

↩ חזרה לטקסט
2877

תמה אני – מסופקני.

↩ חזרה לטקסט
2878

תמרי וכו' – תמרים בארגזך רוץ לבית השכר; כלו' מהר ועשה מהם

↩ חזרה לטקסט