הערות וביאורים · 2759–2818
2759אין בהם משום מעילה – למי שנהנה מן ההקדש, שאין בהם ממש.
2760ושוברו – דבר המבטל אותו.
2761קומקומא וכו' – כשהקומקום רותח הוא שופך (מים) על צדו.
2762מטילים בעיני – בקיד' עא הגיר': משימים לי בין עיני.
2763קושטא וכו' – אמת עומדת ושקר אינו עומד.
2764קל וחמר של חשך – בלי טעם.
2765קלני מראשי וכו' – קל אני מראשי וכו'; כלו' כבד עלי ראשי
וכו', וזו לשון נקיה כלפי השכינה, שהדברים אמורים בה.
2766קלקלת עובדך וכו' – קלקלת מעשיך טול חוט ותפור; כלו' אתה
בעצמך תקן מה שקלקלת.
2767קם ליה וכו' – עומד לו בגדול ממנו; כלו' מי שנתחייב בשני
עונשין, גדול וקטן, נענש בגדול בלבד.
2768קמחא טחינא טחנת – קמח טחון טחנת; כלומר עשית מעשה לבַטָלה.
2769קמי דשתי וכו' – לפני שותה יין (מביאין) יין, לפני גנן – סאה
ירקות; כלו' לכל אחד נותנין ממה שהוא רגיל בו.
2770קרב לגבי וכו' – קרב אצל משוח בשמן המור ותתבסם.
2771קרינא וכו' – קורא האגרת הוא יהא השליח.
2772קרית חברך וכו' – קראת לחברך (לדין) ולא ענך, הפל כותל גדול
וזרוק בו; כלו' עשה מה שתמצא ידך להוציא את שלך מתחת ידו.
2773שאין מתאחים – אינם מתחברים ע"י תפירה.
2774קרתא וכו' – עיר שרופה שרפת.
2775גזל הנאכל – שאי־אפשר להחזירו.
2776קשוט עצמך וכו' – כלו' היטב תחילה את מעשיך ואח"כ תוכיח את
אחרים.
2777ראו מה וכו' – לאה אמרה כך: ראו מה בין בני לבן יצחק, כלו'
לעשו.
2779בני אבות – מיוחסים, הגונים.
2781רבותא וכו' – כלום דבר גדול הוא לשאול שאלות.
2782רבי וכו' – ר' חיא תלמידו של רבי (ר' יהודה הנשיא); ואם הרב
לא שנה הלכה מאין ידע זאת התלמיד?
2783רבי, לך שרי וכו' – רבי, לך מותר ולי אסור?
2784רבים שתו וכו' – את כוס האבל; כלו' רבים מתו ורבים עתידים
למות.
2785רביע וכו' – רבוץ תחלה על הארץ ותלקה ואח"כ אודיעך ראיה
לדברי.
2786רגלוהי וכו' – רגליו של אדם ערֵבות לו, למקום שמתבקש לשם
מוליכות אותו.
2787רהיט ונפל וכו' – כשהשור רץ ונופל מעמידין סוס באבוסו
(באֻרְוָתו, כלו' במקומו).
2788רווחא לבסימא וכו' – רווח מצוי למעדנים; כלו' בשביל מעדנים
בטנו של אדם מתרחבת ומקבלת הרבה.
2789רווחא לקרנא וכו' – הריוח משתעבד להקרן.
2790בקב שלו – כלו' במועט שיש לו.
2791מתשעה קבין – כלו' מהרבה.
2792רוצה אשה בקב – של מזונות.
2794ריחים בצוארו – כלו' עול אשה.
2795רחלא וכו' – רחלה הולכת אחרי רחלה, כמעשי האם כך מעשי הבת.
2796רחמי דאבא וכו' – אהבת האב לבנים; אהבת הבנים לבנים שלהם.
2797רחמנא וכו' – הקב"ה מבקש לב (כוונה טובה).
2798רטין וכו' – מלחש המכשף ואינו יודע מה אומר.
2799ריש תורא וכו' – אם ראש השור (נתון) בתוך הסל, עלה לגג והפל
את הסולם מתחתיך; כלו' אפילו בשעה שהשור טרוד באכילתו תברח מפניו, שלא
יזיקך.
2800רישיה דחטייה וכו' – החטא ראשו מתוק וסופו מר.
2801רישך בקרירי וכו' – ראשך בצוננים, וראשו של ראשך בחמים; כלו'
אני רבך איני נכוה (נענש), אבל רבי שלי יכוה בחמין.
2802רישך והר – הרי ראשך והרי הר, הכה זה על זה.
2803רמאה וכו' – הרמאי זהיר ברמאותו, מפני שהוא בקי בדרכי תרמית.
2804ולא נרמז – לא הבין את הרמז.
2806ולא נעקץ – לא הבין את העוקץ.
2807פזר רגליך – צא למקום אחר.
2808רעיא חגרא וכו' – הרועה חגר והעזים רצות, בשער גדרות הצאן
דברים ובפתח הדיר חשבון; כלו' כשהרועה חגר ואינו יכול להשיג את העזים
הרצות יבוא עמהן בדברים ויעשה להן דין וחשבון כשיגיעו לפתח הדיר.
והנמשל שסוף אדם חוטא לעונש ואל יתיאש מן הפורענות.
2809וסרבנות – מי שנותן להפציר בו הרבה.
2810שאור שבעסה וכו' – כלו' היצה"ר מעכב מלעשות טוב.
2811שב בירי וכו' – שבעה בורות לאיש שלום ואחד לעושה רע; כמו שאמר
הכתוב (מש' כ"ד, טז): "שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה".
2812שב שני וכו' – שבע שנים היה רעב ועל פתח האומן לא עבר.
2813שב שני הוא מותנא – שבע שנים היתה מגפה ואדם בלא שניו (עתו)
לא מת.
2814שבעה דברים בגולם – וכולם מנויים ב"אבות" (פ"ה).
2815שבקיה – הנח לו לשכור שבעצמו יפול.
2816שבשתא כיון וכו' – שבוש (שגיאה בקריאה) כיון שנכנס נכנס; כלו'
כיון שנתרגל אדם בשגיאה קשה להמלט ממנה.
2817שגגת וכו' – שגגה (טעות בלמוד) נחשבת כזדון; שהלומד צריך
להיות זהיר בתלמודו.
2818שדי נופו וכו' – זרוק נופו של אילן אחר עיקרו; כלו' הענף הולך
אחר השורש.